גשר ווטרלו (סרט, 1940)
 | |
| כרזת הסרט גשר ווטרלו (1940) | |
| מבוסס על |
Waterloo Bridge  |
|---|---|
| בימוי |
מרווין לרוי |
| הופק בידי |
סידני פרנקלין |
| תסריט |
מחזה: רוברט א. שרווד תסריט: סמואל ברמן ג'ורג' פרושל |
| עריכה | פרדריק קנודסטון |
| שחקנים ראשיים |
רוברט טיילור ויוויאן לי וירג'יניה פילד לוסיל ווטסון מריה אוספנסקאיה צ'ארלס אוברי סמית' |
| מוזיקה |
הרברט סטוטארט |
| צילום |
ג'וזף רוטנברג |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
מטרו גולדווין מאייר |
| חברה מפיצה | מטרו גולדווין מאייר |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 17 במאי 1940 |
| משך הקרנה |
108 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט מלחמה, סרט רומנטי, סרט דרמה |
| תקציב | 1,164,000$ |
| הכנסות | 2,467,000 |
| הכנסות באתר מוג'ו | waterloobridge40 |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
גשר ווטרלו (אנגלית: Waterloo Bridge) סרט מלודרמה אמריקאי משנת 1940 בכיכובם של ויוויאן לי ורוברט טיילור. זה הסרט השני מתוך שלושה המבוססים על מחזה בשם זה מאת רוברט שרווד שהועלה בברודוויי ב-1930. הראשון היה גשר ווטרלו שהופק ב-1931 והשלישי היה גאבי (Gaby) שהופק ב-1956 בכיכובם של לסלי קארון וג'ון קר.
הסרט מ-1940 הוא המפורסם והמוצלח ביותר מבין השלושה. זה היה הסרט הראשון של ויוויאן לי לאחר הצלחתה העולמית בסרט חלף עם הרוח ב-1939. הוא היה מועמד לשני פרסי אוסקר, בעד המוזיקה והצילום. לי בקשה לשחק מול לורנס אוליבייה שהיה אז בן זוגה אבל הבמאי העדיף את רוברט טיילור שהיה אז מפורסם יותר. שניהם התייחסו לסרט זה כסרט האהוב ביותר עליהם מאלה שהשתתפו בהם.
הסרט הראשון מתרחש במלחמת העולם הראשונה, השני מתרחש גם הוא במלחמת העולם הראשונה ובפתיחת מלחמת העולם השנייה והשלישי, במלחמת העולם השנייה בלבד.
בסרט הראשון נהרגת הגיבורה בהפצצה, בשני היא מתאבדת ורק השלישי נגמר עם סיום טוב.
הסרט הראשון הופק לפני כניסת קוד הייז לפועל ב-1934 ולאחר מכן נגנז. חברת מטרו גולדווין מאייר קנתה את הזכויות מסרטי יוניברסל. הסרט מ-1940 הוא "מעודן" יותר. המגע בין הגיבורים מסתכם בחיבוקים ונשיקות קצרות ושטחיות. למרות שהם מאורסים הם ממשיכים לישון בחדרים נפרדים. המילה זנות אינה מוזכרת ועבודתה של הגיבורה במקצוע העתיק ביותר מוצגת ברמזים בלבד.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה מוסע קולונל רוי קרונין (רוברט טיילור) לתחנת ווטרלו בדרכו לצרפת. בדרך הוא מבקש מהנהג לעצור בגשר ווטרלו. הוא יורד מהמכונית, שולף את קמע המזל שהוא המזכרת היחידה מארוסתו מיירה לסטר (ויוויאן לי) אותה הכיר במקום זה במלחמת העולם הראשונה ומביט בו. עלילת הסרט נפתחת בהבזק לאחור.
במלחמת העולם הראשונה נפגש קפטן רוי קרונין מעל גשר ווטרלו עם קבוצת רקדניות בלט ובתוכן מיירה לסטר. תוך ההפצצה הוא בורח אתה למחסה בתחנת ווטרלו, שם מתחילה האהבה בין שניהם. היא אומרת לו שהיא רקדנית בלט בלהקה של מאדאם קירובה (מריה אוספנסקאיה) ושהיא ממהרת להופעה. רוי מבטל פגישה בצבא ומגיעה להופעת הבלט. מיירה רוקדת את אגם הברבורים ולפתע היא מבחינה לתדהמתה ברוי היושב בקהל. לאחר ההופעה הוא שולח לה פתק ובו בקשה להיפגש אתה. מאדאם קירובה הקשוחה מאתרת את הפתק ואוסרת עליה לצאת. מיירה נפגשת בכל אופן עם רוי והם מבלים במועדון אור הנר (candlelight club) ורוקדים שם את ואלס הפרידה. רוי מודיע לה שלמחרת הוא יוצא לצרפת. הם נפרדים בחשש שלא ייפגשו עוד.
למחרת מגיע אליה רוי להפתעתה ואומר לה שיציאתו לצרפת נדחתה ושהחליט להינשא לה. היא מסכימה והוא מקבל את הסכמת מפקדיו. הכומר האמור לחתן אותם אומר שלפי ההוראות אין הוא יכול להשיא אותם לאחר שעה 15.00 ושעליהם לבוא למחרת. מיירה חוזרת ללהקה ומספרת לחברותיה שהיא עומדת להינשא למחרת אולם בשיחת טלפון מודיע לה רוי כי יציאתו לצרפת הוקדמה וכי הוא יוצא מייד. מיירה מגיעה ברגע האחרון לתחנת הרכבת ומנפנפת לרוי הנמצא ברכבת הנוסעת.
מאדאם קירובה מפטרת את מיירה וכשחברתה קיטי (וירג'יניה פילד) מוחה על כך היא מפטרת גם אותה. הן שוכרות חדר אך אינן משיגות עבודה וכספן אוזל.
מיירה ממתינה בבית קפה לפגישה עם אמו של רוי ליידי מרגרט קרונין (לוסיל ווטסון) המגיעה מסקוטלנד לפגוש את כלתה לעתיד. בבית הקפה מעיינת מויירה בעיתון ומגלה לחרדתה שרוי נמצא ברשימת הקצינים שנהרגו. היא לוגמת כוס יין גדולה ומתנהגת מוזר לפני אמו של רוי הממהרת לעזוב את המקום עם רושם קשה על כלתה לעתיד.
מיירה חוזרת לחדרה ומגלה עם הזמן שחברתה קיטי עוסקת בזנות כדי לקיים את שתיהן. מחוסר ברירה מתחילה גם מיירה לעסוק בזנות, שנה עוברת. בעמדה בתחנת ווטרלו בחיפוש לקוחות היא מזהה לפתע את רוי צועד אליה בתוך קבוצת חיילים. רוי מבחין בה, רץ לקראתה ושניהם מתחבקים. הוא אומר לה כי נפצע קשה, איבד את הדסקית שלו והיה במחנה שבויים בגרמניה שממנו ברח לשווייץ. הוא אומר לה שמעתה לא יעזוב אותה לעולמים אבל מיירה מאופקת ברגשותיה בגלל עברה כזונה וחוששת לגלות זאת לרוי.
רוי לוקח אותה לאחוזת משפחתו בסקוטלנד ומארגן לכבודה נשף גדול. היא מתרצה עם אמו ונפגשת עם דודו הדוכס (צ'ארלס אוברי סמית') שמתרשם שהיא מתאימה למשפחה למרות שהיא רקדנית בלט. לאחר זאת מרגישה מיירה שאינה יכולה להמיט בושה על המשפחה. היא מספרת לאמו של רוי על הקורות אותה, מודיעה על רצונה לעזוב ומבקשת ממנה לא לגלות לרוי את הסיבה.
למחרת מוצא רוי את מכתבה של מיירה המודיעה על עזיבתה ללא סיבה. הוא נוסע לדירתה בלונדון ופוגש את קיטי. הם מתחילים לחפש את מיירה בכל מיני מקומות מפוקפקים ורק אז מתחוור לרוי מה היה עיסוקה של מיירה.
בינתיים מגיעה מיירה המיואשת לגשר ווטרלו ומפילה את עצמה לפני משאית. הסרט חוזר לקולונל רוי קרונין המתבונן בקמע המזל, חוזר למכונית וממשיך בדרכו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"גשר ווטרלו", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"גשר ווטרלו", באתר נטפליקס
"גשר ווטרלו", באתר AllMovie (באנגלית)
"גשר ווטרלו", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"גשר ווטרלו", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"גשר ווטרלו", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
| בקרת זהויות |
|
|---|