דוכסות אנהלט-דסאו
| |||
.svg) | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| משטר | נסיכות | ||
| שפה נפוצה | גרמנית | ||
| עיר בירה | דסאו | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | חלוקת נחלותיו של יוהאן השני, נסיך אנהלט-צרבסט | ||
| תאריך | 1396 | ||
| פירוק | איחוד נחלות בית אסקניה ליצירת דוכסות אנהלט | ||
| תאריך | 1863 | ||
| ישות קודמת |
.svg){kind=small} נסיכות אנהלט-צרבסט | ||
| ישות יורשת |
 דוכסות אנהלט | ||
| דמוגרפיה | |||
| דת | נצרות פרוטסטנטית | ||
דוכסות אנהלט-דסאו הייתה נסיכות באימפריה הרומית הקדושה, אשר בשנת 1806 הועלתה על ידי נפוליאון למעמד דוכסות, ומאוחר יותר התאחדה עם דוכסות אנהלט-קתן ודוכסות אנהלט-ברנבורג ליצירת דוכסות אנהלט.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נסיכות אנהלט הוקמה בשנת 1218 על ידי היינריך הראשון, נסיך אנהלט, בנו של ברנהרד השלישי, דוכס סקסוניה, על שם טירת אנהלט, בית מושבה של בית אסקניה ליד הארצגרודה. לאחר מותו של היינריך בשנת 1252 חולקה הנסיכות בין בניו; היינריך השני, נסיך אנהלט-אשרסלבן, ברנהרד הראשון, נסיך אנהלט-ברנבורג וזיגפריד הראשון, נסיך אנהלט-צרבסט. בשנת 1382 מת יוהאן השני, נסיך אנהלט-צרבסט, ובשנת 1396 חולקה נחלתו בין בניו; זיגיסמונד הראשון, נסיך אנהלט-דסאו, אלברכט הרביעי, נסיך אנהלט-קתן וולדמאר השלישי, נסיך אנהלט-צרבסט. בשנת 1561 מת יואכים הראשון, נסיך אנהלט-דסאו ללא יורשים, ואחיינו יואכים ארנסט, נסיך אנהלט ירש את נחלותיו. בשנת 1586 מת יואכים ארנסט, ובשנת 1603 חולקה נחלתו בין בניו; יוהאן גאורג הראשון, נסיך אנהלט-דסאו, כריסטיאן הראשון, נסיך אנהלט-ברנבורג, אוגוסט, נסיך אנהלט-פלצקאו, רודולף, נסיך אנהלט-צרבסט ולודוויג הראשון, נסיך אנהלט-קתן. במלחמת שלושים השנים נפגעו הנסיכויות, ובשנת 1635 נחתם הסכם בין הענפים השונים במשפחה, בשל הצורך באחדות כלפי האיומים השונים.
בשנת 1806 נתן נפוליאון מעמד של דוכסות לנסיכויות המשפחה, ובשנת 1815 אושר הדבר בקונגרס וינה. בשנת 1817 מת לאופולד השלישי, דוכס אנהלט-דסאו, ובמקומו עלה לשלטון נכדו לאופולד הרביעי, דוכס אנהלט-דסאו. בשנת 1847 מת היינריך, דוכס אנהלט-קתן ללא יורשים, ולאופולד הרביעי, דוכס אנהלט-דסאו ירש את נחלתו, ובשנת 1853 איחד את הנחלות לדוכסות אנהלט-דסאו-קתן. במהלך מהפכות אביב העמים נאלץ לאופולד לתת חוקה חדשה לנתיניו, אולם לאחר מכן ביטל אותה, ובשנת 1859 נתן חוקה אחרת לדוכסות. בשנת 1863 מת אלכסנדר קרל, דוכס אנהלט-ברנבורג ללא יורשים, ובעקבות כך אוחדו כל נחלות בית אנהלט לדוכסות אנהלט המאוחדת.
לאחר מכן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1866 הצטרפה הדוכסות בראשות לאופולד הרביעי לפרוסיה במלחמת אוסטריה–פרוסיה, ובשנת 1867 הצטרפה לקונפדרציה הצפון-גרמנית. בשנת 1870 לחמו כוחות הדוכסות לצד פרוסיה במלחמת צרפת–פרוסיה, ובשנת 1871 הצטרפה הדוכסות לאימפריה הגרמנית.
ב-12 בנובמבר 1918 התפטר יואכים ארנסט, דוכס אנהלט מתפקידו, בעקבות המהפכה הגרמנית והתבוסה במלחמת העולם הראשונה.
שליטי אנהלט-דסאו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נסיכי אנהלט-דסאו (1396–1561)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זיגיסמונד הראשון (1396–1405)
- גאורג הראשון (1405–1474)
- ולדמאר הרביעי (1405–1417)
- זיגיסמונד השני (1405–1452)
- אלברכט החמישי (1405–1469)
- ארנסט הראשון (1474–1516)
- גאורג השני (1474–1509)
- זיגיסמונד השלישי (1474–1487)
- רודולף הרביעי (1474–1510)
- יואכים הראשון (1516–1561)
- יוהאן החמישי (1516–1544)
- גאורג השלישי (1516–1544)
סופח לאנהלט-צרבסט בשנת 1561.
נסיכי אנהלט-דסאו (1603–1807)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוהאן גאורג הראשון (1603–1618)
- יוהאן קזימיר (1618–1660)
- יוהאן גאורג השני (1660–1693)
- לאופולד הראשון (1693–1747)
- לאופולד השני (1747–1751)
- לאופולד השלישי (1751–1807)
הועלה למעמד דוכסות.
דוכסי אנהלט-דסאו (1807–1863)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לאופולד השלישי (1807–1817)
- ליאופולד הרביעי (1817–1863)
איחוד נחלות בית אסקניה ליצירת דוכסות אנהלט.
