לאופולד הראשון, נסיך אנהלט-דסאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לאופולד הראשון, נסיך אנהלט-דסאו
Leopold I., Fürst von Anhalt-Dessau
לאופולד הראשון, נסיך אנהלט-דסאו
לאופולד הראשון, נסיך אנהלט-דסאו
לידה 3 ביולי 1676
דסאו, נסיכות אנהלט-דסאו Flagge Herzogtum Anhalt.svg
פטירה 7 באפריל 1747 (בגיל 70)
דסאו, נסיכות אנהלט-דסאו Flagge Herzogtum Anhalt.svg
מדינה גרמניה
מקום קבורה Dessau-Roßlau עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק אספן אמנות עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג אנה לואיזה פהזה
שושלת בית אסקניה
תואר נסיך אנהלט-דסאו
אב יוהאן גאורג השני, נסיך אנהלט-דסאו
אם הנרייטה קתרינה מנסאו
צאצאים ראו בהמשך
נסיך אנהלט-דסאו
7 באוגוסט 16937 באפריל 1747
(53 שנים)
פרסים והוקרה
מסדר העיט השחור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לאופולד הראשון, נסיך אנהלט-דסאוגרמנית: Leopold I. von Anhalt-Dessau;‏ 3 ביולי 1676 - 7 באפריל 1747), היה נסיך אנהלט-דסאו בין השנים 16931747.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאופולד נולד ב-3 ביולי 1676 בדסאו, ליוהאן גאורג השני, נסיך אנהלט-דסאו ולהנרייטה קתרינה מנסאו, בתם של פרדריק הנדריק, נסיך אורנז' ואמליה מזולמס-בראונפלס. בצעירותו התגייס לאופולד לצבא הפרוסי, ובשנת 1693 מונה למפקד רגימנט. באותה שנה מת אביו, ולאופולד עלה לשלטון במקומו. מסעו הראשון של לאופולד היה בשנת 1695 בהולנד, שבו היה נוכח במצור על נאמור, כחלק ממלחמת תשע השנים. הוא נשאר בשדה עד תום המלחמה ב-1697, וענייני הנסיכות נוהלו בעיקר על ידי אמו.

מלחמת הירושה הספרדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת הירושה הספרדית מונה לאופולד למפקד הצבא הפרוסי על הריין, ואף הכניס שיפורים חשובים לצבא, כגון הכנסת הרולד מברזל. לאופולד השתתף במצור על בון, ואף נלחם במסגרת קרב הוכשטאט, שבה הובסו האוסטרים ובעלי-בריתם הפרוסיים בידי הצרפתים בפיקוד המרשל קלוד לואי הקטור דה וילאר ב-20 בספטמבר 1703. במערכה של שנת 1704 לחם לאופולד תחת פיקודו של לודוויג וילהלם, מרקיז באדן-באדן, ואחר כך תחת פיקוד הנסיך אויגן מסבויה, ולחם עמו בקרב בלנהיים.

בשנת 1705 נשלח לאופולד עם גיס פרוסי להצטרף אל הנסיך אויגן באיטליה, וב-16 באוגוסט נלחם בקרב על קאסנו. בקרב טורינו, הוא היה הראשון לחדור את ביצורי האויב. הוא שירת במערכה נוספת באיטליה, ולאחר מכן הצטרף אל מרלבורו בהולנד, והשתתף בשנת 1709 במצור על טורנאי ובקרב מאלפלאקט.

בשנת 1710 קיבל לאופולד את הפיקוד על כל היחידות הפרוסיות בחזית הצרפתית, ובשנת 1712 הוא הועלה לדרגת גנרל-פלדמרשל לבקשתו המיוחדת של פרידריך וילהלם, נסיך הכתר של פרוסיה, ששירת תחת פיקודו. זמן קצר לפני כן הוא כבש ללא לחימה את מצודת מורס, שהוחזקה על ידי ההולנדים בהתרסה על טענותיו של מלך פרוסיה, שטען לחזקתו עליה. בראשית שלטונו של פרידריך וילהלם הראשון, מלך בפרוסיה, היה לאופולד אחד החברים המשפיעים ביותר במעגל הפרוסי.

מלחמת הצפון הגדולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שפרוסיה הייתה עוינת לשוודיה, הפרוסים לא היו מוכנים להשתתף במלחמת הצפון הגדולה, ורק לאחר שהרוסים השמידו את רוב הצבא השוודי, נכנסה פרוסיה למלחמה בשת 1715. לאופולד ליווה את המלך לחזית, פיקד על צבא של 40 אלף איש, והביס את הכוח הקטן בהרבה של קרל השנים עשר, מלך שוודיה בקרב קשה על האי ריגן, ב 16 בנובמבר בברית עם הצבא הדני של שטרלזונד. בימי שלום, ובמיוחד לאחר מריבה ודו-קרב עם הגנרל פרידריך וילהלם פון גראמבק בשנת 1725, הקדיש לאופולד את עצמו להכשרת הצבא הפרוסי.

אימון הצבא הפרוסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך 20 השנים הבאות, אימן לאופולד בקפידה את הצבא הפרוסי, והפך את חיל הרגלים הפרוסי לאחד הטובים ביותר באירופה. במהלך תקופה זו, שני אירועים בקריירה שלו ראויים לציון מיוחד: ראשית, התערבותו במקרה של נסיך הכתר פרידריך, שהועמד לדין צבאי על עריקה, אך בשל מאמציו של לאופולד הוחזר לשרת בצבא הפרוסי; ושנית, תפקידו המוצלח במלחמת הירושה הפולנית על הריין, שם שירת תחת הנהגתו של הנסיך אויגן מסבויה.

מלחמת הירושה האוסטרית ואחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם מותו של פרידריך וילהלם הראשון בשנת 1740, עלה פרידריך הגדול לשלטון בפרוסיה, וכעבור כמה חודשים יזם את הפלישה והכיבוש של שלזיה, שהייתה הפעולה הראשונה במלחמות השלזיות. הנסיך עצמו לא הועסק לעיתים קרובות בצבא המלך, על אף שבניו החזיקו בתפקידים בכירים תחת פרידריך. לאופולד בילה את רוב שנות המערכה עד 1745 בפיקוד על צבא תצפית על הגבול הסקסוני.

בתחילת אותה שנה מתה אשתו. לאופולד היה עכשיו בן שבעים, אבל דווקא המערכה האחרונה שלו נועדה להיות שיא הקריירה הארוכה שלו. מאמצים משולבים של האוסטרים והסכסונים להפוך את אסונות הקיץ על ידי מסע חורף לקראת ברלין עצמה, הובילו לריכוז מהיר של הפרוסים. פרידריך מיהר להגיע משלזיה, על מנת לפגוש את הצבא העיקרי האוסטרי וזינק לעבר דרזדן. אולם, עוד קודם שפרידריך הגיע, נחל לאופולד ניצחון גדול על הצבא האוסטרי בקרב קסלדורף ב-14 בדצמבר 1745. הקריירה של לאופולד הסתיימה בניצחון הגדול הזה, וכאשר הגיע פרידריך אחרי הקרב, הוא חיבק את לאופולד באופן אישי. לאחר מכן פרש לאופולד משירות פעיל, והתגורר בביתו בדסאו.

ב-7 באפריל 1747 מת לאופולד בדסאו, ובנו לאופולד השני, נסיך אנהלט-דסאו עלה לשלטון במקומו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בספטמבר 1698 התחתן לאופולד עם אנה לואיזה פהזה, בתם של רודולף פהזה ואגנס אוהמה, ממנה היו לו 10 ילדים:

בנוסף היו ללאופולד שני ילדים מפילגשו סופיה אלאונורה זלדנר:

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוהאן גאורג הראשון, נסיך אנהלט-דסאו
 
דורותיאה, רוזנת פפאלץ-זימרן
 
מוריץ, רוזן הסן-קאסל
 
יוליאנה מנסאו-דילנבורג
 
וילם הראשון, נסיך אורנז'
 
לואיז דה קוליני
 
יוהאן אלברכט הראשון, רוזן זולמס-בראונפלס
 
אגנס מזיין-ויטגנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוהאן קזימיר, נסיך אנהלט-דסאו
 
 
 
 
 
אגנס מהסן-קאסל
 
 
 
 
 
פרדריק הנדריק, נסיך אורנז'
 
 
 
 
 
אמליה מזולמס-בראונפלס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוהאן גאורג השני, נסיך אנהלט-דסאו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הנרייטה קתרינה מנסאו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאופולד הראשון, נסיך אנהלט-דסאו


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאופולד הראשון, נסיך אנהלט-דסאו
בית אסקניה
נולד:3 ביולי 1676 מת:7 באפריל 1747
יוהאן גאורג השני נסיכות אנהלט-דסאו
16931747
לאופולד השני