דייוויד האן
 | |
| לידה |
30 באוקטובר 1976 רויאל אוק, מישיגן, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
27 בספטמבר 2016 (בגיל 39) שלבי צ'רטר טאוונשיפ, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
|
| פרסים והוקרה |
Eagle Scout |
  | |
דייוויד צ'ארלס האן (באנגלית: David Charles Hahn; 30 באוקטובר 1976 – 27 בספטמבר 2016) היה אזרח ארצות הברית שניסה להרכיב כור תרבית (כור גרעיני) מתוצרת בית בכוחות עצמו בגיל 17, והתפרסם בעולם כ"הצופה הרדיואקטיבי" או כ"הצופה הגרעיני"[1].
האן, שהיה צופה בתנועת הצופים של ארצות הברית, החל את ניסוייו המדעיים במחסן של אמו בעיירה קומרס שבמישיגן. אף על פי שכור התרבית שלו לא הצליח להגיע למסה קריטית, לכד האן את תשומת ליבה של המשטרה, וברכבו נמצאו פריטים שונים שעוררו חשד. הסוכנות להגנת הסביבה הגיעה למחסן ביתו וביצעה ניקוי יסודי של החומרים הרדיואקטיביים שנמצאו בו. זמן קצר לאחר שהמעבדה המאולתרת שהקים פורקה, הוא זכה לעליית דרגה בתנועה הצופים.
סיפור חייו לא עלה לכותרות עד לשנת 1998, אז פורסמה כתבה מרכזית שעסקה בו ובניסוי המסוכן שערך במגזין הארפרז על ידי קן סילברסטיין. האן היה גם נושא הספר של סילברסטיין משנת 2004 "הצופה הגרעיני". כפי הנראה האן ספג כמות נכבדת של קרינה גרעינית מהניסוי שערך כנער. בתור אדם בוגר שירת בצי האמריקאי והיה חלק מן המארינס. בהמשך חייו היה מטופל בשל בעיה נפשית ומותו בגיל 39 היה כתוצאה משימוש מסוכן של אלכוהול ותרופות יחד.
הקמת הכור[עריכת קוד מקור | עריכה]
האן היה חניך בצופים שהתעניין בכימיה והקדיש שנים כדי לבצע ניסויים חובבניים, חלקם גרמו לנזקים קלים לרכוש או שהסתיימו בפיצוצים. מקור השראה חשוב בעבורו היה ספר בשם "ספר הזהב לניסויים בכימיה", ובעקבות קריאתו הוא רצה לאגור את כל היסודות הקיימים בטבלה המחזורית, אפילו את היסודות הרדיואקטיביים. בתנועה הצופים הוא קיבל עיטור בתחום האנרגיה האטומית ולאחר מכן עלה במוחו הרעיון להקים כור תרבית משלו[2]. האן היה נחוש מאוד בדעתו והחל להשיג חומרים רדיואקטיביים בכמות קטנה מחפצים ביתיים יומיומיים, למשל אמריציום מגלאי עשן, תוריום מפנסים חזקים, רדיום משעונים וטריטיום מכוונות ירי. ה"כור" שלו היה גוש קדוח של עופרת, והוא עשה שימוש בליתיום בשווי של כאלף דולרים מסוללות אותן רכש ובעזרתן טיהר את אפר התוריום יחד עם מבער בונזן[3].
את הידע כיצד להרכיב את הכור וכיצד לתפעל אותו השיג על ידי התחזות - הוא כתב מכתבים למומחים בכימיה רדיואקטיבית והציג את עצמו כמדען או כמורה לכימיה בבית ספר תיכון. מכתביו זכו לתגובות אף על פי שהכילו שגיאות כתיב וטעויות ברורות אחרות. האן ביקש ליצור כור תרבית פעיל, תוכניתו הייתה לעשות שימוש באיזוטופים של היסודות הראשונים בטבלה המחזורית כדי להפוך דגימות של תוריום ואורניום לאיזוטופים בקיעים.
הכור הביתי שלו מעולם לא הגיע למסה הקריטית הדרושה כדי להשיג ביקוע גרעיני, אך הוא כן הכיל חומרים רדיואקטיביים ולכן פלט קרינה חזקה, לפי המשוער פי אלף מעוצמת הקרינה הקוסמית. האן הבין שהכור מסוכן, ניסה לפרק אותו ולהשמיד כל זכר לקיומו. אולם, במקרה שוטרים עצרו אותו לאחר שהתנהגותו עוררה חשד וברכבו נמצא מטען חריג. המעצר הוביל לבואם של אנשי ה-FBI וכן של הוועדה האמריקאית לפיקוח גרעיני. ב-26 ביוני 1995 הסוכנות להגנת הסביבה הגיעה לביתו, הרסה את המחסן בו נכח הכור ושלחה את מרכיביו לאתר להטמנת פסולת גרעינית ביוטה. ללא ידיעתם של החוקרים הבכירים, אמו של האן השליכה בעצמה פסולת גרעינית כאשפה רגילה, מתוך חשש שתאבד את ביתה וכל השטח סביבו. האן סירב לבדיקה רפואית שיכלה לומר אם נחשף לקרינה מייננת. לטענת מומחים של הסוכנות להגנת הסביבה הניסוי הגרעיני שערך האן קיצר באופן משמעותי את תוחלת חייו, שכן הוא היה חשוף לחומרים מסוכנים ופולטי קרינה במשך זמן ממושך וללא אמצעי הגנה הולמים, אך כאמור האן סירב לעבור בדיקה רפואית במכון המחקר הגרעיני על שם אנריקו פרמי. מנגד, מומחים אחרים טוענים שכמות החומרים הרדיואקטיביים הייתה כה מזערית וזניחה עד כך שהשפעתם הייתה אפסית אם בכלל על בריאותו[4].
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האן נכנס לדיכאון עמוק בעקבות התקרית, מצבו החמיר לא רק בעקבות פירוק הכור שלו אלא בנוסף עקב פרידתו מחברתו ומן העובדה שאימו התאבדה בתחילת שנת 1996. הוא סיים את לימודיו התיכוניים אך היה חסר כל כיוון או תוכנית לעתיד. אביו ואימו החורגת ניסו להכווין אותו לעבר לימודים אקדמיים. הוא נרשם לקורס במטרולוגיה אך נעדר משיעורים רבים. הסובבים אותו שכנעו אותו להצטרף לצבא וכך עשה, הוא התגייס לחיל הים והוצב בצוללת הגרעינית אנטרפרייז (CVN-65). לאחר שירות של ארבע שנים הוא צבר ניסיון רב והגיע לדרגה של ממלא מקום קצין.
לאחר שירותו בחיל הים הצטרף לחיל הנחתים של ארצות הברית והוצב ביפן. לאחר מספר שנים סיים את תקופת השירות שלו בצבא בעקבות בעיות בריאות וחזר למישיגן.
חקירות ומעצר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-23 באפריל 2007, ה-FBI קיבל דיווח לפיו האן מחזיק לכאורה בכור תרבית חדש במקרר ביתו. בחקירה טלפונית שנערכה לו האן הכחיש שבבעלותו חומרים רדיואקטיביים. החוקרים החליטו כי האן לא מהווה איום ביטחוני אך למרות זאת דרשו חקירה פנים אל פנים. ב-16 במאי 2007 האן נחקר במשרדי ה-FBI בנוגע למספר נושאים, ביניהם לגבי עלונים שחילק לצורך פרסום ספרו החדש, גנבת צמיגים בטרם כניסתו לשירות הצבאי, האם אובחן בעבר כסובל מסכיזופרניה פרנואידית ועוד. החוקרים ראיינו אדם נוסף (שזהותו נותרה חסויה) והוא סיפר להם שהאן צורך באופן קבוע קוקאין, לא לוקח את תרופות המרשם שלו וכפי הנראה מבקר באופן קבוע בבתי בושת. אותו אדם הוסיף וטען שהאן מנסה להקים כור תרבית נוסף ושהוא מנסה לאגור רדיום. הוא ציין שהאן לא מתכוון לפגוע באף אחד לדעתו אבל הוא היה מודאג ממצבו הנפשי.
ב-1 באוגוסט 2007, האן הואשם בגנבה של גלאי עשן אותם פירק ממסדרונות בניין מגוריו. הוא ניסה לחלץ אמריציום מהגלאים. בתמונת המעצר שלו ניתן לראות כוויות על פניו, לדעת החוקרים הן נגרמו כתוצאה מחשיפה לחומרים רדיואקטביים, מפסוריאזיס או משימוש בסמים קשים. האן הועמד למשפט והודה באשמה, הוא נידון ל-90 ימי מאסר בפועל. מאסרו נדחה בכחצי שנה בה עבר טיפול במחלקה הפסיכיאטרית של בית הכלא.
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-27 בספטמבר 2016, בגיל 39, האן מת בדירתו בשלבי מישיגן. מותו היה כתוצאה משילוב קטלני של אלכוהול ותרופות שהכילו דיפנהידראמין ופנטניל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דייוויד האן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)