הבחירות הפרלמנטריות ברוסיה 2011
| |||||||||||
הבחירות הפרלמנטריות ברוסיה 2011 | |||||||||||
4 בדצמבר 2011 | |||||||||||
מועמד | דמיטרי מדבדב | גנאדי זיוגאנוב | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מפלגה | רוסיה המאוחדת | המפלגה הקומוניסטית | |||||||||
מספר הקולות | 32,379,135 | 12,599,507 | |||||||||
מספר המושבים | 238 | 92 | |||||||||
שינוי במושבים | 77 | 35 | |||||||||
אחוזים | 49.32% | 19.19% | |||||||||
יושב הראש הממונה: רוסיה המאוחדת |
הבחירות הפרלמנטריות ברוסיה, 2011, היו הבחירות למושב השישי של הדומה הממלכתית שהתקיימו ב-4 בדצמבר 2011. בניגוד לבחירות הקודמות, הפעם, אחוז החסימה הורד מ-7% ל-5% בהצעת נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב ולא נאסר על המפלגות להתאגד בגושי בחירות - ואף מפלגת השלטון התאגדה בגוש בחירות בשם החזית העממית הכל-רוסית. כאשר מפלגות האופוזיציה הליברליות התאגדו בגוש הבחירות "ועדת ההצלה הלאומית" (בראשות מפלגת החירות העממית "למען רוסיה נטולת שחיתות").
בבחירות השתתפו כל המפלגות הרשמיות ברוסיה: רוסיה המאוחדת, רוסיה הוגנת, המפלגה הקומוניסטית, המפלגה הליברל-דמוקרטית, מפלגת המעשה הנכון ומפלגת יאבלוקו.
הבחירות היו ראשונות מסוגן בכמה מובנים - לראשונה מאז 1990, הפרלמנט נבחר לכהונה בת 5 שנים, במקום 4 שנים כיום ולראשונה מאז הקמתה, מפלגת השלטון (רוסיה המאוחדת), ספגה ירידה בכוחה כאשר קיבלה כ-49% אחוזי הצבעה לעומת 64% בבחירות הקודמות. עם זאת, המפלגה שמרה על כוחה בתור המפלגה הגדולה ביותר חרף הירידה במספר המנדטים, מ-315 ל-238.
שינויים לקראת הבחירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תנועת הכוח האזרחי, ברית כוחות הימין, המפלגה הדמוקרטית של רוסיה התאחדו למפלגת המעשה הנכון.
- המפלגה החקלאית של רוסיה התמזגה עם רוסיה המאוחדת
- מפלגת הירוקים הרוסית ומפלגת הצדק החברתי התאגדו עם רוסיה הוגנת
- מפלגת השלום והייחוד ומפלגת תחיית רוסיה התאחדו עם מפלגת הפטריוטים של רוסיה.
ב-21 במאי 2009, ועדת הבחירות המרכזית של רוסיה הכריזה על החלת ההכנות לבחירות הפרלמנטריות ברוסיה. ביוני 2011 הוחלט לאפשר סיקור טלוויזיוני שווה לכל המפלגות המתמודדות בבחירות.
על פי הערכות של מרכזי מחקר שונים ברוסיה, בבחירות לשלטון המקומי שנערכו בתחילת שנת 2011 ניכרת נסיגה קלה בתמיכת האזרחים במפלגת רוסיה המאוחדת ועלייה קטנה בתמיכה במפלגות האופוזיציה הליברליות.
לראשונה התאפשר להצביע באמצעות הסלולר זאת תוך פתיחת יישום מבוסס ג'אוה שניתן היה להוריד לטלפון הנייד כדי שניתן יהיה לספק שירותי הצבעה מאובטחים. הבוחר נדרש לדווח מראש מהו מספר הטלפון שלו, אם בכוונתו להצביע בדרך זו; ביום הבחירות נשלחה תוכנה מיוחדת למכשיר וניתן היה להצביע פעם אחת, כשלאחריה התוכנה נחסמת ולא מתאפשרת הצבעה נוספת[1].
במהלך ההכנות לקראת הבחירות הפרלמנטריות, נערכו פריימריז לראשות מפלגת המעשה הנכון ומיכאיל פרוכורוב נבחר למנהיג המפלגה[2], המזוהה עם המחנה הליברלי ברוסיה אלא שהתקווה לכך שלראשונה מאז 1999, תתמודד מפלגה בראשות אוליגרך לבחירות הפרלמנטריות, התבדתה עד מהרה כאשר מרד פנימי במפלגה הביא לסילוקו של פרוכורוב מהמפלגה.
תוצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]להלן הנתונים מתוך אתר ועדת הבחירות המרכזית של רוסיה[3]:
שם המפלגה | מיקום בבחירות הקודמות | בבחירות הנוכחיות | ראשי סיעת המפלגה | שנת הקמה | מספר מנדטים בבחירות |
---|---|---|---|---|---|
רוסיה הוגנת | 4 | 3 | סרגיי מירונוב | 2006 | 64 |
הליברל דמוקרטים | 3 | 4 | ולדימיר ז'ירינובסקי | 1989 | 56 |
הפטריוטים של רוסיה | אופוזיציה | אופוזיציה | גנאדי סמיגין | 2002 | 0 |
הקומוניסטים | 2 | 2 | גנאדי זיוגאנוב | 1993 | 92 |
יאבלוקו | אופוזיציה | אופוזיציה | גריגורי יאבלינסקי | 1993 | 0 |
רוסיה המאוחדת | 1 | 1 | דמיטרי מדבדב | 2001 | 238 |
המעשה הנכון | לא הייתה קיימת | אופוזיציה | אנדריי דונאייב | 2008 | 0 |
ההפגנות והמחאה על הטיית קולות וזיופים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-5 בדצמבר 2011, כבר למחרת יום הבחירות, יצאו אלפים להפגין במוסקבה[4], סמוך לכיכר לוביאנקה (מטה שירות הביטחון הפדרלי) ולא הרחק מהקרמלין, כמחאה נגד משטר פוטין ותבעו לערוך ספירה חוזרת של הקולות, בשל זיופי קולות והטיית קולות - תוך הפרת חוקי הבחירות. בהפגנה נעצרו כ-300 איש ביניהם 3 פעילי אופוזיציה בכירים (בוריס נמצוב הליברל-דמוקרט, אדוארד לימונוב, הלאומן שעמד בראש המפלגה הנציונל-בולשביקית וסרגיי מיטרוחין מנהיג מפלגת יאבלוקו). הפגנות נגד תוצאות הבחירות אינן מוזכרות בכלי תקשורת כלל-ארציים, אך הם מזכירים את ההפגנות תמיכה במפלגת השלטון רוסיה מאוחדת.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ייתכן כי בבחירות לפרלמנט הרוסי בשנת 2011 ניתן יהיה להצביע באמצעות הסלולר
- ^ אולגה ויניאר, מיכאיל פרוחורוב: האוליגרך שרוצה להיות ראש ממשלה, באתר כלכליסט, 29 ביוני 2011
- ^ תוצאות הבחירות כפי שהובאו על ידי פורטל Lenta.ru
- ^ סוכנויות הידיעות, האופוזיציה הרוסית שבה להפגין; 3 מנהיגים נעצרו, באתר ynet, 6 בדצמבר 2011
הבחירות המקומיות, הפרלמנטריות, והנשיאותיות ברוסיה | ||
---|---|---|
הבחירות לנשיאות | 1991 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2018 • 2024 • 2030 | |
הבחירות הפרלמנטריות | 1990 • 1993 • 1995 • 1999 • 2003 • 2007 • 2011 • 2016 • 2021 • 2026 | |
הבחירות לרשויות המקומיות | 1991 • 1992 • 1993 • 1994 • 1995 • 1996 • 1997 • 1998 • 1999 • 2000 • 2001 • 2002 • 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • 2020 • 2021 • 2023 • 2024 | |
ניהול הבחירות | ועדת הבחירות המרכזית |