הדיוויזיה ה-19 (האימפריה הגרמנית)
 | |
| סמל מפקדת דיוויזיה בצבא הקיסרי הגרמני | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 הקיסרות הגרמנית |
| שיוך |
 צבא הקיסרות הגרמנית |
| סוג | דיוויזיה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 11 באוקטובר 1866 – ינואר 1919 (כ־52 שנים) |
| מלחמות |
מלחמת צרפת–פרוסיה מלחמת העולם הראשונה |
הדיוויזיה ה-19 (בגרמנית: 19. Division) הייתה דיוויזיה של צבא הקיסרות הגרמנית. הדיוויזיה לחמה במלחמת צרפת–פרוסיה ובמלחמת העולם הראשונה, ופורקה עם סיומה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדיוויזיה הוקמה ב-11 באוקטובר 1866, ובמלחמת צרפת–פרוסיה לחמה בקרבות מארס-לה-טור, אורליאן, לה מאן, ספישרה, המצור על מץ וקרב באון-לה-רולנד כחלק מהקורפוס ה-10.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 הייתה הדיוויזיה חלק מהקורפוס ה-10 בפיקוד אוטו פון אמיך, אשר היה חלק מהארמייה השנייה בפיקוד קרל פון בילוב. הדיוויזיה בקרב לייז' ובקרב סן-קנטן, ולאחר מכן בקרב המארן ובקרב על האן. באפריל 1915 הועברה הדיוויזיה לחזית המזרחית, שם לחמה כחלק מהארמייה ה-11 במהלך מתקפת גורליצה-טרנוב. בספטמבר אותה שנה הוחזרה הדיוויזיה לחזית המערבית, ולחמה כחלק מארמייה השלישית בקרב שמפאן השני. לאחר מתקפת ברוסילוב בשנת 1916 חזרה הדיוויזיה לחזית המזרחית, אך בנובמבר אותה שנה חזרה לחזית המערבית ובאביב 1917 היא לחמה בקרב השני על האן. בשנת 1918 השתתפה הדיוויזיה במתקפת האביב, ולאחר מכן לחמה הדיוויזיה כנגד מתקפת מאה הימים של מדינות ההסכמה. לאחר המלחמה חזרה הדיוויזיה לגרמניה, ובינואר 1919 פורקה הדיוויזיה.
מפקדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הוגו אברהרד צו מינסטר-מיינהוול (30 באוקטובר 1866 – 9 באוגוסט 1867)
- אמיל פון שוורצקופן (10 באוגוסט 1867 – 21 באוקטובר 1870)
- אמיל פון וינה (22 באוקטובר 1870 – 17 באוגוסט 1871)
- לודוויג פון שלוטהיים (18 באוגוסט 1871 – 19 במרץ 1872)
- הרמן פון טרסקוב (20 במרץ 1872 – 22 בינואר 1873)
- אוטו פון סטרובברג (23 בינואר 1873 – 27 באוקטובר 1880)
- ברנהרד פון דריגלסקי (28 באוקטובר 1880 – 3 בספטמבר 1884)
- אלברט פון ראוך (4 בספטמבר 1884 – 1 באוגוסט 1888)
- הרמן פון לטו-בורבק (2 באוגוסט 1888 – 26 בינואר 1892)
- הנס פון לנקה (27 בינואר 1892 – 19 במאי 1896)
- פרנץ פון דר מילבה (20 במאי 1896 – 17 באפריל 1898)
- גוסטב פון בלומנטל (18 באפריל 1898 – 10 במאי 1901)
- אדולף פון רוזנברג-גרוסינסקי (11 במאי 1901 – 21 במרץ 1902)
- אריך לולהפה מאת לוונספרונג (22 במרץ 1902 – 21 באפריל 1905)
- מוריז מאת לינקר (22 באפריל 1905 – 16 בדצמבר 1908)
- ארתור פון דיטליין (17 בדצמבר 1908 – 4 בינואר 1911)
- מגנוס פון אברהרדט (5 בינואר 1911 – 21 במרץ 1913)
- מקס הופמן (22 במרץ 1913 – 20 ביולי 1915)
- מקס פון שמטאו (21 ביולי 1915 – 30 ביולי 1916)
- ולטר פון הולסן (30 ביולי 1916 – ינואר 1919)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Ruhmeshalle unserer Alten Armee. Herausgegeben auf Grund amtlichen Materials des Reichsarchivs, Militär-Verlag, Berlin 1927, S. 66, 113–114.
