הארמייה ה-11 (האימפריה הגרמנית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הארמייה ה-11
Stab eines Armeeoberkommandos.svg
סמל המטה הכללי הגרמני
פרטים
מדינה האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית  האימפריה הגרמנית
שיוך Wappen Deutsches Reich - Reichsadler 1889.png צבא הקיסרות הגרמנית
סוג ארמייה
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 9 במרץ 1915
23 בספטמבר 1915
פירוק היחידה 8 בספטמבר 1915
7 בינואר 1919
מלחמות מלחמת העולם הראשונה
פיקוד
מפקדים מפקדים

הארמייה ה-11 הייתה ארמייה גרמנית שפעלה במלחמת העולם הראשונה בחזית המזרחית, ובמערכה בבלקן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארמייה ה-11 הוקמה ב-9 במרץ 1915 תחת פיקודו של מקס פון פבק ויועדה ללחימה בחזית המערבית, אך לאחר שהחזיקה זמן קצר את הקו בקרב איפר השני, הוחלט להעבירה לחזית המזרחית לצורך הלחימה בגליציה. ב-27 במרץ 1915 מונה פון פבק למפקד הארמייה הראשונה, ובמקומו מונה אוגוסט פון מקנזן למפקד הארמייה. במהלך קיץ 1915 השתתפה הארמייה במתקפת גורליצה-טרנוב, וב-8 בספטמבר 1915 פורקה הארמייה.

הקמה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 בספטמבר 1915 הוקמה הארמייה ה-11 מחדש בפיקודו של מקס פון גלוויץ, לצורך המערכה בבלקן. הארמייה פעלה יחד עם הארמייה האוסטרו-הונגרית השלישית והארמייה הבולגרית הראשונה, כחלק מקבוצת הארמיות מקנזן, וכבשו את סרביה ואת מונטנגרו.

לאחר מכן לחמה הארמייה בחזית המקדונית, כנגד כוחות מדינות ההסכמה. ב-16 באפריל 1916 עבר פון גלוויץ לפקד על קבוצת קרב בקרב ורדן, ובמקומו מונה גנרל ארנולד פון וינקלר. ב-5 ביוני 1917 עבר פון וינקלר לפקד על הקורפוס ה-1, ובמקומו מונה גנרל קונו פון שטויבן שפיקד על הארמייה עד לסיום המלחמה.

ב-14 בספטמבר 1918 פתחו כוחות מדינות ההסכמה בפיקודו של הגנרל הצרפתי לואי פראנשה ד'אספרה במתקפת הוארדאר במטרה להכריע את החזית המקדונית. עיקר המאמץ רוכז נגד הארמייה ה-11 בפיקודו של פון שטויבן והארמייה הראשונה של צבא בולגריה בפיקודו של סטפן נרזוב. הבולגרים קרסו בשלבים הראשונים של המתקפה ופון שטויבן הסיג את כוחותיו עד לעיר ניש בסרביה. ב-12 באוקטובר הוכנעו הגרמנים על ידי הארמייה הסרבית הראשונה ונסוגו לכיוון בלגרד[1]. פון שטויבן חילק את הארמייה לשני קורפוסים ה-61 וה-62 והם המשיכו בנסיגה מסודרת צפונה וב-11 בנובמבר הגיעו לעיר סולנוק בהונגריה והניחו את נשקם[2].

לאחר כניעת גרמניה בנובמבר 1918, הוחלט על פירוק הצבא הגרמני. בעקבות כך פורקה הארמייה ה-11 ב-7 בינואר 1919.

סדר הכוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

1 במאי 1915[עריכת קוד מקור | עריכה]

במתקפת גורליצה-טרנוב ב-1 במאי 1915, כללה הארמייה את היחידות הבאות:

ארמייה קורפוס דיוויזיה
הארמייה ה-11 קורפוס המשמר דיוויזיית המשמר ה-1
דיוויזיית המשמר ה-2
קורפוס המילואים ה-40 דיוויזיית המילואים ה-81
דיוויזיית המילואים ה-82
קורפוס קנויסל הדיוויזיה הבווארית ה-11
הדיוויזיה ה-119
הקורפוס ה-10 הדיוויזיה ה-19
הדיוויזיה ה-20
הקורפוס האוסטרו-הונגרי ה-6 הדיוויזיה האוסטרו-הונגרית ה-12
הדיוויזיה האוסטרו-הונגרית הונווד ה-39
דיוויזיית הפרשים האוסטרו-הונגרית הונווד ה-11

6 באוקטובר 1915[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכיבוש סרביה ב-6 באוקטובר 1915, כללה הארמייה את היחידות הבאות:

ארמייה קורפוס דיוויזיה
הארמייה ה-11 הקורפוס ה-3 הדיוויזיה ה-6
דיוויזיית המילואים ה-25
קורפוס המילואים ה-4 הדיוויזיה הבווארית ה-11
הדיוויזיה ה-105
הדיוויזיה ה-107
קורפוס המילואים ה-10 הדיוויזיה ה-103
הדיוויזיה ה-101

14 בספטמבר 1918[עריכת קוד מקור | עריכה]

במתקפת הווארדאר ב-14 בספטמבר 1918, כללה הארמייה את היחידות הבאות:

ארמייה קורפוס דיוויזיה
הארמייה ה-11 הקורפוס ה-62 הדיוויזיה הבולגרית ה-2
הדיוויזיה הבולגרית ה-4
הדיוויזיה ה-302
הקורפוס ה-61 הדיוויזיה הבולגרית ה-1
הדיוויזיה הבולגרית ה-5
דיוויזיה בולגרית מאולתרת
עתודת הארמייה הדיוויזיה הבולגרית ה-3

מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרסיליה, רוברטס מארי, "מלחמת העולם הראשונה-מתקפת הוארדאר" באתר גוגל ספרים (באנגלית).
  2. ^ נייג'ל ת'ומאס, ראמירו בוג'יירו, "הצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה" באתר ה-גוגל ספרים (באנגלית).