החיים הוראות שימוש
 | |
| כריכת הספר בעברית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
ז'ורז' פרק  |
| שפת המקור |
צרפתית |
| סוגה |
רומן |
| מקום התרחשות |
פריז |
| הוצאה | |
| הוצאה |
האשט |
| תאריך הוצאה |
1978 |
| פרסים | |
  | |
החיים הוראות שימוש (בצרפתית: La Vie mode d'emploi) הוא רומן מאת הסופר הצרפתי ז'ורז' פרק, שיצא לאור בשנת 1978.
"החיים הוראות שימוש" הוא רומן רחב יריעה. הוא משתרע על למעלה מ-600 עמודים, ב-99 פרקים, בלווית נספחים רחבים וכולל מאות דמויות. הספר נכתב תוך ציות לשורה של אילוצים ומגבלות מתמטיות שכפה המחבר על עצמו ברוח תנועת אוליפו אליה השתייך. הוא מתאר בית דירות ברחוב סימון-קרוּבֶּליֶה 11 - כתובת דמיונית בפריז, ועובר בשיטתיות על פני כל החדרים בבית ומתאר את סיפורם. הבית המתואר מוצג בפנינו מנקודת ראותו של וולן הצייר, אחד הדיירים. הקיר הקדמי כביכול "הוסר" ממנו וכל החדרים נגלים כמו בבית בובות. כל פרק מתאר חדר אחר בבית, את תכולתו ואת דייריו בהווה ובעבר. כל סיפורי החדרים מצטרפים ליצירה אחת כמו חלקיו של פאזל. לתיאור זה, של בנית והרכבת פאזל יש מקום מרכזי גם בתכנו של הספר, כלומר תכנו מתאר את מבנהו. בכתיבת הספר כמו גם בקריאתו שזור אלמנט חזק של משחק.[1] פרקי הספר כתובים בסגנונות שונים ובסוגות שונות.
על האילוצים בכתיבת הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר מוקדש לזכר רמון קנו, המייסד של חבורת אוליפו, וכולל סדרת אילוצים ברוח החבורה. חזית הבית הפתוחה בפנינו מכילה 100 חדרים שפרקי הספר מתארים 99 מהם. על חדר אחד הוא מדלג. החדר החסר, כמוהו כחלק החסר בפאזל. סדר הפרקים-החדרים שרירותי ומדמה את תנועת הפרש בחידת מסע הפרש - חידה מתמטית שבה אמור פרש שחמט לנוע על פני לוח משובץ כך שיגיע לכל המשבצות ויבקר בכל משבצת פעם אחת בדיוק. הסיפור בכל חדר מבוסס על רשימת מרכיבים ואילוצים מחולקים לפי נושא שנבחרים מתוך רשימות. כך למשל יכולה רשימה להכיל יצירה מוזיקלית, חפץ, צבע ותאריך מסוים, וכל אלה חייבים להופיע בפרק. הספר כולל נספח המסביר את אותם אילוצים. ב-1993 פורסמה חוברת המטלות המפורטת ששימשה את פרק בתהליך הכתיבה.[2]
על מבנה הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר "מצלם" את מצב הבניין ומה שנמצא בחדריו ברגע נתון, 23 ביוני 1975, בשעה 20:00. הוא גדוש תיאורים מפורטים של אלפי פריטים, רהיטים, חפצים, יצירות אמנות, קטלוגים, מאכלים, וכולל תערובת מתעתעת של דמויות מקומות ואירועים אמיתיים, בדויים וספרותיים, ציטוטים, רמיזות והעתקות מיצירות אחרות שכולם מצטרפים למעין פאזל עצום. כל פרק-חדר הוא סיפור נפרד, יחידת טקסט שעומדת בפני עצמה. חלק מהסיפורים עומדים במנותק, ואילו סיפורים רבים אחרים נשזרים זה בזה ויוצרים תמונה רחבה. כאמור סדר הכתיבה שרירותי לחלוטין ובהתאם לכך הסדר והאופן בו מתחברים הסיפורים. ניתן לקרוא את הפרקים בכל סדר אחר, ולהיעזר לשם כך בנספחים שבסוף הספר שהם חלק בלתי נפרד ממנו. בכך דומה מבנה הספר לקריאה ומעבר בין קישורים כמו באינטרנט.[3]
הדמויות העיקריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרקי הספר מכילים כ-2,000 דמויות,[4] אך שלוש מתוכן הן העיקריות והעלילה סובבת סביבן.
- ברטלבות - אנגלי עשיר שבגיל 20 הציב לעצמו תוכנית לחיים. 10 שנים ללמוד לצייר באקוורל. 20 שנה לעבור בין ערי נמל בעולם, בכל שבועיים לעצור בעיר אחרת ולצייר את הנמל שלה, בסך הכל 500 ציורים. את הציורים לשלוח לאמן שירכיב מהם פאזלים ובשובו ממסעותיו לשבת בבית ובמשך 20 שנה להרכיב את הפאזלים, פאזל בכל שבועיים. בסיום התהליך ימחקו כל הציורים ויושמדו. הוא מגשים את תוכניתו כמעט במלואה כשהוא יושב בחדרו וממשיך להרכיב את הפאזלים אף שהתעוור כמעט לחלוטין.
- וולן - וולן הוא צייר המתגורר בבנין ומלמד את ברטלבות לצייר. באחרית ימיו הוגה וולן תוכנית - לצייר את הבניין בו הוא גר כפי שהוא נראה ברגע אחד מסוים, כשהקיר הקדמי נעלם והבית גלוי לעין כמו בית בובות. בכל חדר יצייר את כל פרטי הפרטים של כל פריט וחפץ ואת האנשים כפי שהם נמצאים בחדר באותו הרגע ואת כל הזכרונות הנוגעים אליהם. בין היתר יצייר גם את חדרו שלו, ובו יראה וולן הצייר כשהוא מצייר את הציור האמור. הספר במידה רבה הוא תיאור מפורט של היצירה של וולן.
- וינקלר - וינקלר הוא חרש עץ אמן והוא מתכנן ומכין עבור ברטלבות את 500 הפאזלים, 750 חלקים כל אחד. הוא מתכנן את החלקים כך שיהיו קשים ומתעתעים יותר ויותר לפתרון ולהרכבה. הפאזל ה-439 כבר כל כך מסובך שברטלבות נתקע ומסיים את חייו, אוחז חלק בצורת האות Y כשלפניו פאזל שלם שחסר בו רק חלק אחד, בצורת האות X.
הנספחים בספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר כולל מספר נספחים שמסייעים לקורא להתמצא במרחב המסובך. נספחים אלה הם חלק בלתי נפרד מהיצירה.
- תוכנית הבניין, שרטוט המציג את חזית הבניין על כל חדריה ושמות הדיירים בעבר ובהווה.
- מפתח מפורט בן למעלה מ-70 עמודים הכולל את השמות בספר, אמיתיים, ספרותיים ומומצאים כאחד.
- ציוני דרך כרונולגיים שמסדרים לפי השנה את ההתרחשויות והמאורעות העיקריים בספר שכן הכתיבה נעדרת סדר כרונולוגי.
- אזכור מקצת הסיפורים ביצירה בסדר אלפביתי. הפרקים במקור נקראים על שם הדיירים ואילו הסיפורים בנספח מוזכרים על פי הנושא שלהם. כך למשל פרק 50, הוא פרק נ' שכותרתו פולרו, 3 ואילו בנספח זהו הסיפור על סוחר התכשיטים שנרצח שלוש פעמים. באתר ההוצאה מובאים מספר פרקים לדוגמה כאשר הם מוצגים לפי הכותרת שבנספח הזה.
- נ.ב. רשימת כותבים שמצוטטים בספר, באופן מדויק או ב"שינויים קלים".
- פרק נ"א. אמנם אין זה נספח, אך פרק מפתח זה המתאר את תוכניתו של ולן הצייר לצייר את הבניין כולל בסופו רשימה ארוכה של 179 דמויות הממלאות את הבניין, הציור והספר. הדמויות לא מוזכרות בשמן אלא בשורה אחת המסכמת את דמותם. כך, האחרון ברשימה הוא "קשיש הציירים שמכניס בנין מגורים שלם אל תוך הציור שהוא מצייר".
כל הנספחים מדגישים את העובדה שלפרקים ולסיפורים בספר אין סדר טבעי.
בנוסף, כוללת המהדורה העברית נספחים נוספים
- שבילים מחוץ ליצירה. זהו טקסט בשם ארבעה איורים להחיים הוראות שימוש מאת ז'ורז' פרק שהתפרסם כשנה לאחר צאתו של הספר. הוא מסביר את התוכנית הכללית ואת העקרונות המתמטיים ששמשו אותו בבניית האילוצים לספר.
- רומן (ים) אחרית דבר למהדורה העברית, ברנאר מאניה.
- הערות לתרגום, עידו בסוק, שרון רוטברד.
קבלה והשפעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עקב המוניטין של הסופר זכה הספר לחשיפה ועורר ציפייה רבה עוד בטרם פרסומו.[5] לאחר צאתו זכה בפרס מדיסיס היוקרתי. איטאלו קאלוינו הגדיר את צאתו של הספר "האירוע הספרותי החשוב ביותר במאה ה-20".[6] העיתון לה-מונד כלל אותו ברשימת 100 היצירות החשובות שנכתבו במאה ה-20. הצלחתו אפשרה לפרק לעזוב את עבודתו ולהתפרנס מכתיבה. הגרסה העברית בתרגומו של עידו בסוק יצאה ב-2005 בהוצאת בבל שהוציאה את מרבית תרגומי פרק לעברית.
השימוש בשם הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם המיוחד של הספר נקלט והפך לבטוי שגור בשפה הצרפתית, בכל מיני וריאציות.[7] בישראל נפתחה בשנת-2011 תערוכה בשם "החיים: הוראות שימוש" שהוצגה במוזיאון ישראל. פרט לשם לא הייתה לתערוכה שום זיקה לספר. בעקבות דרישתה של הוצאת בבל, בעלת הזכויות בספר, שונה שם התערוכה.[8][9]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ז'ורז' פרק, החיים הוראות שימוש, תרגום עידו בסוק, הוצאת בבל, 2006
- דויד בלוס, ז'ורז' פרק - החיים במילים, תרגום לירן חג'בי, בבל, 2016
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- החיים הוראות שימוש, באתר מכונת קריאה של ההוצאה העברית בבל. מכיל ציטוטים וקישורים
- דניאל אפשטיין, והנה מופיע קוסם בשם ז'ורז' פרק, באתר הארץ, 9 בינואר 2006
- מוטי פוגל, פרק - ספרים בחפצים, אודות - כתב עת למסות ובקורת ספרות, גיליון 2, 25.4.2017
- ז'ורז' פרק, הערות על מה שאני מחפש, באתר מכונת קריאה
- הוראות שימוש, בבלוג רשימות מהבוידם של אבנר שץ, 29.12.2005
- אריאנה מלמד, הביטו בכל עיניכם, באתר ynet, 10 בינואר 2006
- לנה שילוני, גורד שחקים ב-99 פרקים, באתר הארץ, 31 בינואר 2006
- דן לחמן, זורז פרק / החיים הוראות שימוש, אימגו מגזין מאמרים
- יהושע ניר, אדם פותר פאזל, האייל הקורא
- החיים הוראות שימוש, באתר OCLC (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ברנאר מאניה, אחרית דבר למהדורה העברית, בתוך החיים הוראות שימוש
- ^ Perec, Georges, (1936-1982),, Cahier des charges de "La vie mode d'emploi", Paris: CNRS éd., 1995, ©1993
- ^ אבנר, הוראות שימוש, באתר רשימות מהבּוֹידעם של אבנר שץ, 2005-12-29
- ^ 1978 : La vie mode d'emploi par Georges Perec, LExpress.fr, 2005-11-01 (בצרפתית)
- ^ דייויד בלוס, תרגום: יניב חג'בי, 60, ז'ורז' פרק, חיים במילים, תל אביב: בבל, 2016
- ^ הביטו בכל עיניכם, באתר ynet, 10 בינואר 2006
- ^ דייויד בלוס, תרגום: יניב חג'בי, 60, ז'ורז' פרק, חיים במילים, תל אביב: בבל, 2016, עמ' 784-785
- ^ שני גורקביץ', הוצאת בבל נגד מוזיאון ישראל בגלל "החיים: הוראות שימוש", באתר וואלה, 11 באפריל 2011
- ^ דבורית שרגל, הזכויות על "החיים הוראות שימוש", באתר ולווט אנדרגראונד, 2011-04-11