היפריון (דן סימונס)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | דן סימונס |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | מדע בדיוני |
| הוצאה | |
| הוצאה |
דאבלדיי  |
| מקום הוצאה |
ארצות הברית |
| תאריך הוצאה | 1989 |
| מספר עמודים | 444 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת אופוס |
| תאריך | 1999 |
| תרגום | יעל סלע |
| פרסים | |
| |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | הקאנטוס של היפריון |
| הספר הבא | נפילת היפריון |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 002148724 |
  | |
היפריון (באנגלית: Hyperion) הוא ספר מדע בדיוני מאת הסופר האמריקאי דן סימונס. הספר, שהוא הראשון ברביעיית הקאנטוס של היפריון, יצא לאור בשנת 1989 וזכה בפרס הוגו ובפרס לוקוס[1]. עלילת הספר עוקבת אחר מסעם של שבעה צליינים במאה ה-28, דרך עלייתם לרגל לכוכב הלכת היפריון, למפגש אפשרי עם יצור מיתי בשם "השרייק", שלפי האמונה, מעניק משאלה לאחד מהעולים לרגל, והורג את כל השאר. בדרכם למפגש, מספר כל אחד מהצליינים את סיפור חייו, ומה הניע אותו להגיע למסע זה. הספר כולל בתוכו התייחסויות רבות ליצירתו וחייו של המשורר האנגלי ג'ון קיטס וליצירות ספרותיות והיסטוריות רבות נוספות. הספר יצא לאור בעברית בשנת 1999 ותורגם על ידי יעל סלע, ובשנת 2022 הומר לפורמט דיגיטלי על ידי ההוצאה.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלילת היפריון מתרחשת יותר משבע מאות שנים בעתיד; כדור הארץ ננטש לפני שנים רבות בבריחה שכונתה היג'רה והאנושות מחולקת לשני חלקים עיקריים: ההגמוניה והמנושלים. אנשי ההגמוניה התפרשו בכוכבים שהוארצו ונעים בקלות ביניהם על ידי "שערי משגרחוק"; שערים המאפשרים גישה מיידית לכל כוכב תחת שליטת ההגמוניה. השערים (ומכשירים אחרים) ניתנו להגמוניה על ידי ה"טכנו-ליבה": רשת אינטליגנציה מלאכותית שפותחה על ידי בני האדם שהגיעה למודעות עצמית.
המנושלים החליטו להתרגל לתנאי הכוכבים אליהם הגיעו בין השאר על ידי שינויים גנטיים בגופם ולא להאריץ אותם. לכן עם הדורות גופם הסתגל לכוכביהם והם הגיעו ליכולות פיזיות מפותחות; וכך הקיטוב בין שתי הקבוצות הולך וגדל. בעולם ששמו היפריון, עולם שנמצא מחוץ לשלטון ההגמוניה האנושית, נמצא השרייק, יצור מפלצתי וקוצני. ישנם כאלה שסוגדים לו, ישנם כאלה שלא מאמינים בקיומו ויש מי שנשבעו להרוג אותו. השרייק שוכן באזור עמק קברי הזמן שבהיפריון, מבנים מסתוריים שאיש אינו יודע מדוע הם נבנו ומה מטרתם. בכל מספר שנים כנסיית השרייק, הכת הסוגדת לו כאל, שולחת משלחת של עולי רגל לעלות אל קברי הזמן והשרייק. על פי האגדה, השרייק מגשים את משאלתו של אחד העולים לרגל והורג את השאר.
עלילת הספר מתחילה כאשר איום המנושלים על ההגמוניה גדול מתמיד. ספינות מנושלים נראו מתקרבות להיפריון ונראה שהמלחמה היא בלתי נמנעת. שבעה עולי רגל נשלחים לעלות להיפריון, במסע שיהיה כנראה העלייה האחרונה לשרייק. לכל אחד מעולי הרגל סיפור חיים מורכב ובקשה נואשת מהשרייק.
הספר מתאר את מסעם של עולי הרגל אל השרייק. לאורך המסע מספר כל אחד מעולי הרגל את סיפור חייו והנסיבות שהובילו אותו אל העלייה לרגל וכך לאורך הספר מתגלים לקורא פרטים על עברן של הדמויות.
דמויות ראשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- השרייק הוא האנטי גיבור של הספר. הוא מתואר כיצור גבוה עשוי מקוצים לו ארבע ידיים ומבט אדום מאיים. על פי האמונה, משפד השרייק את קורבנותיו לעץ מתכת ענק שענפיו קוצניים ונראה אך ורק בקרבת קברי הזמן שעל הכוכב היפריון. ככל הנראה נלקח שמו מציפור החנקן (באנגלית: Shrike), אשר משמיעה קול צווחה וניזונה מחרקים, ציפורים קטנות יותר וכדומה. לעיתים משפד החנקן את הטרף שלו על קוצים לפני האכילה.
העולים לרגל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הקונסול הוא שגריר ההגמוניה לשעבר בהיפריון. הוא אפוף מסתורין לאורך הספר; הוא מעוניין לשמוע את סיפורי האחרים אך משוכנע שהוא לא יספר את שלו.
- לנאר הויט הוא כומר בכנסייה הקתולית בשנות השלושים המוקדמות שלו.
- פדמאהן קאסאד הוא קולונל מפורסם לשעבר בצבא הכוח של ההגמוניה ממוצא פלסטיני. מכונה הקצב מדרום ברסיה.
- מרטין סילנוס הוא משורר גס רוח.
- סול ווינטראוב הוא מלומד יהודי.
- ברונה לאמיה היא בלשית פרטית.
- הט מסטין הוא טמפלר והקול האמיתי של העץ בספינעץ ייגדאזיל.
ביקורת וקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר זכה לשבחים רבים, ואף זכה בפרסי הוגו, לוקוס לרומן הכי טוב לשנת 1990, והיה בין המועמדים הסופיים לפרס נבולה[1]. ג'רלד ג'ונס מהניו יורק טיימס שיבח את היכולת של סימונס להיענות לאתגר שסופרי מדע בדיוני נוטים לקחת על עצמם, לתאר תרבות עתידנית יחד עם הניסיון לתאר את קיומו של אל והשאלה של הקיום שלו אל מול הקיום האנושי, מבלי להעליב את האינטליגנציה של הקוראים שלו[2]. הסופרת והמשוררת ג'ו וולטון, משבחת את היקף ועומק היריעה של הספר, משווה אותו לסיפורי קנטרברי ומציינת לטובה את היכולת של סימונס לספר כל אחד מהסיפורים השונים של הצליינים, באופי וטון של סוגים שונים של סיפורי מדע בדיוני[3]. נועה מנהיים משבחת את הספר והסדרה כולה, כאחת מהסדרות המרתקות והמאתגרות ביותר שנכתבו[4].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רועי פרץ, סקירה על הקנטוס של היפריון, באתר בלי פאניקה, 28 ביולי 2003
- היפריון, באתר OCLC (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 1990 Award Winners & Nominees רשימת המועמדים והזוכים בספרות פנטזיה ומדע בדיוני ב-1990 מתוך אתר worldswithoutend.com
- ^ Gerald Jonas, SCIENCE FICTION from The New York times ה-25 במרץ 1990
- ^ Jo Walton, Better to travel hopefully: Dan Simmons’s Hyperion from tor.com ה-27 במאי 2009
- ^ נועה מנהיים, יש חיים בחוץ, באתר ynet, 13 בנובמבר 2001