יגדראסיל

יגדראסיל (בנורדית עתיקה: Yggdrasill) הוא עץ מרכזי במיתולוגיה הנורדית, הניצב במרכז העולם (ציר העולם). בעץ זה קשורות אגדות רבות. יגדראסיל מתואר כעץ מילה (עץ ממשפחתו של הזית). במקורות, בעיקר האדה הפרוזאית והאדה הפואטית, הוא מכונה גם "עץ העולם".

כל העולמות בתמונת היקום במיתולוגיה הנורדית מחוברים על ידי העץ יגדראסיל (Yggdrasil), בכל עולם ישנו ענף של העץ ובשלושה עולמות ישנם שורשים, אולם המקורות לא עקביים בכל הנוגע למיקומם. לפי גרסה אחת^[1] השורשים של העץ מצויים באסגארד, ניפלהיים ויוטונהיים. לפי גרסה אחרת^[2] השורשים נמצאים בהלהיים, בעולם ענקי הכפור (ככל הנראה יוטונהיים או ניפלהיים) ובמידגארד.

ישנה גם גרסה נוספת שלפיה השורשים מצויים בהלהיים, ביוטנהיים, ובמוספלהיים, ובגרסה אחרת השורשים נמצאים באסגארד, מידגארד ואוטגארד.

על צמרת העץ נמצא עיט (או לפי גרסה אחרת תרנגול) עצום אשר נקרא וידופניר (Vidofnir). על מצחו יושב הנץ ודפולניר (Vedrfolnir). את השורש העמוק ביותר מכרסם הדרקון נידהוג (Níðhöggr). הסנאי רטטוסק (Ratatoskr) רץ הלוך ושוב על העץ ומעביר עלבונות וקללות בין הדרקון והנץ. בנוסף, ארבעה איילים - דוני (Duneyrr), דורתרור (Durathror), דוואלין (Dvalin) ודאין (Dainn) - ניזונים מקליפת העץ.

בצל העץ יושבות הנורנות, הטוות את גורל היצורים החיים. חייו של כל אדם הוא חוט אשר נשזר לתוך אריג החיים. שלוש הנורניות, המתוארות כנשים זקנות, הן אורד (Urd), ורדנדי (Verdandi) וסקולד (Skuld), ניתן לתרגם את השמות בפשטות כ"זה אשר קרה", "זה אשר קורה" ו"זה אשר יקרה" בהתאמה. הנורניות שולטות גם בגורל האלים.

מסופר שאודין, אבי-הכול והאל המרכזי בפנתאון האלים הנורדי, תלה ושיפד את עצמו על גזע העץ במשך תשעה לילות, על מנת להחכים עוד, שכן אודין לא פוסק מחיפושו אחר הרחבת ידיעותיו והגדלת חוכמתו, והוא מוכן אף להקריב ולסבול לשם כך.

הוא השאיר את עצמו על יגדראסיל, כשהוא משופד בחניתו שלו, גונגניר (Gungnir). בסוף תשעת הלילות קיבל אודין הארה וגילה את סוד הרונות - הכתב הנורדי העתיק, ששימש גם לכתיבה וגם להטלת גורל וכישוף.

השפעה מודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומאס קרלייל אימץ את "איגרסיל" כסמל מועדף; הוא מופיע גם ב - On Heroes, Hero-Worship, & the Heroic in History (1841) (אנ') וגם במתוך עבר והווה (1843) (אנ'). כתב יד שלא פורסם של קרלייל בשם Igdrasil. From the Norse נתן השראה לעורך The Ruskin Reading Guild Journal להוסיף את יגדארסיל לשמו בשנת 1890. ג'ון ראסקין התייחס לזה במסקנה של חוקי פסול (1877–1878).

יצירות אמנות מודרניות המתארות את יגדרסיל כוללות את Die Nornen (ציור, 1888) מאת ק. ארנברג; Yggdrasil (פרסקו, 1933) מאת Axel Revold, ממוקם באודיטוריום של ספריית אוניברסיטת אוסלו, נורווגיה; Hjortene beiter i løvet på Yggdrasil asken (גילוף תבליט עץ, 1938) על בניין עיריית אוסלו מאת Dagfin Werenskiold; ותבליט הברונזה על דלתות המוזיאון השוודי לעתיקות לאומיות (בסביבות 1950) מאת B. Marklund בסטוקהולם, שוודיה.

שירים המזכירים את יגדארסיל כוללים את Vårdträdet מאת ויקטור רידברג (אנ') ואת "יגדארסיל" מאת J. Linke.

ב-Overlord (אנ'), סדרת רומנים יפנית שנכתבה על ידי Kugane Maruyama, יגדראסיל הוא שמו של משחק תפקידים המוני ברשת פופולרי, שבו הגיבור נלכד לאחר כיבוי המשחק.^[3]

יגדרסיל הוא מוטיב נפוץ במדיה של היקום הקולנועי של מארוול, המופיע בת'ור, קפטן אמריקה: הנוקם הראשון, ת'ור: העולם האפל ולוקי (סדרת טלוויזיה).