רביעיית מיתרים מספר 14 (שוברט)
רביעיית המיתרים מספר 14 ברה מינור, 810 ברשימת דויטש מאת פרנץ שוברט, שידועה גם בכינויה המוות והעלמה (Der Tod und das Mädchen) היא אחת מן היצירות החשובות ביותר במוזיקה הקלאסית להרכב של רביעיית מיתרים.
היצירה נכתבה בשנת 1824. שמה של היצירה נובע מן הפרק השני, שהוא פרק ואריאציות אשר נכתב על בסיס שיר שהלחין שוברט כשש שנים מוקדם יותר, העונה לשם "העלמה והמוות" (אנ'), על בסיס טקסט מאת מתיאס קלאודיוס.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]השנים 1823 ו-1824 היו לא פשוטות לשוברט: בחלק גדול מ-1823 הוא היה חולה. על פי עדויות שונות זו הייתה התפרצות השלב הסופי של מחלת הסיפיליס, ובחודש מאי נשלח שוברט לבית החולים. הוא היה מרושש, נכנס למחלוקות עם אנטון דיאבלי אודות הוצאה לאור של יצירותיו וקיבל תשלום זעום, ואופרת הזינגשפיל שלו - Fierabras (אנ') אפילו לא בוצעה.
למרות מצבו הבריאותי והנפשי, המשיך שוברט לכתוב בשנה זו יצירות מופת, ביניהן מחזור השירים הטוחנת היפה, האוקטט לחמישיית מיתרים, קלרינט בסון וקרן יער (אנ'), יותר מ-20 שירים וקטעים רבים לפסנתר.
ב-1820 כתב שוברט את קטע הרביעייה שלו בדו מינור (אנ') ולאחר מכן הפסיק לכתוב בסוגה לכמה שנים בודדות. הוא חזר וכתב בתחילת 1824 את רביעיית מיתרים ה-13 שלו, הידועה בכינוייה "רוזמונדה", שהתבוססה על מנגינות מתוך זינגשפיל באותו השם, שכתב כשנה לפני כן ולא הצליח בבמות (אנ'). שוברט אף הכיר ברמה המוזיקלית הגבוהה של שלוש רביעיותיו האחרונות (מספרים 13, 14 ו-15).
האיכויות הבוגרות באות לידי ביטוי בכתיבה יותר שוויונית מבחינת הכלים השונים, על תכונותיהם ומאפייניהם (ברביעיות הראשונות, ברוב הזמן הכינור הראשון מנגן את המלודיה ואילו שאר הכלים את ההרמוניה). המרקם יותר מסובך, ויוצר שילובים מפתיעים בין הכלים. מבחינה מבנית, קיימים יותר מוטיבים, והרמוניות נועזות וכרומטיות.
על פי עדותו של וולטר וילסון קובט (אנ'), שוברט מצא את ההרכב של רביעיית המיתרים כמדיום שהולם ניסיונות מרחיקים לכת בקומפוזיציה.
הרביעייה ברה מינור נכתבה במהלך חודש מרס 1824, מספר שבועות לאחר סיום הכתיבה של הרביעייה הקודמת בלה מינור, "רוזמונדה". נראה ששוברט תכנן להוציא לאור את רביעיות מספר 13, 14 ו-15 בתור קובץ אחד. "רוזמונדה" עוד פורסמה בימי חייו (בשנת 1825), אך "העלמה והמוות" יצאה לאור בידי דיאבלי כשלוש שנים לאחר מות המלחין, ב-1831. נראה שביצוע הבכורה נערך בינואר 1826 בביתו של חברו, הכנר הוינאי פרנץ האקר (Franz Hacker) כאשר שוברט ניגן את תפקיד הויולה.
השיר "העלמה והמוות" (בתרגום לאנגלית)
[עריכת קוד מקור | עריכה]השיר שכתב שוברט כשש שנים מוקדם יותר (בשנת 1817), העונה לשם "העלמה והמוות" (אנ'), על בסיס טקסט מאת מתיאס קלאודיוס היווה את הבסיס לפרק השני ולשמה של הרביעייה.
The Maiden:
"Oh! leave me! Prithee, leave me! thou grisly man of bone!
For life is sweet, is pleasant.
Go! leave me now alone!
Go! leave me now alone!"
Death:
"Give me thy hand, oh! maiden fair to see,
For I'm a friend, hath ne'er distress'd thee.
Take courage now, and very soon
Within mine arms shalt softly rest thee!"
ניתוח היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]|
|
| |
| לעזרה בהפעלת הקבצים | ||
היצירה בנויה על פי המבנה הסטנדרטי לרביעיית מיתרים - ארבעה פרקים על פי הרצף של מהיר, איטי, ריקוד (סקרצו) ומהיר:
1.Allegro בסולם רה מינור ובמשקל 4\4
2.Andante con moto, ואריאציות בסולם רה מינור ובמשקל 2\2
3.Allegro molto, סקרצו בסולם סול מינור ובמשקל 4\3
4.Presto בסולם רה מינור ובמשקל 8\6
Allegro
הפרק נפתח ב-14 תיבות בהן שוברט מציג את האלמנטים הריתמיים שיתפתחו לאורך כל הפרק. הרביעייה מתחילה באוניסון על רה בפורטיסמו, והופעה ראשונה של מוטיב הטריולה היורדת. לאחר מכן מופיע מרקם כוראלי בפיאניסימו.
הנושא הראשון, משלב בין הכוראליות לבין מוטיב הטריולה היורדת שעובר בין הכלים השונים, תוך כדי קרשנדו הדרגתי וטיפוס מבחינת המנעד.
הנושא השני, בסולם המז'ור המקביל פה מז'ור מאופיין באווירה פסטורלית בפיאניסימו, כאשר הטריולות מופיעות אצל הויולה.
מיד לאחר מכן, מופיעה ואריאציה על הנושא השני, הכוללת חלקי 16.
לאחר רצף של מספר מודולציות, מגיע שוברט לסולם הדומיננטה של רה מינור - לה מינור.
הפיתוח מתבוסס בעיקר על הנושא השני במינור, ועם הזמן המרקם הופך לדחוס וסבוך יותר יותר.
בסיום הפרק, קטע כוראלי כרומטי מתפקד כמעבר לנושא הראשון בשינויים קלים, כביכול לקראת התפרצות. עם זאת, בסוף הקודה מופיע מקצב מנוקד שלא הופיע עד כה, ואשר סוגר לאיטו את הפרק בפיאניסימו.
|
|
| |
| לעזרה בהפעלת הקבצים | ||
Andante con moto
הפרק השני, הוא פרק ואריאציות המבוסס על השיר שהלחין שוברט כשש שנים מוקדם יותר, העונה לשם "העלמה והמוות" (אנ'), על בסיס טקסט מאת מתיאס קלאודיוס.
הנושא המופיע בסולם סול מינור, דומה למארש אבל ומסתיים בטרצה פיקרדית (אנ'). הנושא בנוי במבנה שיר (אנ') של א-ב-א', וכ-24 תיבות בסך הכל.
בווריאציה הראשונה, ההרומניות מופיעות בטריולות בכלי המיתר האמצעיים, הצ'לו בפיציקטו והכינור הראשון "משייט" מעליהם ומחליף באופן תדיר בין דואולות לטריולות.
בווריאציה השנייה, הצ'לו לוקח את הנושא, כאשר הכינור הראשון מנגן בפולס של חלקי 16.
הווריאציה השלישית, מאופיינת בדרמה גדולה דמוית שטורם אונד דראנג, כאשר תבנית הקצב של הנושא עוברת דימינוציה (אנ') פי 4 - מחצי-רבע-רבע לשמינית-שני חלקי 16.
בווריאציה הרביעית הפסטורלית, הכינור הראשון מנגן את המלודיה בטריולות מקושטות ברגיסטר גבוה, ושאר הכלים נשארים סטטיים ובערכים ריתמיים ארוכים.
בואריאציה החמישית ואחרונה, משלב שוברט בין הנושא שכתוב דומה לאופן הופעתו הראשוני, הכינור השני מנגן את המנגינה ומעליו הכינור הראשון בחלקי 16. תהליך ארוך של קרשנדו ל-ff ודימינאנדו ל-pp מוביל לסיום בסולם היחסי סול מז'ור.
|
|
| |
| לעזרה בהפעלת הקבצים | ||
Allegro molto
קובט (אנ') תיאר את הפרק השלישי כ"ריקודו של כנר מן השאול". האופי של הסקרצו הוא מהיר, משולב בסינקופות ובעל מעברי דינמיקה קיצוניים.
הסקרצו בנוי במבנה הסטנדרטי של המינואט: חלק מינואט ברה מינור וחלק טריו מנוגד לו ברה מז'ור. הסקרצו הוא פרק יחסית קצר, המתפקד כגשר לפרק הפינאלה.
|
|
| |
| לעזרה בהפעלת הקבצים | ||
Presto
הפינאלה הוא פרסטו שבנוי במבנה של רונדו על בסיס ריקוד הטרנטלה במשקל 8\6. בעבר התפתח מיתוס שעקיצה מעכביש הטרנטולה הייתה מביאה לריקוד מוטרף. קובט כינה את פרק זה "ריקודו של מלאך המוות" או "ריקוד מקברי".
הפרק נפתח בנושא הרונדו באוניסון, המאופיין במקצב מנוקד (ולרוב מנוגן בכיווני קשתות מנוגדים לאלו הרגילים). בנוסף, הדגשים באים על הפעמות הלא מודגשות.
לאחר פיתוח קצר של נושא הרונדו, מגיע נושא דמוי כוראל עם קדנצה מדומה. קובט תיאר שיש דמיון מסוים בין נושא זה לנושא של שר היער. הכוראל ממשיך להתפתח כאשר השמיניות נמצאות לאורך הדרך.
החטיבה השלישית הקודרת, כוללת הרמוניות כרומטיות, המיולות ואובדן כללי של תחושת הפעמות המודגשות.
קרשנדו מוביל לקודה בפרסטיסימו. היא מתחילה ברה מז'ור, כהצהרת ניצחון במעבר לסולם המז'ורי היחסי. אך בבת אחת, הקודה חוזרת במהירות לסוף טראגי ברה מינור.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| יצירות מאת פרנץ שוברט | ||
|---|---|---|
| מוזיקה תזמורתית | סימפוניות:
סימפוניה מס' 1 ברה מז'ור דויטש 82 • סימפוניה מס 2 בסי במול מז'ור דויטש 125 • סימפוניה מס 3 ברה מז'ור דויטש 200 סימפוניה • מס 4 בדו מינור דויטש 417 "הטראגית" • סימפוניה מס 5 בסי במול מז'ור דויטש 485 • סימפוניה מס 6 בדו מז'ור דויטש 589 "הקטנה" • סימפוניה מס 7 במי מז'ור (תוזמרה ופורסמה לאחר מותו לאחר גילוייה במאה ה-20) • סימפוניה מס 8 בסי מינור דויטש 759 "הבלתי גמורה" • סימפוניה מס 9 בדו מז'ור דויטש 944 "הגדולה" • סימפוניה מס 10 ברה מז'ור דויטש 936/708א (תוזמרה ופורסמה לאחר גילוייה במאה ה-20) פתיחה וקטעי מוזיקה למחזה "רוזמונדה מקפריסין" • שתי פתיחות "בסגנון איטלקי" (ברה מז'ור דויטש 590 ובדו מז'ור דויטש 591) • פתיחה במי מינור דויטש 648 • פתיחה בסי במול מז'ור דויטש 470 | |
| מוזיקה ליטורגית | מיסות:
מיסה מס' 1 בפה מז'ור • מיסה מס' 2 בסול מז'ור • מיסה מס' 3 בסי במול מז'ור • מיסה מס' 4 בדו מז'ור • מיסה מס' 5 בלה במול מז'ור • מיסה מס' 6 במי במול מז'ור • המיסה הגרמנית | |
| מוזיקה קאמרית | חמש עשרה רביעיות כלי קשת:
רביעייה מס' 1 בדו מינור/סי במול מז'ור לכלי קשת דויטש 18 (בסולמות מתחלפים) • רביעייה מס' 2 בדו מז'ור לכלי קשת דויטש 32 • רביעייה מס' 3 לכלי קשת בבסי במול מז'ור דויטש 36 • רביעייה מס' 4 בדו מז'ור לכלי קשת דויטש 46 • רביעייה מס' 5 בסי במול מז'ור לכלי קשת דויטש 68 • רביעייה מס' 6 בדו מז'ור לכלי קשת דויטש 74 • רביעייה מס' 7 בדו מז'ור לכלי קשת דויטש 94 • רביעייה מס' 8 בסי במול מז'ור לכלי קשת דויטש 112 • רביעייה מס' 9 לכלי קשת בסול מינור דויטש 173 • רביעייה מס' 10 במי במול מז'ור לכלי קשת דויטש 87 • רביעייה מס' 11 במי מז'ור לכלי קשת דויטש 353 • רביעייה מס' 12 בדו מינור לכלי קשת דויטש 703 (פרק אחד) • רביעייה מס' 13 בלה מינור לכלי קשת דויטש 804 "רוזמונדה" • רביעייה מס' 14 ברה מינור לכלי קשת דויטש 810 "העלמה והמוות" • רביעייה מס' 15 בסול מז'ור לכלי קשת דויטש 887 • פרק רביעייה בדו מינור דויטש 103 שתי חמישיות: חמישיית דג השמך בלה מינור לפסנתר, כינור, ויולה, צ'לו וקונטרבאס דויטש 667 • חמישייה בדו מז'ור לשני כינורות, ויולה ושני צ'לי דויטש 956 שתי שלישיות לפסנתר, כינור וצ'לו: שלישייה מס' 1 בסי במול מז'ור לפסנתר, כינור וצ'לו דויטש 898 • שלישייה מס' 2 במי במול מז'ור לפסנתר, כינור וצ'לו דויטש 929 • פרק שלישייה, "נוטורנו", לכינור, פסנתר וצ'לו במי במול מז'ור דויטש 897 שלישיות אחרות: שלישייה בסי במול מז'ור בפרק אחד (סונאטה) דויטש 28 • שלישיות לכלי קשת • שלישייה בסי במול מז'ור לכלי קשת דויטש 581 • שלישייה בסי במול מז'ור לכלי קשת דויטש 471 (פרק אחד) דואטים ואחרים: פנטסיה לכינור ופסנתר בדו מז'ור דויטש 934 • שמינייה למיתרים וכלי נשיפה בפה מז'ור דויטש 803 (שני כינורות, ויולה, צ'לו, קונטרבס, קלרינט, בסון, קרן) • מינואט וסיום לשמיניית כלי נשיפה בפה מז'ור דויטש 72 (שני קלרינטים, שני אבובים, שתי קרנות, שני בסונים) • שלוש סונטינות לכינור ופסנתר (דו מז'ור דויטש 384, לה מינור דויטש 385, סול מינור דויטש 408) •סונטה "גראנד דואו", לכינור ופסנתר • רונדו לכינור ופסנתר •סונטה בלה מינור לארפג'ונה ופסנתר דויטש 821 (כיום מבוצעת בעיקר בצ'לו או ויולה) • מבוא ווריאציות על השיר "פרחים נובלים", לחליל ופסנתר | |
| שירים ומחזורי שירים | מחזור השירים "מסע החורף" • מחזור השירים "הטוחנת היפה" (מס' 795 ברשימת דויטש) • מחזור השירים "שירת הברבור" • השיר "שר היער" • השיר "גרטכן ליד הכישור" (פרנץ ליסט הכין גרסה לפסנתר של היצירה) • השיר "המוות והעלמה" • השיר "דג השמך" • השיר "שושנים באחו" • השיר "הנודד" • השיר "סרנדה" • השיר "מי היא סילביה" • השיר "הרועה על הסלע" (לסופרן, פסנתר וקלרנית) | |
| מוזיקה לפסנתר סולו וארבע ידיים | סונטות לפסנתר סולו:
סונטה במי מז'ור דויטש 154 • סונטה במי מז'ור דויטש 157 • סונטה בדו מז'ור דויטש 279 • סונטה במי מז'ור דויטש 459 • סונטה בלה מינור דויטש 537 • סונטה בלה במול מז'ור דויטש 557 • סונטה במי מינור דויטש 566 • סונטה ברה במול מז'ור דויטש 567 • סונטה במי במול מז'ור דויטש 568 • סונטה בפה דיאז מינור דויטש 571 • סונטה בסי מז'ור דויטש 575 • סונטה בדו מז'ור דויטש 613 • סונטה בפה מינור דויטש 625 • סונטה בדו דיאז מינור דויטש 655 • סונטה בלה מז'ור דויטש 664 • סונטה במי מינור דויטש 769A • סונטה בלה מינור דויטש 784 • סונטה בדו מז'ור דויטש 840 • סונטה בלה מינור דויטש 845 • סונטה ברה מז'ור דויטש 850 • סונטה בסול מז'ור דויטש 894 • סונטה בדו מינור דויטש 958 • סונטה בלה מז'ור דויטש 959 • סונטה בסי במול מז'ור דויטש 960 קטעים לפסנתר סולו: 3 קטעים לפסנתר (מס' 459A ברשימת דויטש) • 4 אימפרומפטי לפסנתר (מס' 899 ברשימת דויטש) • 4 אימפרומפטי לפסנתר (מס' 935 ברשימת דויטש) • 6 מומנטים מוזיקליים לפסנתר (מס' 780 ברשימת דויטש) • 3 קטעים לפסנתר (מס' 946 ברשימת דויטש) • פנטסיית "הנודד" בדו מז'ור דויטש 760 | |
| אחר | ||
בקרת זהויות  |
|
|---|