שר היער


שר היער (בגרמנית: Der Erlkönig, בתעתיק לעברית: ארלקניג או ארלקניש) היא בלדה גרמנית מאת יוהאן וולפגנג פון גתה שנכתבה בשנת 1782 והולחנה על ידי מספר מלחינים, שהידוע שבהם הוא פרנץ שוברט (1815).
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבלדה מבוססת על אגדה דנית בשם Ellerkonge (בעברית "מלך האֶלפים"). האגדה תורגמה לגרמנית על ידי יוהאן גוטפריד הרדר ב-1778. המילה "אלף" (elfen) תורגמה בטעות כ-"Erle" (עץ האלנוס), בתוספת המילה הגרמנית "König" (מלך). "באגדה המקורית מתואר שר היער כיצור פלאי, קונדסי אך מסוכן, שנגיעתו ממיתה. אצל הרדר בת שר היער היא הדמות העיקרית".[1]
הבלדה מספרת על רכיבה לילית של אב עם בנו. הילד רואה את דמותו של שר היער, שמפניה הוא מרגיש מאוים. על-פי האגדה, שר היער הוא יצור שרודף יערות, שואב נשמות ילדים והורג אותם. האב מנסה להרגיע את בנו מהחזיונות, להם הוא נותן הסבר טבעי כגון ערפל או רשרוש הרוח בעלים, וככל שהבלדה מתקדמת האב מגביר את מהירות רכיבתם. אך הילד לא נרגע; שר היער מנסה לפתות את הילד לבוא איתו, ומפחיד אותו יותר ויותר ככל שמתקדמת הבלדה. התיאורים של שר היער מוצגים מנקודת מבטו של הילד ונראים אמיתיים ביותר. כשהבן לבסוף מותקף פיזית על ידי שר היער, האב מגביר עוד יותר את קצב רכיבתם על-מנת להגיע ליעדם לפני שיהיה מאוחר מדי. כשהם לבסוף מגיעים האב מגלה שהילד כבר מת.
פרשנויות ליצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרשנות נפוצה של השיר היא לראות את שר היער כמטפורה למחלה קטלנית הגורמת לו להזיות. מתוך סבלו הוא הוזה את שר היער המאיים עליו ומפתה אותו בו זמנית, אשר מדמה את המוות המצפה לו.
פרשנות אחרת רואה בבלדה דימוי למאבק בין שתי אסכולות בנות התקופה - הרציונליזם, פרי עידן הנאורות, אשר סבור שהאדם באמצעות תבונתו ושכלו יכול לפענח את העולם, להבינו ולרתום אותו לצרכיו; לעומת הרומנטיקה, שעל פיה האדם לא מסוגל לתפוס בשכלו את הטבע וישנם דברים שהם מעבר להשגתו. כך האב הרציונלי מבקש לשלול את גישתו של הבן הרומנטיקן שמוצא בטבע יסוד מאיים שהאדם לא יוכל לו: שר היער. הרציונליזם מבטל את התפיסה לפיה יש בטבע דברים נסתרים שבני האדם לא יוכלו לדעת ולפענח, אולם לבסוף שר-היער חוטף את הילד והרציונליזם מתבדה.
תרגומים עבריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבלדה תורגמה לעברית על ידי מיכ"ל ("מלך-בלהות"), יעקב פיכמן ("שר היער"), שאול טשרנחובסקי, עמנואל אולסבנגר, עדה ברודסקי, אריה סתיו, אלכס בנדרסקי, אמיר אור ואריאל הירשפלד.[2]
להלן השוואת כמה מן התרגומים – ומולם המקור:
מֶלֶךְ-בַּלָּהוֹת (תרגום מיכה יוסף לבנזון (מיכ"ל)) |
שַׂר הַיָּעַר (תרגום שאול טשרניחובסקי) |
Erlkönig (המקור הגרמני) |
לחנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבלדה התפרסמה במרוצת הזמן, והולחנה על ידי מלחינים רבים, פעמים אחדות כליד. הגרסה המוכרת ביותר היא זו של שוברט. גרסאות נוספות הן של יוהאן פרידריך רייכרט בן המאה ה-18 ושל קארל לווה, בן גילו של שוברט. בטהובן עשה ניסיון להלחין את הבלדה אך חזר בו ולא פרסם את עבודתו.
לחנו של שוברט
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שוברט הלחין את השיר לקול סולו ולפסנתר בשנת 1815. הוא ערך שלושה תיקונים לפני שפרסם את הגרסה הרביעית בשנת 1821 כאופוס 1 (אוטו אריך דויטש קטלג את השיר כמספר 328 ברשימת יצירותיו של שוברט). הליד בוצע לראשונה בקונצרט פרטי בווינה ב-1 בדצמבר 1820. הבכורה הפומבית נערכה ב-7 במרץ 1821 בקֶרנטנֶרטוֹר (אנ') בווינה.
ארבע הדמויות בשיר - המספר, האב, הבן ושר היער - מושרות בדרך כלל על ידי זמר אחד. שוברט מיקם כל דמות במנעד קולי שונה ועם ניואנסים קצביים משלה. המספר במנעד האמצעי בסולם מינורי. האב במנעד הנמוך ושר הן בסולם מינורי והן במג'ורי. הבן במנעד גבוה, שר בסולם מינורי המייצג את פחדו. שר היער שר בסולם מג'ורי מלווה בארפג'י עולים ויורדים. דמות חמישית, הסוס, נרמזת בשלשות מהירות על ידי הפסנתר לאורך כל השיר, מחקה פעימות פרסה.
הליד מתחיל בשלשות מהירות של הפסנתר על מנת ליצור תחושת דחיפות בדימוי דהירתו של הסוס. בינתיים הבס מוסיף נושא אימה לקטע. מוטיבים אלה ממשיכים לאורך כל הדרך. כל אחד מתחנוניו של הבן הופך להיות חזק, גבוה, ודק יותר מהקודמים. לקראת סוף היצירה המוזיקה מואצת, כפי שהאב מנסה בצורה נואשת לדרבן את הסוס שלו לדהור מהר יותר, ולאחר מכן מאיטה, כאשר הוא מגיע. הפסנתר עוצר לפני הסיום לפני שהוא מסיים בקדנציה דרמטית.
הליד נחשב מאתגר לביצע בשל המנעד הקולי הנדרש מהסולן כמו גם הליווי הקשה הכוללת נגינה של אקורדים ואוקטבות במהירות כדי ליצור דרמה ודחיפות. השיר עובד לפסנתר סולו על ידי פרנץ ליסט והליווי בפסנתר תוזמר על ידי הקטור ברליוז. ישנו גם עיבוד לכינור סולו על ידי היינריך וילהלם ארנסט. הביצוע המפורסם ביותר הוא של זמר הבריטון דיטריך פישר-דיסקאו והפסנתרן ג'רלד מור.
![]() |
ביצוע היסטורי בביצוע הקונטרה-אלטית ארנסטין שומאן-היינק (1861–1936) מלווה על ידי תזמורת חברת ההקלטות "ויקטור" (1913) |
לעזרה בהפעלת הקובץ |
אחד מכתב היד של היצירה שמור בספרייה והמוזיאון על שם מורגן (The Morgan Library & Museum) בניו יורק.
יחסו של גתה ללחן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1815 שלח שוברט בן ה-18 את הלחן לגתה, אולם הלה כלל לא טרח לענות לו. סיבה אפשרית לכך היא שלתפיסתו האסתטית, הלחן מתוחכם מדי ועל כן מסיט את תשומת הלב מהמילים והתוכן.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתב היד של הליד מאת שוברט באתר הספרייה והמוזיאון על שם מורגן.
- שר היער, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מידע על היצירה "שר היער" באתר מיוזיק בריינז
- שר היער בתרגום לעברית מאת אמיר אור ואריאל הירשפלד
"שר היער" בתוכנית "אינטרמצו עם אריק", סרטון באתר יוטיוב
תרגומים עבריים:
- השוואת תרגומיהם של מיכה יוסף לבנזון, יעקב פיכמן, עמנואל אולסבנגר ושאול טשרניחובסקי: גיתה: שר היער, מאזנים נט,10 (סיוון תשמ"ו, יוני 1986), עמ' 32–33, באתר JSTOR
- "שַׂר הַיָּעַר" (תרגום שאול טשרניחובסקי) בפרויקט בן-יהודה
- "מֶלֶךְ בַּלָּהוֹת" (תרגום מיכ"ל) בפרויקט בן-יהודה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אמיר אור, בת שר היער, בלוג אישי, 2011
- ^ אמיר אור ואריאל הירשפלד, שר היער, בלוג אישי, 2008
- ^ חגי חיטרון, צליל לא מכוון: מה גורם למלחינים לפספס, באתר הארץ, 9 ביולי 2012.
יצירות מאת פרנץ שוברט | ||
---|---|---|
מוזיקה תזמורתית | סימפוניות:
סימפוניה מס' 1 ברה מז'ור דויטש 82 • סימפוניה מס 2 בסי במול מז'ור דויטש 125 • סימפוניה מס 3 ברה מז'ור דויטש 200 סימפוניה • מס 4 בדו מינור דויטש 417 "הטראגית" • סימפוניה מס 5 בסי במול מז'ור דויטש 485 • סימפוניה מס 6 בדו מז'ור דויטש 589 "הקטנה" • סימפוניה מס 7 במי מז'ור (תוזמרה ופורסמה לאחר מותו לאחר גילוייה במאה ה-20) • סימפוניה מס 8 בסי מינור דויטש 759 "הבלתי גמורה" • סימפוניה מס 9 בדו מז'ור דויטש 944 "הגדולה" • סימפוניה מס 10 ברה מז'ור דויטש 936/708א (תוזמרה ופורסמה לאחר גילוייה במאה ה-20) פתיחה וקטעי מוזיקה למחזה "רוזמונדה מקפריסין" • שתי פתיחות "בסגנון איטלקי" (ברה מז'ור דויטש 590 ובדו מז'ור דויטש 591) • פתיחה במי מינור דויטש 648 • פתיחה בסי במול מז'ור דויטש 470 | |
מוזיקה ליטורגית | מיסות:
מיסה מס' 1 בפה מז'ור • מיסה מס' 2 בסול מז'ור • מיסה מס' 3 בסי במול מז'ור • מיסה מס' 4 בדו מז'ור • מיסה מס' 5 בלה במול מז'ור • מיסה מס' 6 במי במול מז'ור • המיסה הגרמנית | |
מוזיקה קאמרית | חמש עשרה רביעיות כלי קשת:
רביעייה מס' 1 בדו מינור/סי במול מז'ור לכלי קשת דויטש 18 (בסולמות מתחלפים) • רביעייה מס' 2 בדו מז'ור לכלי קשת דויטש 32 • רביעייה מס' 3 לכלי קשת בבסי במול מז'ור דויטש 36 • רביעייה מס' 4 בדו מז'ור לכלי קשת דויטש 46 • רביעייה מס' 5 בסי במול מז'ור לכלי קשת דויטש 68 • רביעייה מס' 6 בדו מז'ור לכלי קשת דויטש 74 • רביעייה מס' 7 בדו מז'ור לכלי קשת דויטש 94 • רביעייה מס' 8 בסי במול מז'ור לכלי קשת דויטש 112 • רביעייה מס' 9 לכלי קשת בסול מינור דויטש 173 • רביעייה מס' 10 במי במול מז'ור לכלי קשת דויטש 87 • רביעייה מס' 11 במי מז'ור לכלי קשת דויטש 353 • רביעייה מס' 12 בדו מינור לכלי קשת דויטש 703 (פרק אחד) • רביעייה מס' 13 בלה מינור לכלי קשת דויטש 804 "רוזמונדה" • רביעייה מס' 14 ברה מינור לכלי קשת דויטש 810 "העלמה והמוות" • רביעייה מס' 15 בסול מז'ור לכלי קשת דויטש 887 • פרק רביעייה בדו מינור דויטש 103 שתי חמישיות: חמישיית דג השמך בלה מינור לפסנתר, כינור, ויולה, צ'לו וקונטרבאס דויטש 667 • חמישייה בדו מז'ור לשני כינורות, ויולה ושני צ'לי דויטש 956 שתי שלישיות לפסנתר, כינור וצ'לו: שלישייה מס' 1 בסי במול מז'ור לפסנתר, כינור וצ'לו דויטש 898 • שלישייה מס' 2 במי במול מז'ור לפסנתר, כינור וצ'לו דויטש 929 • פרק שלישייה, "נוטורנו", לכינור, פסנתר וצ'לו במי במול מז'ור דויטש 897 שלישיות אחרות: שלישייה בסי במול מז'ור בפרק אחד (סונאטה) דויטש 28 • שלישיות לכלי קשת • שלישייה בסי במול מז'ור לכלי קשת דויטש 581 • שלישייה בסי במול מז'ור לכלי קשת דויטש 471 (פרק אחד) דואטים ואחרים: פנטסיה לכינור ופסנתר בדו מז'ור דויטש 934 • שמינייה למיתרים וכלי נשיפה בפה מז'ור דויטש 803 (שני כינורות, ויולה, צ'לו, קונטרבס, קלרינט, בסון, קרן) • מינואט וסיום לשמיניית כלי נשיפה בפה מז'ור דויטש 72 (שני קלרינטים, שני אבובים, שתי קרנות, שני בסונים) • שלוש סונטינות לכינור ופסנתר (דו מז'ור דויטש 384, לה מינור דויטש 385, סול מינור דויטש 408) •סונטה "גראנד דואו", לכינור ופסנתר • רונדו לכינור ופסנתר •סונטה בלה מינור לארפג'ונה ופסנתר דויטש 821 (כיום מבוצעת בעיקר בצ'לו או ויולה) • מבוא ווריאציות על השיר "פרחים נובלים", לחליל ופסנתר | |
שירים ומחזורי שירים | מחזור השירים "מסע החורף" • מחזור השירים "הטוחנת היפה" (מס' 795 ברשימת דויטש) • מחזור השירים "שירת הברבור" • השיר "שר היער" • השיר "גרטכן ליד הכישור" (פרנץ ליסט הכין גרסה לפסנתר של היצירה) • השיר "המוות והעלמה" • השיר "דג השמך" • השיר "שושנים באחו" • השיר "הנודד" • השיר "סרנדה" • השיר "מי היא סילביה" • השיר "הרועה על הסלע" (לסופרן, פסנתר וקלרנית) | |
מוזיקה לפסנתר סולו וארבע ידיים | סונטות לפסנתר סולו:
סונטה במי מז'ור דויטש 154 • סונטה במי מז'ור דויטש 157 • סונטה בדו מז'ור דויטש 279 • סונטה במי מז'ור דויטש 459 • סונטה בלה מינור דויטש 537 • סונטה בלה במול מז'ור דויטש 557 • סונטה במי מינור דויטש 566 • סונטה ברה במול מז'ור דויטש 567 • סונטה במי במול מז'ור דויטש 568 • סונטה בפה דיאז מינור דויטש 571 • סונטה בסי מז'ור דויטש 575 • סונטה בדו מז'ור דויטש 613 • סונטה בפה מינור דויטש 625 • סונטה בדו דיאז מינור דויטש 655 • סונטה בלה מז'ור דויטש 664 • סונטה במי מינור דויטש 769A • סונטה בלה מינור דויטש 784 • סונטה בדו מז'ור דויטש 840 • סונטה בלה מינור דויטש 845 • סונטה ברה מז'ור דויטש 850 • סונטה בסול מז'ור דויטש 894 • סונטה בדו מינור דויטש 958 • סונטה בלה מז'ור דויטש 959 • סונטה בסי במול מז'ור דויטש 960 קטעים לפסנתר סולו: 3 קטעים לפסנתר (מס' 459A ברשימת דויטש) • 4 אימפרומפטי לפסנתר (מס' 899 ברשימת דויטש) • 4 אימפרומפטי לפסנתר (מס' 935 ברשימת דויטש) • 6 מומנטים מוזיקליים לפסנתר (מס' 780 ברשימת דויטש) • 3 קטעים לפסנתר (מס' 946 ברשימת דויטש) • פנטסיית "הנודד" בדו מז'ור דויטש 760 | |
אחר |