הקולוסוס מרודוס
 | |
| ציור מהמאה ה-16 מאת מארטן ואן היימסקרק הממחיש את הפסל כניצב מעל הכניסה לנמל | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
lost sculpture, פלא תבל של העולם העתיק, פסל ענק, מבנה לשעבר  |
| מיקום |
Ancient Rhodes |
| מדינה |
יוון |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – 284 לפני הספירה |
| תאריך פתיחה רשמי |
284 לפנה״ס |
| חומרי בנייה |
ארד |
| יוצר |
כארס מלינדוס |
| אדריכל |
כארס מלינדוס |
| מידות | |
| גובה |
33 מ' |
| קואורדינטות | 36°27′04″N 28°13′40″E / 36.451111°N 28.227778°E |
 | |
  | |
.jpg)
הקולוסוס מרודוס (ביוונית: Κολοσσός της Ρόδου) היה פסל ענק של אל השמש הליוס, שהוקם בעיר רודוס שבאי רודוס בין השנים 292 לפנה"ס עד 280 לפנה"ס על ידי האמן כארס מלינדוס. הפסל נחשב לאחד משבעת פלאי תבל, והוא חרב ברעידת אדמה לאחר 56 שנים[1].
הרקע לבנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלחמות הדיאדוכים
לאחר מותו של אלכסנדר מוקדון בשנת 323 לפנה"ס, החלה להתנהל מלחמת ירושה סביב הממלכה העצומה שהותיר אחריו. אנטיגונוס מונופתלמוס, אחד המנהיגים המקדוניים ששאף להשתלט על האימפריה, שלח את בנו דמטריוס פוליורקטס עם צבא בן 40,000 איש להתקיף את רודוס, בעלת בריתם של יריביו. צבאה של רודוס, שמנה כ-6,000 איש, היה בנחיתות מספרית רבה, אך הצליח לעצור את צבאו של דמטריוס ולהסיר לבסוף את המצור שהוטל על האי משך שנה. כאות הוקרה לאל הליוס, לו זקפו בני רודוס את הצלת האי, החליטו בני העיר לבנות את הקולוסוס העצום, ועל המלאכה הופקד האמן כארס מלינדוס.
הפסל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפסל התנשא לגובה של כ-34 מטרים. בסיסו היה עשוי שיש, וגופו היה עשוי ברונזה וממולא בסלעים ששימשו לייצובו. השלל אותו תפסו בני רודוס, ובין השאר מגדל מצור מצופה ברונזה וכן כלי מלחמה אחרים, שימש את כארס בבניין הפסל. צורתו המדויקת אינה ידועה, אך נראה כי מדובר בפסל המתאר את האל הליוס כשהילה מעל ראשו, ידו האחת על מותנו השמאלית, וידו האחרת מצילה על עיניו. דעה אחרת סוברת כי הפסל החזיק לפיד בוער בידו, אותו הניף מעל לראשו. מיתוס נפוץ מתאר את הקולוסוס כעומד על שני בסיסים, כשרגליו מפושקות, והאוניות שהגיעו לנמל או יצאו ממנו, עברו בין רגליו. כפי הנראה מקורו של המיתוס הוא בשרטוט שנוצר במאה ה-16, המראה את הקולוסוס עומד בצורה כזאת. למעשה, בניית פסל בצורה כזו הייתה מעל ליכולתם של בני אותה התקופה, ולכן סביר כי מדובר באגדה.
החורבן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 228 לפנה"ס קרס הקולוסוס מרודוס כתוצאה מרעידת אדמה, 56 שנים לאחר שנבנה. למרות ששכב על הקרקע, נשאר הקולוסוס בגדר יצירה מרשימה, ונכלל ברשימת פלאי תבל של אנטיפטרוס מצידון, רשימה שאותה פרסם בשנת 140 לפנה"ס, שנים רבות לאחר קריסת הפסל. חורבנו הסופי של הקולוסוס הגיע בשנת 654 לספירה, כשהעיר רודוס נבזזה על ידי ערבים שמכרו את שרידי הפסל כגרוטאות.
הקמה מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2008 פורסם כי פסל הקולוסוס מרודוס יוקם מחדש בנמל העיר, בביצועו של האומן הגרמני גרט הוף ובמימון בינלאומי. הפסל החדש מיועד להתנשא לגובה של 60 עד 100 מטר, קרי להיות גבוה פי שניים או שלושה מהמקור. הוא אמור להיבנות בחלקו מכלי נשק מותכים ולהיות מוקדש לשלום. בעבר דובר על הקמת שחזור מדויק של הפסל המקורי, אך הפסל הנוכחי יהיה שונה ממנו. ניתן יהיה לבקר בתוכו, ובשעות החשיכה הוא יואר ויציג מופע אורקולי. העלות המשוערת של הפסל לפי עיתון "טו וימה" היא 200 מיליון אירו[2].
ב-2015 הועלתה תוכנית שאפתנית בהרבה לשחזור הפסל. על פי התוכנית הפסל החדש יתנשא לגובה של כ-152 מטרים. המבנה המרכזי יהיה בנוי מבטון ופלדה ומצופה לחלוטין בלוחות סולריים שיספקו אנרגיה. הפסל יאחוז בלפיד שישמש בתור מגדלור שיהיה ניתן לראותו במרחק של כ-55 קילומטרים, עד לחופי טורקיה, וכן נקודת תצפית. האוניות הנכנסות לנמל יעברו בין רגליו. עלות הבנייה מוערכת ב-270 מיליון דולר[3].
אזכורים בתרבות המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בשנת 1883 יצא לאור שירה של המשוררת אמה לזרוס "The New Colossus" (הקולוסוס החדש). היצירה נחקקה על לוח מתכת בבסיסו של פסל החירות בניו יורק. שתי השורות הראשונות של השיר מתארות את הקולוסוס "הישן":
"Not like the brazen giant of Greek fame,
With conquering limbs astride from land to land..."
"לא כמו ענק הפליז, גיבור תהילת יוון, ברגלים מנצחות-מפושקות מאדמה לאדמה..."
- בשנת 1961 יצא לאור סרט בשם "הענק מרודוס" בבימויו של סרג'ו לאונה המתאר את ההתרחשויות ההיסטוריות סביב הפסל.
- בשנת 2006 יצא לאור סרט בשם "חלום של פילים" בו מופיע הפסל.
- על שם הקולוסוס נקראת קבוצת כדורסל יוונית מהעיר רודוס, מועדון הספורט קולוסוס רודוס.
- בספר הקולוסוס מתעורר, של פיטר לרנג'יס הקולוסוס "משחק" תפקיד מרכזי, ובסוף הספר הוא אף מתעורר לחיים
- בסדרת הטלוויזיה של רשת HBO, ״משחקי הכס״ מופיע פסל דומה בכניסה לעיר בראבוס
- קורט וונגוט מזכיר את הפסל בסיפורו "הנמלים המאובנות", בסוף פיסקה שביעית (של התרגום העברי של נדב דרור באסופה "תראה, ציפור" בהוצאת זמורה ביתן).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The Seven Wonders of the Ancient World נערך על ידי Peter A. Clayton,Martin Jessop Price, The Colossus of Rhodes
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הקולוסוס מרודוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הקולוסוס מרודוס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Peter A. Clayton, Martin Price (.Ed), The Seven Wonders of the Ancient World, Routlage, 1988, pp. 137-124 (קריאת הספר בתצוגה מקדימה באתר "גוגל ספרים"
)
- ^ הגרדיאן, גם יוון רוצה פסל חירות משלה, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2008
- ^ הקולוסוס חוזר? פלא תבל ייבנה מחדש - בגובה פי 5, באתר ynet, 27 בדצמבר 2015
| שבעת פלאי תבל | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
|
|
|
|
|
|
|
| הפירמידה הגדולה של גיזה | הגנים התלויים בבבל | פסל זאוס באולימפיה | מקדש ארטמיס | המאוזוליאום בהליקרנסוס | הקולוסוס מרודוס | המגדלור באלכסנדריה |