ולדימיר מצ'יאר
 | |||||||||||
| לידה |
26 ביולי 1942 (בן 81) זבולן, סלובקיה  | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
צ'כוסלובקיה, סלובקיה, הרפובליקה הסלובקית (1939–1945), צ'כוסלובקיה | ||||||||||
| השכלה |
הפקולטה למשפטים באוניברסיטת קומניוס בברטיסלאבה | ||||||||||
| מפלגה |
מפלגת העם - התנועה לסלובקיה דמוקרטית, המפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה | ||||||||||
| |||||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||||
|
דוקטור לשם כבוד | |||||||||||
  | |||||||||||
ולדימיר מצ'יאר (בסלובקית: Vladimír Mečiar; נולד ב-26 ביולי 1942 בזבולן) הוא פוליטיקאי סלובקי שהיה ראש הממשלה הראשון של הרפובליקה הסלובקית שנבחר בעקבות בחירות דמוקרטיות. כיהן כראש ממשלת הרפובליקה הסלובקית במסגרת פדרלית בשנים 1990–1991 ובשנים 1992–1993, והיה ראש ממשלת סלובקיה העצמאית הראשון, בשנים 1993–1994. נבחר שוב לראשות הממשלה בשנים 1994–1998. מילא פעמיים את מקום נשיא סלובקיה. הוא משפטן בהכשרתו.
כמנהיג מפלגת העם - התנועה לסלובקיה דמוקרטית (ĽS-HZDS), מצ'יאר הוביל את סלובקיה להיפרדות מהרפובליקה הצ'כית, שנכנסה לתוקף רשמי ב-1 בינואר 1993. הוא היה אחד המועמדים העיקריים לנשיאות סלובקיה בשנים 1999 ו-2004. סגנון הנהגתו הסמכותני בעל אפיונים של פופוליזם, לאומנות, וקליינטליזם נודע ב כינוי"מצ'יאריזם". [1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנותיו המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ולדימיר מצ'יאר נולד ב-1942 בעיר זבולן כבן הבכור בין ארבעה בנים. אביו היה חייט ואמו עקרת בית ושוערת בבית חרושת. אחרי סיום לימודי תיכון בשנת 1959 כיהן מצ'יאר בתפקידים מנהליים בעיירה ז'יאר נאד הרונום. בנעוריו היה מצ'יאר מתאגרף חובב. היה בשנים 1967–1968 לראש הסניף המקומי של איגוד הנוער הקומוניסטי והתקבל למפלגה הקומוניסטית (היחידה והשלטת אז במדינה). הפך בהמשך למזכיר הוועד העממי המקומי של העיירה. בשנת 1969, אחרי פלישת כוחות ברית ורשה לצ'כוסלובקיה באוגוסט 1968, בנאום בקונגרס של המפלגה הקומוניסטית, הביע דעות בעד רפורמות ועל כן הודח מתפקידיו הניהוליים. בשנת 1970 סולק מהמפלגה הקומוניסטית. עבד בבית חרושת לזכוכית ובתקופה זו למד משפטים באוניברסיטת קומניוס בברטיסלבה. בסיום לימודיו באוניברסיטה עבד כמשפטן במפעל עד שנת 1990.
פעילותו הפוליטית אחרי נפילת הקומוניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשלהי 1989, בעת מהפכת הקטיפה נגד השלטון הקומוניסטי, מצ'יאר נרשם למפלגה החדשה "הציבור נגד האלימות" (Verejnosť proti násiliu, VPN), שהייתה המקבילה הסלובקית לפורום האזרחי הצ'כי. בינואר 1990, כשמפלגת VPN חיפשה אנשים מתאימים לתפקידי ממשל, לפי המלצתו של אלכסנדר דובצ'ק, שהתרשם מהידע הרב של מצ'יאר בתחומים שונים, הוא התמנה לשר הפנים והסביבה של סלובקיה.
ראש ממשלת הרפובליקה הסלובקית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי הבחירות הדמוקרטיות הראשונות שהתקיימו בצ'כוסלובקיה לאחר נפילת הקומוניזם, ביוני 1990, מצ'יאר נתבקש להרכיב את הממשלה הסלובקית על בסיס קואליציה בין מפלגתו VPN והתנועה הדמוקרטית הנוצרית. הוא דגל אז ברפורמות כלכליות ובהמשך השותפות הפדרטיבית עם צ'כיה.
במרץ 1991 התפצלה מפלגתו לשתי סיעות - אחת שתמכה במצ'יאר, ושכללה את רוב שרי הממשלה הסלובקית, והשנייה, שהתנגדה לו, בראשות יושב ראש מפלגת VPN, פדור גאל. ב-23 באפריל 1991 הדיחה המועצה הלאומית הסלובקית את מצ'יאר מתפקיד ראש הממשלה והחליפה אותו ביאן צ'רנוגורסקי, מנהיג התנועה הדמוקרטית נוצרית. כעבור שלושה ימים המפלגה VPN התפצלה באופן רשמי לתנועה למען סלובקיה דמוקרטית HZDS בראשות מצ'יאר ו-VPN, החל מאוקטובר 1991 ODÚ-VPN. ביוני 1991 נבחר מצ'יאר ליושב ראש התנועה למען סלובקיה דמוקרטית.
פירוק הפדרציה והקמת סלובקיה העצמאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 1991 ו-1992 התנהל ללא הצלחה משא ומתן בין הרפובליקה הצ'כית לרפובליקה הסלובקית בנוגע לטיב יחסיהן במסגרת צ'כו-סלובקיה. באפריל 1992 הוחלף השם "צ'כוסלובקיה" ב"רפובליקה הפדרלית של צ'כיה וסלובקיה". ביוני 1992 התקיימו בחירות שבהן ניצחו המפלגה הדמוקרטית האזרחית בראשות ואצלב קלאוס ברפובליקה הצ'כית, ומפלגתו של מוצ'יאר, HZDS ברפובליקה הסלובקית. לפני הבחירות וזמן קצר אחריהן תמכה תנועת HZDS במסגרת של קונפדרציה רופפת עם צ'כיה. אולם הצד הצ'כי דגל בקיום פדרציה צ'כוסלובקית ריכוזית יותר, כמו זו מאפריל 1992, או, לחלופין, היפרדות מוחלטת בין שתי הארצות.[דרוש מקור]
בהיעדר הסכמה על פדרציה ומבלי לפנות למשאל-עם, אחרי משא ומתן קדחתני הגיעו מצ'יאר וקלאוס ב-23 ביולי 1992,, להסכם על פירוק בדרכי שלום של צ'כוסלובקי ועל הקמת שתי מדינות עצמאיות: צ'כיה וסלובקיה. כתוצאה מכך, מצ'יאר הפך מ-1 בינואר 1993 לראש הממשלה הראשון של סלובקיה העצמאית הפוסט-קומוניסטית. התהליך נקרא גם "גירושי הקטיפה", תוך השוואה ל"מהפכת הקטיפה" מ-1989 שהחוללה גם היא בדרכי שלום.
ראש ממשלת סלובקיה העצמאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרץ 1993, אחרי ששמונת חברי פרלמנט עקרו משורות מפלגת השלטון HZDS, איבד מצ'יאר את הרוב בפרלמנט. גם הנשיא מיכל קובץ', במקור חבר HZDS, הפסיק לתמוך בו. עם זאת המשיך מוצ'יאר למשול עד מרץ 1994 כשהאופוזיציה הדיחה את ממשלתו והרכיבה ממשלה בראשותו של יוזף מורבצ'יק.
אולם אחרי הבחירות בספטמבר ואוקטובר 1994 בהן זכתה התנועה למען סלובקיה דמוקרטית ב-35% מהקולות, שוב הרכיב ולדימיר מוצ'יאר את הממשלה בקואליציה שכללה את המפלגה הנוצרית דמוקרטית, את הימין הלאומני המיוצג על ידי המפלגה הלאומית הסלובקית שבראשות יאן סלוטה השנוי המחלוקת, ואת המפלגה השמאלית-רדיקלית ZRS (ברית הפועלים של סלובקיה) של יאן לופטק. בתקופה הזאת כראש ממשלה עורר מצ'יאר בקורת מתמדת נגדו בתוך המדינה ובמערב בנימוק שסגנון שלטונו הוא הסמכותני מדי, מלווה באי כיבוד כללי דמוקרטיה, שימוש לרעה בתקשורת הממלכתית לצורך תעמולה, שחיתות ומעט מדי הפרטות במגזר הממלכתי של הכלכלה. לעומת זאת ההפרטות המועטות שהתקיימו הוכתמו בשחיתויות.
מצ'יאר נגרר ל"מלחמה" מתמדת עם הנשיא דאז, קובץ'. הואשם כי גייס את שירותי הביטחון הסלובקים בחטיפת בנו של הנשיא, מיכל קובץ' הבן, בשטח אוסטריה .. קובץ' הבן נחשד אז בעבירות פיננסיות. בתום הקדנציה של הנשיא קובץ', מאחר שהפרלמנט לא הצליח לבחור לו יורש, לקח מצ'יאר לעצמו באופן זמני גם את סמכויות הנשיא. בתפקיד זה החליט על חנינה עבור חוטפיו של קובץ' הבן. באותם הימים סלובקיה נמצאה מבודדת על ידי במערב והואט קצב המשא ומתן על הצטרפותה לאיחוד האירופי ולנאט"ו, על אף רצונו של מצ'יאר לקדם את שני המהלכים.
באופוזיציה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבחירות בשנת 1998 עדיין הייתה מפלגתו של מוצ'יאר, התנועה למען סלובקיה הדמוקרטית HZDS המפלגה הגדולה בפרלמנט וקיבלה 27% מקולות המצביעים. עם זאת לא עלה בידו להרכיב ממשלה, ומיקולש דזורינדה מן האופוזיציה, הפך לראש הממשלה.
בשנת 2000 שינתה מפלגתו את שמה ל"מפלגת העם - התנועה לסלובקיה דמוקרטית". אחרי שב-1999 נוצח על ידי רודולף שוסטר בבחירות לנשיאות, בשנת 2000 נעצר מצ'יאר על ידי משטרת סלובקיה בחשד לעבירה הונאה בזמן כהונתו בראש המדינה. בבחירות לפרלמנט בשנת 2002 זכתה מפלגתו ל-20% והאפשרות שירכיב ממשלה נראתה סבירה, אף על פי שרבים חשבו כי בחירה זו תהווה מכשול בפני קבלת סלובקיה באיחוד האירופי. כמו בשנת 1998 אף מפלגה לא הייתה מוכנה להיכנס לממשלה בראשותו. שוב התמנה דזורינדה לראש הממשלה בעוד מצ'יאר נשאר באופוזיציה.
בתוך מפלגתו של מצ'יאר החריפו המחלוקות. כמה מחבריה בראשות איוואן גשפארוביץ' עזבו והקימו את התנועה לדמוקרטיה, בשנת 2003 התחולל פילוג נוסף שהביא להקמת מפלגת "איחוד העם" (Ľudová únia). בבחירות לנשיאות ב-2004 ניצח גשפארוביץ' את מצ'יאר בסיבוב השני עם % 59.9 % לעומת 40%.
בשנים האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבחירות לפרלמנט מפלגתו של מצ'יאר, ירדה ל-8.79% מהקולות, עד כדי כך שמצ'יאר ביקש בדיקה מחדש של ספירת הקולות. עם זאת המפלגה HZDS נכנסה לקואליציה הממשלתית בראשות הסוציאל-דמוקרט רוברט פיצו.
בשנים הבאות כוכבו של ראש הממשלה הראשון המשיך לרדת ובבחירות לפרלמנט ב-2010 וב-2012 מפלגתו לא הצליחה לעבור את סף החסימה ולהיכנס לפרלמנט. בשנת 2013 התפטר מצ'יאר מראשות מפלגתו.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ולדימיר מצ'יאר נשוי למרגיטה, רופאה, ולזוג נולדו 4 ילדים. בינואר 2007 עבר בהצלחה ניתוח לב בבית חולים בבאנסקה ביסטריצה.
פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1995 – האות להצטיינות של סלובקיה (Pro Merito Melitensi)
- דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת לומונוסוב במוסקבה ושל אוניברסיטת בראצ'ה קאריץ' בבלגרד
- 2007 – עיטור הזהב "מקסימליאן הל" של אוניברסיטת ע"ש אלכסנדר דובצ'ק בטרנצ'ין
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קורות חייו באתר על אישים סלובקים
- ולדימיר מצ'יאר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ [ Sharon Fisher The Slovak Presidential Elections: The Final Defeat of Meciarism? https://www.wilsoncenter.org/publication/300-the-slovak-presidential-elections-the-final-defeat-meciarism]