ולדימיר סולוביוב
 | |
| לידה |
16 בינואר 1853 (יוליאני) מוסקבה, רוסיה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
31 ביולי 1900 (יוליאני) (בגיל 47) אוזקויה, פלך מוסקבה, רוסיה, האימפריה הרוסית |
| מדינה |
האימפריה הרוסית |
| מקום קבורה |
בית הקברות נובודוויצ'יה |
| מקום לימודים |
הפקולטה להיסטוריה ופילולוגיה של אוניברסיטת מוסקבה |
| שפות היצירה |
רוסית |
| הושפע מ |
ארתור שופנהאואר, אפלטון |
  | |
ולדימיר סרגייביץ' סולוביוב (רוסית: Владимир Сергеевич Соловьёв; 16 בינואר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 28 בינואר) 1853, מוסקבה, האימפריה הרוסית – 31 ביולי (13 באוגוסט) 1900, אוסקויה, ליד מוסקבה) היה תאולוג נוצרי, פילוסוף, משורר, מבקר ומחזאי רוסי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ולדימיר סולוביוב היה בנם של המלומד סרגיי מיכאילוביץ' סולוביוב, היסטוריון חשוב באוניברסיטת מוסקבה ושל פוליקסנה ולדימירובנה לבית רומנוב, ממוצא פולני-קוזקי. לאחר סיום לימודיו בבית הספר החל את לימודיו באוניברסיטה בשנת 1869. תחילה למד מדעי הטבע, ובעיקר ביולוגיה. אך בהמשך נטה למדעי הרוח, וסיים את לימודיו, בשנת 1873, כפילוסוף.
לאחר מות מורו, פמפיל יורקביץ, שאליו היה קרוב מאוד, יצא סולוביוב בשנת 1874 להשלמת לימודיו במוזיאון הבריטי בלונדון. בשנת 1875 היה אמור סולוביוב הצעיר לשוב לרוסיה, אך בהשפעת לימודיו במוזיאון הבריטי יצא למסע לימודים במזרח התיכון. הוא סייר באיטליה וביוון, והמשיך עד למצרים.
בשנת 1876 שב ולדימיר סולוביוב לרוסיה, והחל להורות פילוסופיה באוניברסיטה של מוסקבה. שם החל בעבודותיו הייחודיות, שבהן גם שילב פעילות חברתית. הוא עבר לסנקט פטרבורג בשנת 1877, והתפרסם שם מאוד כמרצה מבריק וכפעיל במשרד לחינוך הציבור. בשנת 1880 השלים סולוביוב את לימודי הדוקטור שלו, והתפרסם בפולמוסים ציבוריים חשובים ברוסיה הצארית.
בשנותיו האחרונות עסק בשאלות של פילוסופיה, אמנות ומוסר. הוא היה דמות רבת השפעה, בעלת יחס מיוחד של הבנה וחיבה כלפי היהודים והיהדות עד כדי כך שכונה על ידי הרב אברהם יצחק קוק[1] בכינוי "החסיד שבאומות העולם". בשנת 1900, בהיותו אך בן 47, חלה ומת. לאחרונה גובר העניין ברוסיה ובעולם בהגותו וביצירותיו. חוקרת הספרות והמתרגמת חמוטל בר יוסף פרסמה בשנת 2006 ממבחר כתביו.
ספרי סולוביוב בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ולדימיר סולוביוב פרסם ברוסית כחמישה ספרים בשאלות פילוסופיות, ספרותיות, רוחניות ואמנותיות. על יצירתו נכתבו ספרי פרשנות רבים. אך ייצוגו בעברית עדיין דל מאד.
- תלמוד, מאת וולדימיר סערגעיעוויטש סאלאוויאוו, לאדז (לודז'), מסורה, תרפ"ה 1925 (תרגום ליידיש).
- משמעות האהבה, מבחר כתבים, בתרגומה של חמוטל בר יוסף, כרמל, ירושלים, תשס"ז 2006.
- ממלכת השטן (סיפור נבואי), מבחר כתבים, בתרגומו של בנימין בן-צדוק, הומני, תל אביב, תשע"ז, 2017.
לקריאה נוספת עליו ועל יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חמוטל בר-יוסף, "ההתקבלות של ולדימיר סולוביוב בעיתונות, בהגות ובספרות היהודית" בתוך: איגוד ג (תשסח), עמ' 195–211. גם בתוך: ההקשר הרוסי של הספרות העברית, מוסד ביאליק 2020.
- חמוטל בר יוסף, הנשיות הגואלת בשירת ביאליק, נדפס בשפע טל, תשס"ד 2004.
- אסתר נתן, ענקים מאובנים מקיצים : על הקבלה בין שיר של סולוביוב לפואמה "מתי מדבר, נדפס בדפים למחקר בספרות, 6, 1992.
- יצחק מאור, ולדימיר סולוביוב - "אדם עם אידיאות", נדפס בשדמות, ע'ח, 1981.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי ולדימיר סולוביוב בפרויקט בן-יהודה
- על מבחר כתביו של סולוביוב, בהוצאת כרמל
- אהבת התלמוד של המיסטיקן הרוסי, ריאיון עם פרופ' חמוטל בר-יוסף על סולוביוב - אורי פז, מקור ראשון
- ולדימיר סולוביוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ולדימיר סרגיוביץ' סולוביוב (1853-1900), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אגרות הראי"ה א עמ' י"ח הוצאת מוסד הרב קוק
