חמוטל בר-יוסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חמוטל בר יוסף)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

חמוטל (בורשטיין) בר-יוסף (נולדה ב-1940) היא משוררת, סופרת מתרגמת וחוקרת ספרות ישראלית, פרופסור אמריטה לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומרצה באוניברסיטאות שונות בישראל ובעולם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בקיבוץ תל יוסף להורים שעלו לארץ ישראל מאוקראינה בשנת 1936. אחיה הבכור נהרג במלחמת העצמאות. בשנת 1953 עברה עם הוריה לשכונת קריית שלום שבדרום תל אביב. בשנים 19571960 למדה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים. עבדה כמורה לספרות בבית ספר תיכון, וכן עבדה באגף לתוכניות לימודים במשרד החינוך והתרבות.

בשנת 1977 קיבלה תואר שני בחוג לספרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת המוסמך שלה נושאת את השם "נוסח אישי ונוסח ציבורי: הטרוגניות לשונית והשלכותיה האידאולוגיות, בחיל הפרשים מאת איסק באבל ובימי צקלג מאת ס. יזהר". בשנת 1984 קיבלה תואר דוקטור לספרות מהאוניברסיטה העברית בירושלים, על עבודה בהנחייתו של דן מירון שנושאה "הלשון הפיגורטיבית ביצירתו הסיפורית של א"נ גנסין", שקיבלה ציון מעולה[1].

בשנת 1990 מונתה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, והיא לימדה שם ספרות עברית עד שנת 2003. לימדה ספרות עברית באוניברסיטאות שונות בארצות הברית, ברוסיה, באוקראינה ובצרפת. החל מ-1959 החלה לפרסם שירים, ואף זכתה בפרסים שונים על שירתה, בהם פרס אקו"ם, פרס עיריית תל אביב, פרס האישה היוצרת, פרס נשיא המדינה לספרות, פרס ברנר פרס יהודה עמיחי (2011), פרס אקו"ם למפעל חיים (2013). [2] שיריה תורגמו לאנגלית, צרפתית, ערבית, רוסית, גרמנית, ספרדית, הונגרית, ועוד.

נישאה למחזאי יוסף בר-יוסף (בנו של הסופר יהושע בר-יוסף ואחיהם של חוקרת הספרות בלהה רובינשטיין והסופר יצחק בר-יוסף). גרה בירושלים.

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירה:

  • לולא היה עלי למהר, שירים, תל אביב, 1972[3]
  • לקחת אוויר, שירים, רמת גן 1978.[4]
  • רק הירוק, שירים, הקיבוץ המאוחד תשמ"א, 1981[5]
  • מתנות קופצות, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1984[6]
  • הבראה - שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2004
  • הלא, שירים, הוצאת כרמל ירושלים, 1998
  • ובצפיפות, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1990
  • לילה, בוקר, שירים ותרגומים, חיתוכי-עץ - חנה פייזר בן דוד, ירושלים כרמל 2000
  • מזון, שירים, צילומים - נויה שילוני-חביב, כרמל ירושלים, 2002
  • השתוות, מבחר שירים ישנים וחדשים - הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2011
  • חקוק באבן חתוך בעץ (עם חיתוכי עץ של חנה פייזר בן-דוד), הוצאת אבן חושן 2012
  • תערוכת דיוקנים, אבן חושן 2013
  • שריקה, הקיבוץ המאוחד, תל אביב 2014
  • מותר, קשב לשירה, 2015

סיפורת:

  • מוזיקה: סיפורים (18 סיפורים), הקיבוץ המאוחד ואגודת סופרים ישראלים, תל אביב 2012 (פרס אס"י)
  • בקיץ זה יעבור (ספר ילדים, איורים מאת דודו גרשטיין), הוצאת כתר, ירושלים 1984
  • מה יש פה להסביר - אוטוביוגרפיה בצורת ראיון עם משה גנן (ספרא 2016)

עיון:

תרגומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משמעות האהבה, מבחר כתבים, מאת ולדימיר סולוביוב, תרגמה מרוסית חמוטל בר יוסף, כרמל ירושלים 2007.
  • מזמורים ישנים , מאת אולגה סדקובה, תרגמה מרוסית חמוטל בר יוסף, כרמל ירושלים, 1997.
  • על כסף, על זקנה, על מוות וכו’, ארבע פואמות, מאת יוליה וינר, תרגמה מרוסית חמוטל בר יוסף, כרמל ירושלים 2003.
  • כל כתבי איסאק באבל, כרמל ירושלים 2008
  • גוהרת על עצמי, מבחר שירים של מלכה חפץ-טוזמאן, קשב לשירה, תל אביב 2014

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קובי נסים, "עומק הכאב ועוצמת הצעקה", על המשמר, כ"ו באדר תש"ן, 23 במארס 1990, עמ' 21. על: חמוטל בר יוסף, ובצפיפות : שירים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1990).
  • משה גנן, "שלושה ספרי שירה של המשוררת חמוטל בר יוסף", מבוע, ל"ט, תשס"ג 2003.
  • נורית תמיר-סמילנסקי, "לקרוא ספרות כדי ליהנות מספרות וכדי ללמד ספרות", החינוך וסביבו, כ"א, תשנ"ט 1999.
  • רחל פרנקל-מדן, "ברכת המזון וקללתו: עיון חוזר בשירי חמוטל בר-יוסף
  • למקרא 'מזון'", מאזנים, ע"ו, 6, תשס"ג 2003.
  • גבריאל מוקד, 'שירי נשים', עכשיו, חוברת (28-25 )1973 עמ' 298-296
  • מה יש פה להסביר?: משה גנן משוחח עם חמוטל בר-יוסף על חייה ושירתה ועל היחס בין ביוגרפיה לשירה, תל אביב: ספרא, 2015.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]