ולדימיר צ'לומיי

ולדימיר צ'לומיי
Влади́мир Никола́евич Челоме́й
לידה	30 ביוני 1914; שדליץ, האימפריה הרוסית
פטירה	8 בדצמבר 1984 (בגיל 70); מוסקבה, ברה"מ
ענף מדעי	מכניקה
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
מקום לימודים	האוניברסיטה הלאומית למדעי התעופה (1937); המכון הפוליטכני של קייב ;
מוסדות	האוניברסיטה הטכנית ע"ש באומן במוסקבה (1952); OKB-51 (19 באוקטובר 1944); Baranov Central Institute of Aviation Motor Development (1941); משינוסטרויניה (1944) ;
פרסים והוקרה	פרס ברית המועצות (1967); עיטור לנין (29 ביוני 1964); מדליית הפטיש והמגל (28 באפריל 1963); גיבור העמל הסוציאליסטי (28 באפריל 1963); עיטור לנין (28 ביוני 1974); פרס ברית המועצות (1974); עיטור לנין (29 ביוני 1984); פרס ברית המועצות (1982); מדליית הפטיש והמגל (26 ביוני 1959); פרס ליאפונוב (1977); עיטור לנין (16 בספטמבר 1945); עיטור לנין (26 ביוני 1959); גיבור העמל הסוציאליסטי (26 ביוני 1959); פרס לנין (1959); עיטור מהפכת אוקטובר (26 באפריל 1971); פרס ז'וקובסקי (1964) ;
תרומות עיקריות
חתימה

ולדימיר ניקולאייביץ צ'לומיי (ברוסית: Влади́мир Никола́евич Челоме́й‏; 30 ביוני 1914 - 8 בדצמבר 1984) היה מחשובי המתכננים של חלליות, מנועים רקטיים וטילים בברית המועצות.

פעילות מוקדמת

בשנת 1932 החל ללמוד במכון הפוליטכני של קייב. בשנת 1936 פרסם את ספרו הראשון, "אנליזה וקטורית". צ'לומיי למד תחומים מגוונים של מתמטיקה, פיזיקה ומכניקה. סיים בהצטיינות את לימודיו במכון בשנת 1937 ובילה בו זמן קצר כמרצה.

פעילות בעת מלחמת העולם השנייה

צ'לומיי עסק בפיתוח מנוע סילון פועם (Pulse Jet) דומה לזה שהניע את טיל השיוט הגרמני וי 1. בנוסף לפעילות זו קיבל אחריות על מפעל המטוסים פוליקארפוב. צ'לומיי פיתח את טיל השיוט הסובייטי הראשון, שכונה 10X, אשר שוגר בדצמבר 1944.

ראש משרד התכנון 52

בעקבות הצלחתו ופעילותו בשנות מלחמת העולם השנייה, הועמד צ'לומיי בראש משרד התכנון 52, שהיה אחראי על פיתוח מטוסים ללא טייס, על בסיס הידע של טיל השיוט הגרמני וי 1. בשלב מוקדם למדי (1952) הוכנה על ידי משרד תכנון זה הצעה לפיתוח טיל בליסטי בעל טווח בין יבשתי. הצעה זו אמנם לא התקבלה, אך חיזקה את מעמדו של צ'לומיי בממסד הטכנולוגי צבאי של ברית המועצות. לימים שונה שמו של משרד התכנון למשינוסטרויניה (NPO Mashinostroeniya), הפעיל עד היום ומוכר במערב כ-NPO MASH. משרד זה ממשיך בתכנון וייצור לוויינים מסוגים שונים.

תכנון חלליות

צ'לומיי החל בפיתוח חלליות בשנת 1962, והתחרה עם משרד התכנון של סרגיי קורוליוב, במיוחד בתכנון חללית המאוישת לירח. צ'לומיי פיתח את משגר הלוויינים הכבד "פרוטון", וייעד אותו בין היתר לשיגור חלליות מאוישות מסביב לירח. קורוליוב התנגד לתכנון זה, בעיקר בשל האמינות של המשגר, שלא הייתה גבוהה בראשיתו, וכן התנגד לסוג הדלק והמחמצן שנבחרו למשגר (ראו המחלוקת עם ולנטין גלושקו בנושא זה).

משרד התכנון של צ'לומיי היה אחראי על פיתוח שורה של לווייני מחקר למסלול נמוך סביב כדור הארץ, ובהם "פוליוט", הלוויין הראשון של ברית המועצות שיכול היה לשנות את מסלולו בחלל באמצעות מערכת ההנעה שהותקנה בו.

צ'לומיי הופקד על תכנון תחנות החלל הצבאיות מסדרת "אלמאז", תחנות החלל של תוכנית סאליוט וכן חללית מיוחדת בעלת כושר חזרה לכדור הארץ, שכונתה TKS. חלק מעבודת התכנון של תחנת החלל מיר בוצע אף הוא במשרד התכנון של צ'לומיי. לאחר התפרקות ברית המועצות היו תוכניות להחיות שיגורי TKS במסגרת חברה פרטית אקסקליבר-אלמאז.

עיטורים, פרסים והוקרות

צ'לומיי עוטר בעיטורים רבים של ברית המועצות. החשובים והבולטים ביניהם:

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ולדימיר צ'לומיי בוויקישיתוף

משרד התכנון NPO MASH, מייסודו של צ'לומיי
ולדימיר צ'לומיי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ולדימיר צ'לומיי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)