שדליץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שדליץ
Siedlce
Herb Siedlce.svg
סמל שדליץ
Flaga Siedlce.svg
דגל שדליץ
Siedlce i katedra2.JPG
מרכז העיר
מדינה פוליןפולין  פולין
פרובינציה מזוביהמזוביה  מזוביה
ראש העיר וויצ'יץ קודלסקי
Wojciech Kudelski
תאריך ייסוד 1448
שטח 32 קמ"ר
גובה 155 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 76,585 (נכון ל־2014)
קואורדינטות 52°9′54″N 22°16′17″E / 52.16500°N 22.27139°E / 52.16500; 22.27139
אזור זמן UTC +1
אתר העיר

שֶדליץפולנית Siedlce['ɕɛdlt͡sɛ], להאזנה, שדלצה או שיידלצה; ביידיש שעדליץ או שעדלעץ; ברוסית: Седльце) היא העיר הרביעית בגודלה בחבל מזוביה שבמזרח פולין, ובה 76,438 תושבים.

תולדות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדליץ נזכרת לראשונה בשנת 1448, ובשנת 1547 הוענקו לה זכויות עיר. במהלך המאה ה-17 הוחרבה העיר מספר פעמים בידי השוודים, הקוזקים, הטטרים והטרנסילבנים.

בחלוקת פולין השלישית, בשנת 1795, נכללה העיר בתחום ממלכת הבסבורג, ובשנת 1815 נכללה בתחום פולין הקונגרסאית.

יהודי שדליץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית כנסת בשדליץ בתחילת המאה ה-20

נוכחות יהודית בשדליץ נזכרת מראשית המאה ה-16, אך בגזירות ת"ח ות"ט הושמדה הקהילה בעיר לחלוטין. בראשית המאה ה-17 שוקמה הקהילה ביישוב, ומאז התפתחה, עד שבשנת 1839 היוו היהודים 71.5% מתושבי העיר (3,727 איש), כאשר רק בסוף המאה ה-19 ירד שיעורם בה מתחת ל-50%.

בספטמבר 1906 נערך ביהודי העיר פוגרום מתוכנן בידי השלטונות הרוסיים, תוך ירי והפגזת בתי היהודים בעיר בתחילה, ביצוע מעשי שוד ורצח של יהודים לאחר מכן, ומאסר מאות יהודים כחשודים בפעילות נגד השלטון הצארי בהמשך. בסיוע יוצאי העיר בארצות הברית השתקמה הקהילה לאחר פוגרום זה. בשנת 1920, במהלך המלחמה הפולנית סובייטית, נרצחו בעיר כ-25 יהודים בידי חיילים פולנים.

בין מלחמות העולם נמנו בעיר כ-15,000 יהודים, קרוב למחצית תושביה, והתקיימה בה פעילות של אגודת ישראל, של הבונד ושל המפלגות הציוניות, שהפעילו בעיר חוות הכשרה חלוציות ובית ספר עברי.

בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשבוע לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הופצצה העיר באופן כבד בידי הגרמנים, תוך הרג של כ-2,000 מתושביה, רובם יהודים. בד בבד נמלטו מהעיר יהודים רבים. ב-11 בספטמבר 1939 נכנסו הגרמנים לעיר, והחלו בביצוע מעשי שוד, התעללות ורצח ביהודיה. כמה ימים לאחר מכן נכנס לעיר הצבא האדום, אך זה נסוג ממנה ב-10 באוקטובר 1939, בהתאם להסכם ריבנטרופ מולוטוב, והגרמנים ששבו לעיר המשיכו במעשי ההתעמרות ביהודיה.

בדצמבר 1939 הטילו הגרמנים על הקהילה בעיר סכום כופר גבוה, ובערב חג המולד שרפו עם שוטרים פולנים את בית הכנסת הגדול בעיר על יושביו, את בית המדרש בה, ואת ספרי התורה שבהם. לאחר מכן, נצטוו יהודי העיר לענוד סרט זרוע, והם גויסו לעבודות כפייה מפרכות, חלקן במחנות עבודה. במרץ 1941 נערך פוגרום בעיר, בו נרצחו מספר יהודים.

באוגוסט 1941 רוכזו כ-12,000 יהודי העיר בשני גטאות שהוקמו בה, אשר שעריהם ננעלו כעבור כחודשיים, תוך גידורם. בשל הצפיפות הרבה ותנאי המחיה הקשים בגטאות אלו, מתו בהם עשרות יהודים מדי יום, ומעת לעת הוטלו תשלומי כופר על יושביהם, ונרצחו בהם עובדי כפייה יהודים.

ב-22 באוגוסט 1942 פשטו על הגטו הגדול שבעיר שוטרים אוקראינים, פולנים וגרמנים, וריכזו את יושביו, יחד עם כ-9,300 יהודים נוספים מהעיירות מורדי ולושיצה, בסמוך לבית העלמין היהודי בעיר, תחת כיפת השמיים. לאחר סלקציה בת יומיים, נרצחו במקום כ-2,300 יהודים, כ-600 גברים הועברו אל הגטו הקטן בעיר, וכ-10,000 היהודים הנותרים שולחו למחנה ההשמדה טרבלינקה. כ-2,000 יהודים שלא נמצא להם מקום בקרונות המשא הדחוסים נרצחו במקום גם הם. כמו כן, רצחו הגרמנים את כ-100 המאושפזים בבית החולים היהודי בגטו ואת כל חברי הצוות הרפואי בו. כ-200 יהודים שנתגלו לאחר האקציה במקומות מסתור בגטו נרצחו במקום, וכ-30 נשים יהודיות עליהן הוטל למיין את רכוש המגורשים נרצחו אף הן.

כ-2,000 יהודים שנותרו בגטו הקטן בעיר שולחו בחלקם הגדול בספטמבר 1942 למחנות עבודה שונים, בהם נספו. ב-26 בספטמבר 1942 שולחו חלק מהיהודים שנותרו בגטו לטרבלינקה, וב-25 בנובמבר 1942 הוצעדו היהודים האחרונים שנותרו בגטו הקטן שבעיר למחנה העבודה בגסי-ברקי הסמוך אליה, בו הוחזקו עם כ-1,000 יהודים נוספים מהסביבה. ב-20 בנובמבר 1942 הוצעדו היהודים ממחנה זה בחזרה לשדליץ, תוך רצח מאות מהם בדרך בידי שומריהם האוקראינים, ומשדליץ שולחו הנותרים לטרבלינקה. כ-500 עובדי כפייה יהודים שהושארו בעיר לאחר האקציות נרצחו עד מרץ 1943.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]