ולדיסלב שלנגל
 | |
| לידה |
1912 ורשה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| נרצח |
8 במאי 1943 (בגיל 31 בערך) ורשה, גנרלגוברנמן |
| מדינה |
פולין |
| אירועים משמעותיים |
השואה |
| שפות היצירה |
פולנית |
| סוגה |
שירה |
  | |
ולדיסלב שלֶנגֶל (שם בפולנית: Wladyslaw Szlengel; 1912, ורשה – 8 במאי 1943) היה משורר ופזמונאי יהודי-פולני שכתב בפולנית. נודע בזכות השירים שכתב בגטו ורשה, שם נספה בשנת 1943.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלנגל נולד בוורשה בשנת 1912 למאוריצי שלנגל - צייר, בונה תפאורות ומעצב כרזות לבתי קולנוע[1]. את שיריו הראשונים פרסם בעיתונים שונים וכתבי עת לאחר סיום לימודיו בשנת 1930. בין היתר פרסם משיריו ביומון היהודי פולני "נַאש פּשֶגלוֹנְד" (Nasz Przegląd).. בשבועון הסאטירי "שְפילקי" (Szpilki) נהג לפרסם שירים ומאמרים מתובלי הומור בפולנית פשוטה. בעיתון המפלגה הסוציאליסטית הפולנית 'רובטניק' ובדו-שבועון 'סיגנאלי' שיצא בלבוב נהג לפרסם מאמרים פוליטיים[1]. טרם מלחמת העולם השנייה כתב גם מערכונים ופזמונים לקברט, לתיאטרון ולקולנוע תוך שיתוף פעולה עם מלחינים שונים. חלק מלהיטיו הפכו אותו לאחד היוצרים המוכרים בורשה טרם המלחמה[1].
לאחר הפלישה הנאצית לפולין ברח שלנגל עם אשתו מזרחה לביאליסטוק שהייתה בשליטה סובייטית, שם הצטרף לתיאטרון בובות מקומי. לאחר שהתפרקה ב-1940 להקת התיאטרון, הצטרף ללהקה אחרת בלבוב. עם פלישת הגרמנים לשטח הכיבוש הסובייטי שב עם אשתו לביתם שבוורשה אשר היה בשטח הגטו ברחוב ואליצוב 14[1].
בגטו ורשה, המשיך לכתוב שירה ופרוזה, שהתפרסמו במועדון "Sztuka" (אומנות) ברחוב לשנו 2 שהיה מועדון פופולרי ויוקרתי בגטו, בו נהג לנגן גם ולדיסלב שפילמן. בין מופעי המועדון נודע בעיקר הקברט הסאטירי על חיי הגטו עם המשתתפים הקבועים, בהשתתפותו של שלנגל שכונה "העיתון החי"[1]. לאחר האקציה הגדולה מצא שלנגל עבודה כעובד-כפייה במפעל לייצור מברשות בגטו, ועבר עם אשתו לדירה ברחוב שווינטוירסקה 34, שם המשיך לכתוב שירים במרץ, אותם כינה 'שירים מסמכים'. הוא חידש את מופע העיתון החי אותו נהג להקריא בערבים ספרותיים. את שיריו כתב באמצעות עיפרון ולאחר מכן שכפל, כרך וחילק למאזיניו באמצעות מכונת כתיבה ונייר העתקה[1]. פזמוניו זכו לפופולריות רבה בקרב יושבי הגטו, כשהם מתארים את האירועים והתחושות שרווחו בגטו. במהלך הגירושים לטרבלינקה ביטאו שיריו חשבון נפש נוקב עם בני האדם ועם אלוהים.
ב-8 במאי 1943 במהלך מרד גטו ורשה גילו הגרמנים את מחבואו של שלנגל, בבונקר של שמעון כץ ברחוב שווינטוירסקה 36 (בו הסתתרו גם לוחמי אצ"י[2]). הוא נרצח יחד עם אשתו ששמה אינו ידוע, וכמאה ושישים יהודים נוספים שהסתתרו באותו בונקר. בן 31 היה במותו[1].
לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המלחמה נמצאו חלק משיריו של שלנגל במקומות שונים - עותק של חוברת משיריו, אותה הקדיש לחבר באופן אישי - שרדה את המלחמה. בחלקו השני של ארכיון עונג שבת אשר נמצא מתחת להריסות רחוב נובוליפיה נמצאו גם כן שירים של שלנגל מודפסים במכונת כתיבה, ושיר אחד - 'חפצים' בכתב ידו. גם בחלקו הראשון של ארכיון עונג שבת נמצאו שירים רבים, ללא חתימה, המיוחסים לשלנגל על ידי חוקרי המכון היהודי ההיסטורי בורשה[1].
בשנת 1977 יצא קובץ שיריו "אשר קראתי למתים: שירי גטו ורשה" בפולנית. ב-1987 ראה אור הקובץ בתרגום לעברית בהוצאת טרקלין-עקד, בתרגומה של הלינה בירנבאום (בעצמה ניצולת שואה, ואמו של יעקב גלעד), וב-1990 בתרגום לגרמנית. בשנת 2003 הקימה בירנבאום יחד עם עדה הולצמן אתר אינטרנט לזכרו של שלנגל.
שירו "התחנה הקטנה טרבלינקה" שכתב בגטו ורשה, נכלל באלבומו של יהודה פוליקר "אפר ואבק".
בשנת 2016 הפיקו והלחינו חברי להקת אל המשורר אלבום משיריו בשם "שני אדונים בשלג". האלבום כולל 11 שירים, אשר חלקם תורגמו על ידי הלינה בירנבאום וחלקם על ידי בעז אלברט חבר הלהקה[3].
בשנת 2017 פעילים מפולין וחברי להקת "אל המשורר" ביקשו לשמר את זכרו ואת ביתו בוורשה שעומד לפני הריסה[4]
שיריו בתרגום עברי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ולאדיסלאב שלנגל, אשר קראתי למתים: שירי גיטו ורשה; מפולנית: הלינה בירנבאום, תל אביב: טרקלין, תשמ"ז 1987[5].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ולדיסלב שלנגל, באתר יד ושם
- אסופה משיריו וכתביו בלוויית תרגום לאנגלית, באתר של עדה הולצמן
- ביוגרפיה ושירים בתרגום לאנגלית
- ג'קי מצגר, "שני משוררים וחומה מפרידה": המשוררים ולדיסלב שלנגל וצ'סלב מילוש על יהודי גטו ורשה, אתר יד ושם
- טל כרמון, "הנצחה במובן של נצח ולא במובן של שירים ששומעים יום אחד בשנה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 בספטמבר 2016
- נדב מנוחין, מיתות שונות: ולדיסלב שלנגל, משורר גטו ורשה, נגאל שוב, באתר וואלה!, 27 בינואר 2017
- עופרה עופר אורן, סיפורם של השירים "כאן התחנה טרבלינקה", "חלון הפונה לצד ההוא": מה חש המשורר כשהשקיף על ורשה, בבלוג "סופרת ספרים", 11 באפריל 2018
ולדיסלב שלנגל (1914-1943), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 בעז אלברט וטל גולדברג, ספרון האלבום: שני אדונים בשלג, הוצאת אל המשורר 2016
- ^ הנריק זמש באתר ארגון הפרטיזנים ולוחמי הגטאות
- ^ טל כרמון, "הנצחה במובן של נצח ולא במובן של שירים ששומעים יום אחד בשנה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 בספטמבר 2016
- ^ הבניין ברחוב ואליצוב: הקרב על הבית של משורר גטו ורשה, נבדק ב-2017-12-01
- ^ סקירה: עיון ראשון: שירה: מלה אינה אובדת, מעריב, 6 בפברואר 1987.