עונג שבת (ארכיון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אחד מכדי החלב שבהם הוטמנו חלק ממסמכי הארכיון

עונג שבת היה שם קוד לארכיון שאסף מידע על יהודי גטו ורשה, ורשה רבתי וערי פולין האחרות בתקופת מלחמת העולם השנייה. הארכיון גם יזם כתיבת עבודות על ההיבטים השונים של חיי הגטו ובכך היה למכון מחקר לצד היותו מיזם מתעד. "עונג שבת" הוא מצווה ביהדות להתענג בשבת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרויקט הוקם באוקטובר 1939 על ידי עמנואל רינגלבלום (מראשי המחתרת בגטו ורשה, 1900, בוצ'אץ'1944, ורשה). רינגלבלום תיעד ביומנו את הידיעות שהגיעו אליו בעת עבודתו במנגנון פעולות סעד יהודיות שהפעיל "המוסד לעזרה הדדית".

בנובמבר 1940 הרחיב רינגלבלום את המיזם וצירף כמה עשרות אנשי רוח (סופרים, מורים, אנשי ציבור השייכים לזרמים הפוליטיים השונים במחתרת הגטו והיסטוריונים) לכתיבת הארכיון. קבוצה זו, במסווה של ארגוןסיוע, אספה את המידע הגולמי לארכיון וכתבה רישומים. מרכז פעילות הקבוצה באותה עת היה הרב שמעון הוברבנד שהגיע לגטו ורשה מפיוטרקוב.

הפרויקט שם לעצמו למטרה לשמר תמונה היסטורית שלמה ואמינה של הגטו, כזאת שתעמוד באמות מידה היסטוריוגרפיים, וכמו שניתן למצוא בין מסמכיו תיאורים של המחתרת, ההתנגדות ומה שנודע בדיעבד כסימנים מתריעים לכיליון (עיתונות חשאית, פרוטוקולים מישיבות, סקירות על פעילות הגופים החשאיים היהודיים בגטו ועדויות מפי פליטים מגטאות אחרים, מחנות עבודה ומחנות שבויים), כך גם תעד את חיי היום יום של שוכני הגטו והאווירה ברחובותיו (כרזות, ציורים ועדויות). המימון לתפעול המיזם הגיע מארגון ה"ג'וינט".

פעולת הארגון שינתה את כיוונה ביוני 1942, כאשר החלו רציחות המוניות באזורים הכבושים במזרח. החל מאותה תקופה פעילי הארכיון ניסו להניח את ידיהם על כל תעודה גרמנית הקשורה לגירוש ולתהליך ההכחדה. בתחילת שנת 1943 נגבתה עדות מאחד מניצולי מחנה ההשמדה חלמנו, והועברה ללונדון. בעיצומו של גירוש גטו ורשה, רינגלבלום ניסה לשכנע את תושבי הגטו למסור לו את צוואותיהם ויומניהם האישיים המתארים את חייהם בגטו, אבל ניסיון זה הצליח באופן חלקי בלבד, מאחר שרבים חשו שלאחר שנספו יקיריהם, נותרה להם רק כתיבתם. חלק מכתבי הרבי מפיאסצנא ועוד, השתמרו בארכיון זה והתפרסמו אחר כך.

גורל הארכיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1942, בעיצומו של הגירוש מורשה וכן בפברואר 1943, הוטמנו שני חלקי הארכיון בעשר תיבות מתכת ובשני כדי חלב. החלק השלישי הוטמן באפריל 1943. שני החלקים הראשונים של הארכיון נמצאו ב־1946 וב־1950 והוו עדות חשובה על אורח החיים בגטו ורשה. ב־2003 היה ניסיון למצוא את החלק השלישי במתחם השגרירות הסינית בוורשה, ללא הצלחה. לקראת יום השואה 2009 הודיע מוזיאון בית לוחמי הגיטאות כי בסבירות גבוהה מאוד נמצא במחסניו החלק השלישי, שנחשב לאבוד, של ארכיון 'עונג שבת'.[1]

בשנת 1999 הארכיון הוכרז כ־Memory of the World ("זיכרון עולמי") על ידי אונסק"ו.[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמנואל רינגלבלום, יומן ורשימות מתקופת המלחמה - גטו ורשה: ספטמבר 1939–דצמבר 1942 ‬- סדרת הספרים המבוססת על תוכן הארכיון
  • לאה פרייס (עורכת), בערפל הנדודים - אסופת עדויות של פליטים יהודים מארכיון עונג שבת, 1939 – 1942, הוצאת יד ושם, 2015
  • שמואל ד' קאסוב, מי יכתוב את ההיסטוריה שלנו?, תרגמה מאנגלית: עדי מרקוזה-הס, הוצאת יד ושם וכנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2015

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולם
Yellow star Jude Jew.svg
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
מודעות ותגובות לשואה
תגובת העולם לשואהתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודיתרודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץספר עדותסחורה תמורת דםהצלה בשואהחסידי אומות העולם
בעקבות השואה
הפליטיםמשפטי נירנברגמשפט אייכמןפוגרום קיילצהזיכרון השואה: זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואההסכם השילומיםהשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןהכחשת השואההנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס - סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
סרטי השואה "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואהפרויקט הנצחת השואה
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל