ז'אן ד'אלברה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'אן ד'אלברה
Jeanne d'Albret
לידה 7 בינואר 1528
סן-ז'רמן-אן-לה, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 ביוני 1572 (בגיל 44)
פריז, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה Lower Navarre עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה collégiale Saint-Georges de Vendôme עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג וילהלם, דוכס יוליך-קלווה-ברג
אנטואן דה בורבון, דוכס ונדום
שושלת בית אלברה
אב אנרי השני, מלך נווארה עריכת הנתון בוויקינתונים
אם מרגריט מנווארה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ראו בהמשך
מלכת נווארה
25 במאי 15559 ביוני 1572
(17 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'אן ד'אלברהצרפתית: Jeanne d'Albret‏; 7 בינואר 1528 - 9 ביוני 1572) או ז'אן השלישית מנאווארה, הייתה מלכת ממלכת נווארה ואמו של אנרי הרביעי, מלך צרפת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן נולדה ב-7 בינואר 1528 בעיר סן-ז'רמן-אן-לה, כבתם של אנרי השני, מלך נווארה ושל מרגריט מנווארה שהייתה אחותו של פרנסואה הראשון, מלך צרפת. כשהייתה בת 13 אולצה על ידי דודה, פרנסואה הראשון להינשא לוילהלם, דוכס יוליך-קלווה-ברג. נישואים פוליטיים אלה בוטלו כעבור ארבע שנים, היות שלזוג לא היו ילדים. ב-1548 אחרי מות פרנסואה הראשון ועלייתו לשלטון של אנרי השני, מלך צרפת, ז'אן ד'אלברה נישאה לאנטואן דה בורבון, דוכס ונדום שהיה יורש העצר הצרפתי במקרה שבית המלוכה של ולואה לא יעמיד בן זכר שיוכל לרשת את כתר צרפת. היא ילדה לו חמישה ילדים שמהם שרדו שניים בלבד: אנרי, (לימים אנרי הרביעי, מלך צרפת) וקתרין דה בורבון (15591604).

ב-25 במאי 1555 מת אביה, אנרי השני, מלך נווארה, וז'אן ובעלה הפכו לשליטי ממלכת נווארה. כמלכת נאווארה, ז'אן ד'אלברה תמכה בהוגנוטים והפכה את הקלוויניזם לדת הממלכה. היא גירשה מנווארה את הנזירות ואת הכמרים הקתוליים ופקדה על הרס הכנסיות הקתוליות. היא דאגה לתרגם את הברית החדשה לשפתם של הבסקים ושל אנשי בארן שהיו נתיניה.

המאבק בין הקתולים לבין הפרוטסטנטים התפשט ברחבי צרפת והפך למלחמות הדת בצרפת שהחלו ב-1562. בעלה של ז'אן ד'אלברה, אנטואן דה בורבון שנלחם נגד הקתולים, נפצע קשה במצור על העיר רואן ומת מפצעיו ב-13 בנובמבר 1562. כתוצאה, בנה אנרי הפך ליורש העצר הצרפתי. היא נמנעה מלתמוך באחד הצדדים עד 1568, כאשר הביעה את תמיכתה בפרוטסטנטים ועברה אל העיר לה רושל שהייתה מעוזם.

ז'אן ד'אלברה לקחה חלק בשיחות השלום בין הצדדים הלוחמים שהביאו לסיומה של מלחמת הדת השלישית ב-1570. באותה שנה הסכימה להשיא את בנה אנרי למרגריט דה ולואה, נסיכת צרפת, בתה של קטרינה דה מדיצ'י שניהלה את ענייני המדינה בשם בנה שארל התשיעי, מלך צרפת.

ז'אן ד'אלברה מתה במפתיע בפריז ב-9 ביוני 1572, חודשיים לפני שנערך טקס נישואים זה. פשטו שמועות שהורעלה בפקודת קטרינה דה מדיצ'י - שמועות שהופרכו מאוחר יותר.

השתלשלות מאורעות זו מתוארת בספרו של אלכסנדר דיומא האב "המלכה מארגו" (1845).

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 באוקטובר 1548 התחתנה ז'אן עם אנטואן דה בורבון, דוכס ונדום, ממנו נולדו לה 5 ילדים:

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלן הראשון מאלבר
 
פרנסואה דה שאטיון
 
גאסטון, נסיך ויאנה
 
מדלן מוולואה
 
ז'אן, רוזן אנגולם
 
מרגריט דה רואן
 
פיליפו השני, דוכס סבויה
 
מרגריט מבורבון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ז'אן השלישי, מלך נווארה
 
 
 
 
 
קתרין מנווארה
 
 
 
 
 
שארל, רוזן אנגולם
 
 
 
 
 
לואיז, נסיכת סבויה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אנרי השני, מלך נווארה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרגריט מנווארה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ז'אן השלישית, מלכת נווארה


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]