ז'ו-וילפריד צונגה

ז'ו-וילפריד צונגה
Jo-Wilfried Tsonga
לידה	17 באפריל 1985 (בן 38); לה מאן, צרפת
מדינה	צרפת
מקום מגורים	לה ריפה, שווייץ
גובה	1.88 מטר
יד חובטת	ימין
פעילות כמקצוען	2004–הווה (כ־20 שנה)
סה"כ פרסים שצבר	22,452,049 דולר אמריקאי
יחידים
מאזן קריירה	467–236
דירוג שיא	5 (27 בפברואר 2012)
זכיות בטורנירים	10
זוגות
מאזן קריירה	83–67
דירוג שיא	67 (17 במאי 2008)
זכיות בטורנירים	4
שיאי גראנד סלאם
	זכיות 0
אליפות אוסטרליה הפתוחה	גמר (2008)
אליפות צרפת הפתוחה	חצי גמר (2013)
וימבלדון	חצי גמר (2011, 2012)
אליפות ארצות הברית הפתוחה	רבע גמר (2011)
	מאזן מדליות
טניס
מתחרה עבור צרפת
המשחקים האולימפיים

ז'ו-וילפריד צונגה (בצרפתית: Jo-Wilfried Tsonga; נולד ב-17 באפריל 1985 בלה מאן). הוא טניסאי צרפתי. בשיאו (27 במרץ 2012) דורג חמישי בסבב ה-ATP. נכון ל-2 במאי 2022 מדורג 265 בעולם. זכה ב-18 תארים ביחידים ו-4 תארים בזוגות.

הישג השיא של צונגה הוא הגעה למשחק הגמר באליפות אוסטרליה הפתוחה (2008). נוסף לכך, זכה במדליית כסף אולימפית (לונדון 2012) בטורניר זוגות גברים.

צונגה זכה ב-10 תוארי יחידים.

2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות וימבלדון שנערכה ביוני 2011 הגיע צונגה לשלב חצי הגמר לראשונה בקריירה שלו, לאחר שניצח בסיבוב השלישי את פרננדו גונסאלס מצ'ילה ב-3 מערכות, בשלב שמינית הגמר את דויד פרר מספרד (7 בעולם) ב-3 מערכות ובשלב רבע הגמר את רוג'ר פדרר משווייץ (3 בעולם) ב-5 מערכות 3–6, 6–7, 6–4, 6–4, 6–4. בשלב חצי הגמר הוא הפסיד לנובאק ג'וקוביץ' מסרביה (2 בעולם) ב-4 מערכות 6–7, 6-2, 6-7, 6-3. ג'וקוביץ' לאחר הניצחון עלה למקום הראשון בעולם. באוקטובר זכה בטורניר וינה, לאחר שניצח בגמר את חואן מרטין דל פוטרו בשלוש מערכות.

תוארי ATP[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרא	תארים	סגנויות
גראנד סלאם	0	1
גביע המאסטרס	0	1
סדרת המאסטרס	1	1
סבב ה-ATP‏	9	5

יחידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס.	תאריך	טורניר	משטח	יריב בגמר	תוצאה
1.	13 ביולי 2008	בנגקוק, תאילנד	חימר	סרביה נובאק ג'וקוביץ'	7–6(3), 6–4
2.	27 באוקטובר 2008	פריז, צרפת	קשה	ארגנטינה דוד נלבנדיאן	6–3 4–6, 4-6
3.	8 בפברואר 2009	יוהנסבורג, דרום אפריקה	קשה	צרפת ז'רמי שרדי	6–4, 7–6(5)
4.	16 בפברואר 2009	מרסיי, צרפת	קשה	צרפת מיכאל לודרה	7–5, 7–6(3)
5.	5 באוקטובר 2009	טוקיו, יפן	קשה	רוסיה מיכאיל יוז'ני	6–3, 6–3
6.	25 בספטמבר 2011	מץ, צרפת	קשה	קרואטיה איוון ליוביצ'יץ'	6–3, 6–7(4), 6–3
7.	30 באוקטובר 2011	וינה, אוסטריה	קשה	ארגנטינה חואן מרטין דל פוטרו	6–3, 6–3
8.	7 בינואר 2012	דוחה, קטאר	קשה	צרפת גאל מונפיס	7–5, 6–3
9.	23 בספטמבר 2012	מץ, צרפת	קשה	איטליה אנדראס ספי	6–2, 6–1
10.	24 בפברואר 2013	מרסיי, צרפת	קשה	צ'כיה תומאש ברדיך	3–6, 7–6(6), 4-6

סגנויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס.	תאריך	טורניר	משטח	יריב בגמר	תוצאה
1.	27 בינואר 2008	אליפות אוסטרליה הפתוחה, אוסטרליה	קשה	סרביה נובאק ג'וקוביץ'	6–4, 4–6 ,3–6 ,6–7(2)
2.	7 בפברואר 2011	רוטרדם, הולנד	קשה	שוודיה רובין סודרלינג	3–6, 6–3, 3–6
3.	6 ביוני 2011	לונדון - קוינס קלאב, הממלכה המאוחדת	דשא	בריטניה אנדי מארי	6–3, 6–7(2), 4–6
4.	13 בנובמבר 2011	פריז, צרפת	קשה	שווייץ רוג'ר פדרר	1–6, 6–7(3)
5.	27 בנובמבר 2011	אליפות סבב המאסטרס העולמי, לונדון, הממלכה המאוחדת	קשה	שווייץ רוג'ר פדרר	3–6, 7–6(6), 3–6
6.	7 באוקטובר 2012	בייג'ינג, סין	קשה	סרביה נובאק ג'וקוביץ'	6–7(5), 2–6
6.	21 באוקטובר 2012	סטוקהולם, שוודיה	קשה	צ'כיה תומאש ברדיך	6–4, 4–6, 4–6
6.	22 בספטמבר 2013	מץ, צרפת	קשה	צרפת ז'יל סימון	4–6, 3–6

זוגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס.	תאריך	טורניר	משטח	שותף	יריבים בגמר	תוצאה
1.	22 באוקטובר 2007	ליון, צרפת	קשה	צרפת סבסטיאן גרוז'אן	פולין לוקש קובוט קרואטיה לוברו זובקו	6–4, 6–3
2.	12 בינואר 2008	סידני, אוסטרליה	קשה	צרפת רישאר גאסקה	ארצות הברית בוב בריאן ארצות הברית מייק בריאן	4–6, 4–6, 11–9
3.	5 בינואר 2009	בריזביין, אוסטרליה	קשה	צרפת מארק ז'יקל	גרמניה מישה זברב ספרד פרננדו ורדאסקו	6–4, 6–3
4.	18 באוקטובר 2009	שאנגחאי, סין	קשה	צרפת ז'וליאן בנטו	פולין מריוש פריסטנברג פולין מרצ'ין מטקובסקי	6–2, 6–4