לדלג לתוכן

זיגורד פון אילזמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זיגורד פון אילזמן
Sigurd von Ilsemann
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 19 בפברואר 1884
לינבורג, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית
פטירה 6 ביוני 1952 (בגיל 68)
דורן, הולנד הולנדהולנד
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Elizabeth Mechtild Marie Sophia Louise Bentinck (7 באוקטובר 1920–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Wilhelm von Ilsemann עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הקיסרות הגרמנית
דרגה האופטמן
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זיגוד וילהלם אדולף ארנולד כריסטוף פרנק פון אילזמןגרמנית: Sigurd Wilhelm Adolf Arnold Christoph Frank von Ilsemann‏; 19 בפברואר 18846 ביוני 1952) היה קצין בצבא הקיסרות הגרמנית אשר התפרסם כשלישו הצבאי של וילהלם השני, קיסר גרמניה. לאחר מלחמת העולם הראשונה, יצא לגלות בהולנד ביחד עם הקיסר ושימש כמנהל אחוזת דורן.

אילזמן נולד בלינבורג ב-19 בפברואר 1884. הוא היה בנו של הגנרל הפרוסי קרל פון אילזמן ושל אשתו תֵקְלַה לבית פריין פון המרשטיין-אקוורד. אילזמן התגייס לצבא הקיסרות הגרמנית, הוצב במשמר הקיסרי והגיע לדרגת האופטמן. ב-1918 הוא הפך לשלישו הצבאי של וילהלם השני, קיסר גרמניה. ב-10 בנובמבר של אותה שנה, עם סיום מלחמת העולם הראשונה, נאלץ הקיסר לוותר על כסאו ולצאת לגלות בהולנד. אילזמן בחר לפרוש מהצבא ולצאת לגלות יחד עמו.

הקיסר נקלט בתחילה בטירת אמרונכן בידי הרוזן פון בנטינק. הקיסר שהה בטירה במשך שנה וחצי, ובתקופה זו אילזמן התאהב באליזבת פון בנטינק, בתו של הרוזן, שניהלה את משק הבית בטירה לאחר מות אמה. במאי 1920 הם התארסו, ובאוקטובר של אותה שנה הם נישאו. בסוף שנת 1919 רכש הקיסר את אחוזת דורן מידי הברונית המסטרה דה בופור, ולאחר שיפוץ נרחב, עבר לגור בה ב-1920. אליזבת החליטה להישאר באמרונכן ולנהל את משק הבית של אביה. אילזמן החליט לחלק את זמנו בין דורן לאמרונכן, אולם בפועל בילה יותר זמן בדורן.

אילזמן היה האיש הקרוב ביותר לקיסר, ופרט לעבודתו היומיומית גם סייע לו בעבודות הגינה והגיש לו את החדשות החשובות מהעיתונים. הוא היה אחד מהבודדים שיצאו עם הקיסר לגלותו ונשארו עמו עד מותו ב-1941. אילזמן החליט להישאר בהולנד ולבקשתו של וילהלם, נסיך הכתר של גרמניה, המשיך לנהל את אחוזת דורן. ב-6 ביוני 1952 הוא התאבד בפתח האחוזה.

אילזמן ניהל יומן במשך שנים, אשר חלקים ממנו פורסמו לאחר מותו והוא משמש כמקור חשוב לשנות הגלות של הקיסר. על בסיסו של יומן זה כתב יאן בכמן את הרומן הגרמני "הקיסר בגלות" (Der Kaiser im Exil). בסרט הנשיקה האחרונה של הקיסר גולמה דמותו בידי בן דניאלס.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]