הצגת המקור של הדף "חביבה רייק"

{{פירוש נוסף|נוכחי=אשת פלמ"ח ואחת מצנחניות היישוב}}
{{אישיות ביטחונית
| שם = חביבה רייק
| תמונה = [[קובץ:havivareik.jpg|250px]]
| כיתוב = חביבה רייק, לפני יולי 1944, כנראה בסביבות 1942
| תאריך לידה עברי =
| מקום לידה = [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]
| תאריך פטירה עברי =
| מקום פטירה = [[סלובקיה]]
| כינוי =
| השתייכות = {{סמל|פלמ"ח||+}}<br>{{דגל|הצבא הבריטי||+}}<br>{{דגל|חיל האוויר המלכותי||+}}{{הערה|שם=רישום פרטים|[http://www.cwgc.org/find-war-dead/casualty/7532002/REIK,%20CHAVIVA פרטי הרישום] של חביבה רייק באתר [[ועדת חבר העמים לקברי מלחמה]]}}{{ש}}[[מנהלת המבצעים המיוחדים]]{{הערה|שם=רישום פרטים}}
| דרגה = [[דרגות הכוחות המזוינים הבריטיים|סרג'נט]]{{הערה|שם=רישום פרטים}}
| תפקידים אזרחיים =
| הנצחה = [[קיבוץ]] [[להבות חביבה]], המוסד [[גבעת חביבה]], [[חביבה רייק (אוניית מעפילים)| אוניית מעפילים "חביבה רייק"]], [[מכינה קדם צבאית]] חביבה רייק, רחובות בערים שונות
| תאריך לידה = [[22 ביוני]] [[1914]]
| תאריך פטירה = [[20 בנובמבר]] [[1944]]
| סיבת המוות = הוצא להורג
|תאריך עלייה=[[1939]]
|סיווג=חייל
|תפקידים בשירות=[[צנחן|צנחנית]]
|פעולות ומבצעים=[[מלחמת העולם השנייה]]
|התחלת פעילות=[[1942]]
|סיום פעילות=[[1944]]}}
[[קובץ:Haviva22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת קברה של חביבה רייק ב[[הר הרצל]]]]
[[קובץ:מפת בנסקה ביטריצה.png|ממוזער|מפת בנסקה ביסטריצה שצוירה בכתב יד עם מיקום ביתה של חביבה רייק מתוך הספר "בלי למצוא ובלי להיכנע" של אלי שדמי, מוצגת על גבי צלום עדכני של העיר]]
'''חביבה רייק''' (נולדה '''מרתה רייק''', [[גרמנית]]/[[הונגרית]]: '''Marta Reick''', לעיתים '''Reich''', [[צ'כית]]/[[סלובקית]]: '''Marta Reiková''';{{כ}} [[22 ביוני]] [[1914]] – [[20 בנובמבר]] [[1944]]) הייתה חברה ב[[פלמ"ח]] ואחת מ[[צנחני היישוב]]. היא השתתפה בניסיונות העזרה לקהילות היהודיות, לחיילי צבאות [[בעלות הברית]] ולכוחות [[המרד הסלובקי]] בסוף [[מלחמת העולם השנייה]].

==ביוגרפיה==
===חייה בסלובקיה===
מרתה רייק נולדה למרדכי (בהונגרית: אַרפָּד) ואסתר אֶמה בכפר נַדָבּוּלַה, כיום חלק מהעיר [[רוז'ניאבה|רוֹז'נְיַאבה]] שב[[סלובקיה]] הנמצאת 70 ק"מ ממערב ל[[קושיצה]]; האזור נכלל אז ב[[הקיסרות האוסטרו-הונגרית|קיסרות האוסטרו-הונגרית]]. היא גדלה ב[[באנסקה ביסטריצה]] במשפחה שהשתייכה לקהילה ה[[נאולוגים|נאולוגית]] בעיר{{הערה|[[תהילה עופר]], [[זאב עופר]], '''חביבה - סיפור חייה, שליחותה ונפילתה של הצנחנית חביבה רייק''', תל אביב: הוצאת [[ספרית פועלים]], 2004. עמ' 23}}. רייק השלימה שמונה שנות לימוד רגיל ו-2 שנות לימוד בבית-ספר למסחר. בגיל 16 החלה לעבוד כפקידה כדי לעזור בפרנסת המשפחה. בתקופה זו החלה גם בפעילות פוליטית וחברתית. בגיל 18 גילתה את ה[[ציונות]] והצטרפה לתנועת [[השומר הצעיר]], בה הייתה מדריכה וראש קן. בנוסף, נקטה רייק יוזמות בתחומים שונים, ביניהם גיוס כספים וארגון העלייה לארץ. יצרה קשרים עם אישים ומוסדות, יהודיים ו[[סלובקים]] כאחת, ונעזרה בהם לקידום מטרותיה. בתחילת שנות ה-20 לחייה כבר הייתה דמות ידועה בעירה. במרץ 1939 עברה ל[[ברטיסלאבה]] הבירה, לשמש כמזכירתו ועוזרתו האישית של [[אוסקר נוימן]], יו"ר [[ההסתדרות הציונית]] בסלובקיה. טיפלה בהעברת כספים ורכוש של יהודי סלובקיה לארץ. במקביל המשיכה בפעילותה בהנהגת השומר הצעיר בעיקר כאחראית על נושא העלייה. הסדירה וארגנה עלייתם של חברי תנועה רבים, עד שיצאה בעצמה לארץ בנובמבר 1939. היא הייתה אז האחרונה מחברי קיבוצה, [[מענית]], שאת עלייתם הסדירה קודם.
רייק עברתה את שמה הפרטי ל"חביבה". ב-1938 נישאה בסלובקיה, ב[[נישואים אזרחיים]], לחברה לתנועה, אהרון מרטינוביץ'. היא שמרה על שם נעוריה - רייק. השניים עלו בנפרד והתאחדו שוב במענית. לאחר כמה שנים נפרדו בני הזוג, אך לא התגרשו.

===בארץ===
רייק שהתה כשנתיים במענית. היא בחרה לעבוד בעבודות שיועדו לגברים בפרדס ובמחצבה. לאחר שנה החלה לנהל פרויקט חדש - "מפעל התפוזים" של מענית. עסקה גם בפעילות ציבורית. בין השאר ריכזה ב[[כרכור]] את סניף ארגון [[אימהות עובדות]] (לימים [[נעמת]]). במאי 1942 התנדבה ל[[פלמ"ח]], תוך שהיא נשארת חברה בקיבוץ ושומרת על קשר הדוק אתו. רייק החלה את אימוניה בפלוגה ג' בקיבוץ [[יגור]] תחת פיקודו של [[מכבי מוצרי]]. לאחר מכן עברה קורס מ"כים. בסיום הקורס נכלל שמה ברשימת ההמלצות שהגישה ההגנה לבריטים, אשר עסקו בהקמת יחידה יהודית שתפעל באירופה הכבושה.

קבוצה זו, שנקראה לאחר מכן "[[צנחני הישוב]]", מנתה לאחר מיונים רבים 37 איש, ורייק ביניהם. תחילה עברו אימונים במסגרת הפלמ"ח. לאחר מכן היו אמורים להמשיך בהכשרה אצל הבריטים, אך הדבר נדחה שוב ושוב על-ידם. רק באפריל 1944 גויסה רייק ל[[חיל האוויר המלכותי]] והחלה באימוני צניחה עם חבריה. בסיום קורס-הצניחה הועברה הקבוצה לקהיר, להכשרה נוספת. בסיום ההכשרה שוב היו דחיות חוזרות של ביצוע השליחות לסלובקיה, ששם הקוד שלה היה "[[מבצע אמסטרדם]]", עד שיצאה לפועל ב-17 בספטמבר 1944. קבוצת השליחים לסלובקיה כללה ביום זה שלושה גברים - [[חיים חרמש]], [[צבי בן יעקב (צנחן)|צבי בן-יעקב]] ו[[רפאל רייס]] - אשר הגיעו בצניחה, ואת חביבה רייק, אשר הונחתה במטוס בשל שיקולי בטיחות. היא הגיעה בזהות בדויה, כ"עדה רובינסון", סמלת בחיל-האוויר הבריטי.

===השליחות בסלובקיה===
[[קובץ:Kremnicka 1.jpg|ממוזער|קרמניצקה: אתר הנצחה ללוחמי החופש במלחמת העולם השנייה בסלובקיה, ביניהם חביבה רייק ו[[רפאל רייס]]]]
רייק נחתה בעיר ילדותה, באנסקה ביסטריצה, שהייתה אז "בירת" המובלעת החופשית. היה זה אזור שנכבש ונשלט על ידי המורדים נגד המשטר הפרו-נאצי, והתאפשר בו קשר חופשי, יחסית, עם [[בעלות-הברית]]. רייק גילתה כי שלושת חבריה לא הגיעו לעיר – הם צנחו בשלום, אך הסתבכו בדרכם – והחלה לפעול לבדה. מאחר שלא הצליחה ליצור קשר עם "[[קבוצת העבודה]]", כיוון שזו כבר גורשה מהאזור, מיהרה ליצור קשר עם המנהיגות היהודית ועם הנהגת השומר הצעיר. ביוזמתה נערכה מיד פגישה בין שני הגופים, והוקמה ועדה משותפת לביצוע תוכנית הפעולה של רייק לטיפול בפליטים היהודים. הללו הגיעו מכל רחבי סלובקיה, ומספרם בעיר וסביבתה הגיע לאלפים. מצבם היה קשה מאוד. בהמשך, גייסה רייק כסף למימון התוכנית בשיטה שפיתחה בנעוריה: נטילת הלוואות בשם [[הסוכנות היהודית]]. קומץ היהודים האמידים שנותרו באזור אכן הילוו לה סכומים ניכרים והתוכנית יצאה לדרך (אחרי המלחמה החזירה הסוכנות את החוב לכל המלווים או ליורשיהם).

לאחר ארבעה ימים הגיעו שלושת הצנחנים, והקבוצה פתחה בפעילות נמרצת תוך חלוקת תפקידים: רייס וחרמש עסקו בעיקר בקשר עם השלטון הצבאי הצ'כוסלובקי ועם הגורמים הזרים שהיו במקום. רייק ובן-יעקב עסקו בעיקר בתחום היהודי והציוני. עם זאת, ארבעתם היו מעורבים ומתואמים בכל, כאשר האישיות הדומיננטית הייתה רייק, עקב היותה בת המקום. במסגרת הפעלת תוכנית הסיוע לפליטים טופלו על-ידה תחומים חיוניים כמו מזון, ביגוד, קורת גג, טיפול רפואי, טיפול במסמכים ועוד. כמו כן יזמה רייק הקמת בתי-מלאכה שיספקו תעסוקה רווחית לפליטים. היא הספיקה לפתוח ולהפעיל מתפרה וסנדלריה. פעלה בתחומים נוספים, כמו הכנת תוכנית בריחה לעת הצורך, הכנת מקומות מסתור בהרים ויצירת קשר עם האנשים הנחוצים. במקביל עסקו ארבעת השליחים במשימות שהטילו עליהם הבריטים: ראשית, הם טיפלו בחילוץ כ-60 חיילים בריטים ואמריקאים, רובם טייסים ואנשי צוות-אוויר שהופלו באזור. פעילות זו נעשתה באמצעות קשר עם ה[[פרטיזן|פרטיזנים]] הסלובקים. שנית, הם אספו מידע מודיעיני והעבירו דיווח שוטף למפעיליהם.

כבר בתחילת ספטמבר, ביום בו הוכרזה המובלעת החופשית, פתח הצבא הגרמני במתקפה על סלובקיה. בתחילת אוקטובר הגיע לפאתי המובלעת החופשית, והתקרב לבאנסקה ביסטריצה. רייק וחבריה התאימו את עצמם למצב, והחלו לארגן את פינוי היהודים מהעיר. בזכות פעילותם הייתה בריחת היהודים מאורגנת ומסודרת. רייק, רייס ובן-יעקב עזבו אחרונים את העיר ב-26 באוקטובר, יומיים לפני נפילתה בידי הגרמנים. איתם יצאה קבוצה אחרונה של יהודים שהייתה באחריותם. הקבוצה עלתה להרים, הגיעה ב-29 באוקטובר למקום המסתור המתוכנן והחלה בהקמת מחנה, אך למחרת, בבוקר ה-30 באוקטובר, הסתערה עליה יחידה גרמנית. חלק מהקבוצה נהרג, חלק נמלט וחלק נלקח בשבי. רייק ורייס היו בין השבויים, והם נכלאו בכלא של באנסקה ביסטריצה. לאחר כמה שבועות נכזבה התקווה, כי המדים והמסמכים הבריטיים יקנו להם הגנה. הם צורפו לקבוצה בת 250 יהודים שנלקחה לכפר הסמוך [[קרמניצקה]] (Kremnicka), ו[[מעשי הטבח בקרמניצ'קה ובנמצ'קה|נרצחה ביריות]]. כולם נקברו בקבר אחים, בתוך התעלה לתוכה נפלו. הדבר היה ב-20 בנובמבר 1944. חביבה רייק הספיקה לפעול בסלובקיה במשך שישה שבועות בלבד.

עם שחרור סלובקיה באפריל 1945 ערך הצבא הבריטי חיפוש אחר חלליו. גופותיהם של חביבה רייק ו[[רפאל רייס]] נמצאו בקרמניצקה, זוהו והועברו ל[[בית קברות צבאי]] בריטי ב[[פראג]]. לאחר שבע שנים, בשנת 1952, הועלו עצמותיהם של השניים לישראל.{{הערה|{{ארכיון המדינה|קבורת חללינו|archives/Archive/0b0717068002f87f/File/0b07170687ae439b}}}} הם נקברו בטקס צבאי ב[[יד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה]], ליד חבריהם לשליחות, ב[[הר הרצל]] ב[[ירושלים]].

==ציטוטים==
{{ציטוט|"עלינו לצנוח לתוך אירופה זו כאם הפורצת לתוך בית בוער להציל את ילדיה".}}

רייק אמרה משפט זה לפני צאתה לשליחות, והוא היה זכור לאנשים רבים, אם כי אין סימוכין מדויקים לגבי הנסיבות בהן נאמר. ייתכן שאמרה משפט זה לכמה אנשים בזמנים שונים. 

במלאת עשרים שנה לנפילתה כינס [[דניאל בן-נחום]] בספר ששמו '''"כאם חשה להציל"''' עדויות על רייק וקטעי מכתבים שלה.

==הנצחה==
[[קובץ:Givathaviva01.JPG|250px|ממוזער|אנדרטה לזכרה של חביבה רייק בגבעת חביבה בעיצוב אדריכל [[חיליק ערד]]]]
[[קובץ:Memorial plaque to Haviva Reik.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שלט הנצחה לחביבה רייק ברחוב חביבה רייק בפתח תקווה]]
ב-24 באפריל 1946 נערך ב[[בית החלוצות (ירושלים)|בית החלוצות]] בירושלים טקס השקת מפעל ה[[הנצחה]] לזכרה על ידי "ועד ההנצחה לחביבה רייק" בראשות חיים כפרי, חבר קיבוצה מענית. בטקס נכח וגם נשא דברים קונסול [[צ'כוסלובקיה]] בירושלים{{הערה|{{הבוקר||להנצחת זכרה של הצנחנית חביבה רייס|19460426|47}}}}. מפעל ההנצחה כלל את הקמת "בית חביבה" בקיבוץ מענית, בית עיון וארכיון, והמוסד החינוכי "[[גבעת חביבה]]"{{הערה|{{על המשמר||תוקם גבעת חביבה|19460510|20}}}}.

על שמה נקראו:
*[[חביבה רייק (אוניית מעפילים)|אוניית המעפילים חביבה רייק]]
*[[קיבוץ]] [[להבות חביבה]]
*מרכז תרבותי וחינוכי של [[הקיבוץ הארצי השומר הצעיר]] [[גבעת חביבה]]
*[[מכינה קדם-צבאית]] למנהיגות הומניסטית ע״ש חביבה רייק ב[[גבעת חביבה]].
*[[שמות רחובות בישראל|רחובות בערי ישראל]], כדלקמן: [[ירושלים]], [[עפולה]], [[חיפה]], [[קריית ביאליק]], [[בת ים]], [[תל אביב-יפו|תל אביב]], [[באר שבע]], [[רמת גן]], [[קריית אונו]], [[כפר סבא]], [[הרצליה]], [[נתניה]], [[רעננה]], [[גבעתיים]], [[חולון]], [[נהריה]], ו[[פתח תקווה]].
*גינת חביבה רייק בעיר [[באנסקה ביסטריצה]] בה גדלה, סמוך ל{{קישור שפה|אנגלית|Museum of the Slovak National Uprising|מוזיאון התקומה הלאומית הסלובקית}}.{{הערה|[https://www.travelslovakia.sk/blog/haviva-reik-memorial-places מקומות לזכרה של חביבה רייק] באתר travelslovakia.sk.}}


זכרה של רייק הונצח בבול דאר ישראלי. ב-[[1 בספטמבר]] [[1988]], הנפיק [[השירות הבולאי]] בול דאר לזכרה של  רייק שעליו מופיעות שתי [[דיוקן|דיוקנות]] שלה : האחד, במבט מהצד -  כשהיא לובשת  מדים של הצבא הבריטי; והשני - הדיוקן של פניה במבט מהחזית. האמן [[צבי נרקיס]]  עיצב את הבול. דאר ישראל מכר 1,471,000 בולים של הבול הזה.{{הערה| יעקב צחור (עורך), '''בולי ישראל תש"ח -  תשס"ב''',  קטלוג מס' 14, רשות הדאר - השירות הבולאי, [[כתר הוצאה לאור]], 2008, עמ' 279}}

==לקריאה נוספת==
* [[דוד גולדשטיין]], '''חביבה''', הוצאת ההסתדרות הציונית המרכזית בצס"ר, "השומר הצעיר" והקרן הקיימת לישראל, 1947
* [[דניאל בן נחום]], '''כאם חשה להציל - שליחותה של חביבה רייק''', הוצאת המחלקה לתרבות של הקיבוץ הארצי "השומר הצעיר" וספרית פועלים, תשכ"ה 1965
* [[אלי שדמי]], '''בלי למצוא - בלי להיכנע''', הוצאת "מורשת", 1973
* [[רפי בן שלום]], '''חביבה''', 1978
* [[תהילה עופר]], [[זאב עופר]], '''חביבה - סיפור חייה, שליחותה ונפילתה של הצנחנית חביבה רייק''', תל אביב: הוצאת [[ספרית פועלים]], 2004

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.202.org.il/Pages/years/pg1944/reik.php חביבה רייק], באתר הצנחנים 202
* {{יזכור|506506|חביבה רייק|מלא=כן}}
* [http://haviva.netsivi.org/izkor86.htm העתק הדף הראשון לזכר חביבה רייק באתר יזכור] 
* סיפור חייה של חביבה רייק, לרבות סרט בנושא, באתר [https://web.archive.org/web/20200601085028/https://www.tlvstreets.com/165695/%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A7-%D7%97%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94 אישי רחוב]
* יהודית תידור-באומל, {{אנצ נשים יהודיות|reik-havivah}}
* {{דבר||סמל של חלוצה-גבורה|19460320|9}}
* {{סרטונים}} חביבה רייק ו[[רפאל רייס]] [https://www.youtube.com/watch?v=pgAe3F6XhHs&feature=em-uploademail מובאים לקבורה בהר הרצל], [[יומני כרמל]], 1952
* {{הארץ|עופר אדרת|סיפור גבורתה של חביבה רייק מונצח בספר קומיקס חדש|1.2506009|7 בדצמבר 2014}}
* {{קטעים בהיסטוריה|פרק 150: הטלנובלה של חביבה רייק – גיבורים נשכחים|2016/02/24|פרק-150-סיפורה-המדהים-של-חביבה-רייק-גיבור}}
* {{סרטונים}} [http://www.youtube.com/watch?v=Oq4aFjggz9c סיפורה של חביבה רייק], בערוץ ה[[יוטיוב]] של מיזם "אישי רחוב", 4 בפברואר 2013
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007297540405171|חביבה רייק (1914-1944)}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:רייק, חביבה}}
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל]]
[[קטגוריה:יד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה]]
[[קטגוריה:בוגרות השומר הצעיר]]
[[קטגוריה:בוגרי השומר הצעיר]]
[[קטגוריה:צנחני היישוב שנהרגו]]
[[קטגוריה:מתנדבות היישוב]]
[[קטגוריה:מתנדבי היישוב]]
[[קטגוריה:נשים יהודיות שהוצאו להורג]]
[[קטגוריה:נשים יהודיות בשואה]]
[[קטגוריה:אישים שהועלו לקבורה בשנית בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:עולות במלחמת העולם השנייה]]
[[קטגוריה:עולים במלחמת העולם השנייה]]
[[קטגוריה:אישים שעל שמם יישובים בישראל]]
[[קטגוריה:נשים שהונצחו על בולי ישראל]]
[[קטגוריה:צנחניות]]
[[קטגוריה:פעילים ציונים בסלובקיה]]
[[קטגוריה:מתנדבי היישוב לצבא הבריטי]]
[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנולדו ב-1914]]
[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנפטרו ב-1944]]