חואן השני, מלך אראגון

חואן השני, מלך אראגון
Chuan II
	חואן השני, מלך אראגון
לידה	29 ביוני 1398; מדינה דל קמפו, ממלכת קסטיליה
פטירה	20 בינואר 1479 (בגיל 80); ברצלונה, ממלכת אראגון
מדינה	ממלכת אראגון
מקום קבורה	מנזר פובלט
בת זוג	בלאנקה הראשונה, מלכת נווארה ; חואנה אנריקס
שושלת בית טראסטמרה
אב	פרננדו הראשון, מלך אראגון
אם	לאונור אורקה מקסטיליה, רוזנת אלבורקרקה
צאצאים	ראו בהמשך
	27 ביוני 1458 – 20 בינואר 1479; (20 שנה)
	→ אלפונסו החמישי, מלך אראגון פרננדו השני, מלך אראגון ←
	8 בספטמבר 1425 – 20 בינואר 1479; (53 שנים)
	→ בלאנקה הראשונה, מלכת נווארה לאונור, מלכת נווארה ←
פרסים והוקרה
	אביר במסדר גיזת הזהב

חואן השני, מלך אראגון (בספרדית: Juan II de Aragón‏; 29 ביוני 1398 - 20 בינואר 1479) המכונה "הגדול" (El Grande), היה מלך אראגון בין השנים 1458–1479.

ביוגרפיה

חואן השני נולד במדינה דל קמפו ב-29 ביוני 1398, והיה בנם של פרננדו הראשון, מלך אראגון ולאונור אורקה מקסטיליה, רוזנת אלבורקרקה, בתם של סנצ'ו אלפונסו, הרוזן הראשון מאלבורקרקה וביאטריש, רוזנת אלבורקרקה.

ב-10 ביוני 1420 התחתן חואן עם בלאנקה הראשונה, מלכת נווארה, בתם של שארל השלישי, מלך נווארה ולאונור מקסטיליה, מלכת נווארה, וב-8 בספטמבר 1425 הוכתרו חואן ובלאנקה למלכי נווארה. בשנת 1441 מתה בלאנקה, אשתו של חואן, ובשנת 1442 הוכתר אחיו אלפונסו החמישי, מלך אראגון למלך נאפולי וסיציליה ועבר לגור באיטליה, וחואן משל בשמו באראגון. מכיוון שחואן מלך באראגון בשמו של אחיו, הוא השאיר את בנו, דון קרלוס, בוויאנה שבנווארה, רק עם הדרגה של מושל, בעוד שאשתו בלאנקה תכננה שקרלוס, נסיך ויאנה, יהיה מלך.

באפריל 1444 התחתן חואן עם חואנה אנריקס, בתם של פאדריקה אנריקס, רוזן מנדוסה ומריאנה פרנאנדס דה קורדובה אי איאלה. בשנת 1450 חזר חואן השני עצמו לשלוט ישירות על נווארה, בעידודה של אשתו השאפתנית חואנה אנריקס, שביקשה להבטיח את הירושה לבנה פרננדו (אשר לעתיד יקרא פרננדו "הקתולי"). כתוצאה מכך פרצה מלחמת אזרחים אשר בה הצד החזק של האגראמונטים תמך במלך ובמלכה; והצד של הבומונטים - הקרוי של מנהיגם חואן דה בומונט - תמך במועמדותו של דון קרלוס. תושבי ההרים תמכו בנסיך ויאנה, ואילו תושבי המישורים תמכו במלך. הנסיך דון קרלוס האומלל הובס על ידי אביו באייבר בשנת 1451, ונאסר לשנתיים, שבמהלכן כתב את ספרו המפורסם "קורות נווארה" אשר מהווה מקור עיקרי לידע על התקופה. לאחר שחרורו, הוא ביקש לשווא את עזרתו של שארל השביעי, מלך צרפת וכן את עזרת דודו אלפונסו החמישי, מלך אראגון (אשר גר אז בנאפולי).

ב-27 ביוני 1458 מת אחיו אלפונסו החמישי, מלך אראגון, וחואן עלה במקומו לשלטון, מלבד בממלכת נאפולי שם עלה בנו של אלפונסו פרדיננדו הראשון, מלך נאפולי לשלטון. בשנת 1460 נאסר שוב בנו קרלוס בהתעקשותה של אשתו חואנה, אך לשמע הדבר התמרדו הקטלונים והוא שוחרר והושם כמושל קטלוניה. קרלוס מת בשנת 1461 ללא בנים יורשים שיוכלו לכבוש חזרה את ממלכת נווארה; לפני מותו מינה את אחותו בלאנקה כיורשת, אך היא נאסרה עם מותו ומתה בשנת 1464.

זכותה של בלאנקה לכס הנווארי נורשה על ידי אחותה, לאונור, מלכת נווארה, רוזנת פואה ובארן, אשר הייתה בעלת ברית של אביה, והיא זאת שירשה לבסוף את חואן לאחר מותו.

בשנת 1462 פרצה מלחמת האזרחים הקטלונית, ובתמורה לעזרתו של לואי האחד עשר, מלך צרפת, מסר לו חואן את רוזנות רוסיון. בשנת 1472 לקה חואן בקטרקט, אך נרפא על ידי רופאו היהודי אביתר קרשקש.

ב-20 בינואר 1479 מת חואן השני, ובנו פרננדו השני, מלך אראגון שהיה נשוי לאיזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה עלה לשלטון במקומו, ובכך החל את איחוד ספרד.