מלכי אראגון
רשימת מלכי אראגון כוללת את שליטי ממלכת אראגון, כיום אזור בצפון-מזרח ספרד. הממלכה כללה את שטח הקהילה האוטונומית אראגון של ספרד של ימינו. מלכי אראגון מבית ברצלונה מלכו גם על נסיכות קטלוניה, ממלכת ולנסיה, ממלכת מיורקה, ממלכת סיציליה, ממלכת סרדיניה וקורסיקה ושטחים בדרום צרפת של ימינו, ובכללם העיר מונפלייה. מדינה נרחבת זו היא כתר אראגון, בניגוד ל"ממלכת אראגון" שכוללת רק את הממלכה.
מלכי אראגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מותו של סנצ'ו השלישי, מלך נווארה, ירש בנו רמירו את מחוז אראגון, והפך אותו למדינה עצמאית.
תמונה | שם | שנות שלטונו | מידע נוסף |
---|---|---|---|
רמירו הראשון | פברואר 1035 - 8 במאי 1063 | ||
סנצ'ו רמירז | 6 במאי 1063 - 4 ביוני 1094 | משנת 1076 כיהן גם כמלך נווארה | |
פרו הראשון | 4 ביוני 1094 - 28 בספטמבר 1104 | בנו הבכור של סנצ'ו רמירז | |
אלפונסו הראשון | 28 בספטמבר 1104 - 8 בספטמבר 1134 | בנו האמצעי של סנצ'ו רמירז, מת בלי שהותיר צאצאים | |
רמירו השני (הנזיר) | עד 13 בנובמבר 1137 | בנו הצעיר של סנצ'ו רמירז | |
פרונלה, מלכת אראגון | עד 18 ביולי 1164 | בתו של רמירו השני, מלכה למעשה יחד עם בעלה (השליט בפועל), רמון ברנגר הרביעי, רוזן ברצלונה | |
אלפונסו השני | עד 25 באפריל 1196 | ||
פרו השני | עד 12 בספטמבר 1213 | ||
חיימה הראשון | עד 27 ביולי 1276 | ||
פרו השלישי | עד 2 בנובמבר 1285 | ||
אלפונסו השלישי | עד 18 ביוני 1291 | ||
חיימה השני | עד 2 בנובמבר 1327 | אחיו של אליפונסו השלישי, בנו של פרו השלישי | |
אלפונסו הרביעי | עד 24 בינואר 1336 | ||
פרו הרביעי | עד 5 בינואר 1387 | ||
חואן הראשון | עד 19 במאי 1396 | ||
מרטין הראשון | עד 31 במאי 1410 | מת בלי שהותיר יורשים; עד ה-24 ביוני 1412 אין מלך לאראגון. |
תמונה | שם | שנות שלטונו | מידע נוסף |
---|---|---|---|
פרננדו הראשון | 24 ביוני 1412 - 2 באפריל 1416 | ||
אלפונסו החמישי | 2 באפריל 1416 - 27 ביוני 1458 | ||
חואן השני | 27 ביוני 1458 - 19 בינואר 1479 | בתקופת מלחמת האזרחית הקטלונית שלושה מלכים אחרים טענו לכתר אראגון במקומו של חואן (ר' למטה) | |
פרננדו השני | 19 בינואר 1479 - 23 בינואר 1516 | בתקופתו מגורשים יהודי ספרד, ר' גם המלכים הקתוליים | |
חואנה "המשוגעת" | 23 בינואר 1516 - 12 באפריל 1555 | אחרי 1516 שולט בית הבסבורג בפועל, מקסטיליה על אראגון |
הטוענים לכתר בתקופת מלחמת האזרחים הקטלונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת מלחמת האזרחים הקטלונית (1462–1472) טענו שלושה אישים לכתר אראגון במקומו של חואן השני:
תמונה | שם | שנות שלטונו | מידע נוסף |
---|---|---|---|
אנריקה הרביעי, מלך קסטיליה | 1462 - 1463 | השתייך לבית טרסטמארה; | |
פדרו מקוימברה, קונדשטבל פורטוגל | 1463 - 1466 | השתייך לבית אביש | |
רנה מאנז'ו | 1466 - 1472 | השתייך לבית ולואה-אנז'ו |
חואנה הראשונה הייתה השליטה האחרונה לבית טרסטמארה. לאחר נישואיה לפליפה הראשון, מלך קסטיליה, עברה אראגון לידי בית הבסבורג. בגלל טענות בעלה ובניה של חואנה כי היא אינה יציבה בנפשה, בנה קרלוס שלט למעשה על אראגון ביחד איתה.
תמונה | שם | שנות שלטונו | מידע נוסף |
---|---|---|---|
קרלוס הראשון | 23 בינואר 1516 - 16 בינואר 1556 | באופן פורמלי, שלט במשותף עם אמו, חואנה הראשונה ("המשוגעת"), שבאופן מעשי נכלאה על ידו במנזר והייתה חסרת סמכויות; כיהן כקיסר האימפריה הרומית הקדושה, כ"קרל החמישי" | |
פליפה הראשון | 16 בינואר 1556 - 13 בספטמבר 1598 | כיהן כ"פליפה השני, מלך ספרד" | |
פליפה השני | 13 בספטמבר 1598 - 13 במרץ 1621 | כיהן כ"פליפה השלישי, מלך ספרד" | |
פליפה השלישי | 13 במרץ 1621 - 17 בספטמבר 1665 | כיהן כ"פליפה הרביעי, מלך ספרד" | |
קרלוס השני | 17 בספטמבר 1665 - 1 בנובמבר 1700 | מת בלי שהותיר יורשים, ולאחר מותו פרצה מלחמת הירושה הספרדית |
תקופת מלחמת הירושה הספרדית: בית בורבון ובית הבסבורג
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ מלחמת הקוצרים ומלחמת הירושה הספרדית, נותרה אראגון נאמנה לפליפה הרביעי, ועברה לידי בית בורבון
תמונה | שם | שנות שלטונו | מידע נוסף |
---|---|---|---|
פליפה הרביעי | 1 בנובמבר 1700 - 1705 |
תמונה | שם | שנות שלטונו | מידע נוסף |
---|---|---|---|
קרלוס השלישי | 1705 - 1714 |
ב-1707, במהלך מלחמת הירושה הספרדית, פורק כתר אראגון. חלק ממלכי ספרד עדיין השתמשו בתואר הרשמי "מלך אראגון" לאחר מכן.