חנות חשוכה
חנות חשוכה (מאנגלית: Dark store, לעיתים בכתיב עברי: דארק סטור), הוא מרכז שירות לצרכנים שאינו נותן שירות באופן פיזי, ומהווה מרכז לוגיסטי, חנות קמעונאית או מרכז הפצה המשרת רק קניות מקוונות. [1][2][3][4] בפועל, חנות חשוכה היא בדרך כלל מחסן גדול שניתן להשתמש בו כדי לאפשר שירות "לחץ ואסוף" ("click-and-collect" service), שבו הלקוח אוסף את הפריט שהזמין באינטרנט, או כפלטפורמה למימוש הזמנות למכירות מקוונות.[5] הפורמט הוקם בבריטניה, והפופולריות שלו התפשטה גם לצרפת ואחריה לשאר האיחוד האירופי ורוסיה, [6] וכן לארצות הברית.[5][7]
השירות היה קיים עוד לפני מגפת הקורונה, אך בעקבותיה חל בו פיתוח משמעותי, כאשר חברות רבות החלו להתחרות על אספקת משלוח מהיר של מצרכים. חלק גדול מהחנויות החשוכות כיום ממומנות על ידי קרנות סיכון, שהן קרנות השקעות פרטיות, המשקיעות כספים במיזמים ובחברות הזנק שהערכת הסיכונים בהם היא גבוהה, מתוך ציפייה לתשואות גבוהות במקרה של הצלחתם.
אופן הפעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אף על פי שאינו פתוח לציבור, החלק הפנימי של חנות חשוכה, עשוי להיראות כמו סופרמרקט רגיל. נמצאות בו סחורות רבות על מדפים, עם מעברים ביניהם. עם זאת, בהיעדר צורך להתמודד עם לקוחות קמעונאיים, החנויות אינן ממוקמות ברחובות ראשיים או במרכזי קניות, אלא בעיקר באזורים נגישים לקבלת הסחורה בהסעות והובלות, וביציאה נוחה לכבישים שיאפשרו הפצה קלה יחסית.[8] המבנה עצמו הוא לרוב תועלתני, כאשר אין צורך בציון מבחוץ של מהותו או בפרסום מבחוץ, ואין כל צורך באסתטיקה בארגון המוצרים על המדף.[8] בתוך החנויות גם אין צורך בהסבר פנים ללקוח הנכנס למקום, ולכן אין צורך בעמדות ייעוץ ושיווק ללקוח הנכנס, בקופה לצרכנים, ובתצוגות של מוצרים.
לאחר עיבוד הזמנות המתקבלות דרך האינטרנט, ההזמנות נשלחות למרכז האיסוף.[8][9][10] הזמנות אלו שנוצרו באופן אלקטרוני, מעובדות בהתאם לפריסת החנות, כך שמיקומם יהיה היעיל ביותר לקטיף אופטימלי, נאספות על ידי עובדי החנות, המכונים "קונים אישיים" (בלשון העם "קוטפים"), שעובדים מסביב לשעון וממלאים את ההזמנות המוצגות במחשב לוח המחובר לעגלת הקניות שלהם. לעיתים קרובות ניתן לאסוף יותר מהזמנה אחת בו-זמנית. עם התפתחות הטכנולוגיה נעשית לעיתים חלק מהעבודה על ידי רובוטים, בעיקר בחנויות גדולות, אך עדיין נדרש שיקול דעת אנושי בבחירת המוצרים.[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חנות חשוכה היא פורמט חדש יחסית. חברת אמזון אמנם החלה את דרכה כחנות מקוונת, ונחשבה לחלוצה בתחומה עוד בשנת 2000, ובמהלך זה הקדימה את זמנה בשימוש במודל עסקי זה. אולם היא התמקדה בשנים הראשונות לקיומה בספרים, בהמשך בתקליטורים למוזיקה, ולמשחקי מחשב. בשלב מאוחר יותר התמקדה גם במוצרים למחשבים, אך במשך 15 השנים הראשונות לקיומה לא שימשה כחנות חשוכה במודל המוכר כיום, למגוון מוצרים רב מסוגים שונים. הקונספציה של בניית חנות ברשת בלבד, ללא מדפים, למוצרי צריכה אחרים, כגון רהיטים, בגדים ואפילו מזון, לא הייתה קיימת ב-15 השנים הראשונות לקיומה של אמזון כחברה, והקונספציה לשיווק כזה לא הועלתה אז על הדעת.
בשנת 2013 הייתה רשת המרכולים הבריטית "טסקו", הראשונה שפתחה "חנות חשוכה" לרכישת מוצרי מזון ברשת האינטרנט. על מנת לגרום לאנשים להזמין מזון ומצרכים ברשת מבלי לראותם קודם פיזית בחנות, הציעה החברה מגוון מוצרים גדול, וזמינות של הזמנת המוצרים במשך שעות פעילות רבות יותר. ועדיין, לקח לציבור זמן עד שהביע אמון ברכישה מקוונת של מזון.[4]בארצות הברית, אימצה רשת טויס אר אס גרסה של מודל החנות החשוכה, אך בשנים הראשונות השתמשה בחנויות קיימות כמחסנים.[11] עם זאת, התקדמות הטכנולוגיה בתחום זה הייתה מהירה, ולקראת סוף העשור השני של המאה ה-21, כבר היו קיימות חנויות חשוכות רבות, עם מגוון נרחב של מוצרים מתחומים שונים.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המכירה בחנויות חשוכות יכולה להתקיים בכל שעות היממה, ובכך מהווה יתרון משמעתי. בנוסף יש צימצום בעלויות המכירה. לא נדרשת החזקת חנות פיזית, ולא נדרש תשלום לאנשי צוות יקרים, מלבד הפעלת צוות מצומצם בשכר נמוך לתחזוקת המחסן והוצאת הסחורה. עקב כך ניתן למכור אף מותגים, שעלותם בחנויות יקרה, בהנחות משמעותיות, וכן להיפטר ממלאי בחנויות הפיזיות. [12] חנויות חשוכות רבות אינן נדרשות להחזיק בעצמן את כל המלאי במחסנים משלהם, אלא רוכשות חלק מהמוצרים לאחר הזמנה. אמנם, מהלך כזה עשוי להאט במקצת את קצב אספקת המוצר. חנויות חשוכות ממוקמות באזורי השכרה זולים יותר מחנויות פיזיות, ולא נדרשת כל השקעה בחזותן החיצונית. מעבר לחיסכון המשמעותי בכוח אדם ובמבנה, יש חיסכון גם בתשלומים הנילווים, כדוגמת ארנונה, בהתאם. [13]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Benedictus, Leo (7 בינואר 2014). "Inside the supermarkets' dark stores". The Guardian. נבדק ב-18 בינואר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Online food shopping: What is a 'dark' supermarket?". BBC News. 17 בינואר 2014. נבדק ב-18 בינואר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Sainsbury's plans dark store to meet online demand". Reuters. 13 באוקטובר 2013. נבדק ב-19 בינואר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Somerville, Michael (29 בנובמבר 2013). "Tesco opens sixth dotcom centre in Erith". Retail Gazette. נבדק ב-20 בינואר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Supermarkets to introduce more 'dark stores'". BBC News. 9 בינואר 2014. נבדק ב-19 בינואר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "В России появляются dark stores. Что это такое?". RETAILER.ru (ברוסית). נבדק ב-2021-10-15.
- ^ "The rise of 'dark stores'—and how they could save struggling retail". Fast Company. 2020-09-11. נבדק ב-2020-11-18.
- ^ 1 2 3 Wood, Zoe (30 בנובמבר 2012). "Rise of the dark store feeds the online shoppers". The Guardian. נבדק ב-18 בינואר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^
Graham Ruddick, Sainsbury's to open first 'dark store', The Telegraph, 13 October 2013
- ^ Tesco to open customer-free 'dark stores', The Telegraph, 6 December 2009
- ^ Sorensen, Herb (2016-08-10). Inside the Mind of the Shopper: The Science of Retailing (באנגלית). FT Press. ISBN 9780134307817.
- ^ "» Leverage Your Social Following to Sell Clothes Online".
- ^ Fernie, John; Grant, David B. (2015-11-03). Fashion Logistics: Insights into the Fashion Retail Supply Chain (באנגלית). Kogan Page. ISBN 9780749472979.
