טה רנגי הירואה

טה רנגי הירואה
Te Rangi Hīroa
	טה רנגי הירואה ב-1927
	טה רנגי הירואה ב-1927
לידה	אוקטובר 1877; Urenui, ניו זילנד
פטירה	1 בדצמבר 1951 (בגיל 74); הונולולו, ארצות הברית
מדינה	ניו זילנד
השכלה	אוניברסיטת אוטגו (1910); בית הספר לרפואה של דנידין; Te Aute College ;
תפקיד	חבר בית הנבחרים של ניו זילנד (1909–1914)
מפלגה	המפלגה הליברלית של ניו זילנד
בן או בת זוג	Margaret Buck
פרסים והוקרה	Honorary Fellow of the Royal Society Te Apārangi; עמית החברה המלכותית של ניו זילנד (1925); אות מסדר כוכב הקוטב; מדליית הכסף ליובל לג'ורג' החמישי; מדליית הקטור (1932); אביר מפקד במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש; אות השירות המצוין ;

טה רנגי הירואה עם טאיהה (חנית) שנות ה-30 של המאה ה-20

סר טה רנגי הירואה KCMG, DSO (במאורית: Te Rangi Hīroa‏; אוקטובר 1877 באורנואי (Urenui) בניו זילנד – 1 בדצמבר 1951 בהונולולו) ידוע בניו זילנד גם בשם סר פיטר הנרי באק (Sir Peter Henry Buck), היה אתלט, כימאי, רופא, פוליטיקאי ואנתרופולוג ניו זילנדי בולט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטר היה ילדו היחיד של ויליאם הנרי באק (William Henry Buck). הוא גדל במשפחה של אביו ואשתו נגארונגו-קי-טואה (Ngarongo-ki-tua), שלא הייתה אימו הביולוגית. על פי המנהג המקומי (כשזוג נשוי לא יכול להביא ילדים לעולם) העמידה רינה, קרובתה של נגארונגו את עצמה כאם הביולוגית. היא נפטרה זמן קצר לאחר לידתו של פיטר.

מצד אימו, הגיע פיטר באק משבט המאורי של נגאטי מוטונגה (Ngāti Mutunga) מאזור טראנאקי.^[1] זקני השבט כיבדו אותו בשם אב קדמון מפורסם: טה רנגי הירואה.

מצד אביו, באק הוא ממוצא בריטי ואירי. אף על פי שהוא גדל בסביבה אירופאית, הוא למד גם את המנהגים והמסורות וכן את השפה המאורית דרך אימו וקרוביה. האם נפטרה בשנת 1892.

לימודים ותואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1899 למד באק רפואה וכימיה באוניברסיטת אוטגו.^[2] במהלך תקופה זו הוא הרשים גם כספורטאי, למשל היה אלוף ניו זילנד בקפיצה לרוחק בשנת 1900 וב-1903. הוא סיים את לימודיו בשנת 1904 והתחתן עם מרגרט וילסון (Margaret Wilson) מאירלנד בשנת 1905. בנובמבר 1905 החל לעבוד כרופא עבור המאורים תחת הרופא מאוי פומארה (Māui Pōmare), תחילה בדרום האי הצפוני, ואחר-כך בנורת'לנד. שיתוף הפעולה עם פומארה היה מוצלח מאוד.

פרלמנט ומלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1909 נפטר לפתע הונה הקה נגפואה (Hone Heke Ngapua), חבר מאורי בפרלמנט של ניו זילנד מאזור נורת'לנד. באק הוצע, התקבל והפך לחבר בוועדה לענייני ילידים. עם זאת, הוא סירב לבחירה מחודשת בשנת 1914 ועזב את הפרלמנט. באותה תקופה הוא התעניין בתושבי איי האוקיינוס השקט, והוא עבד זמן קצר כרופא באיי קוק ובניואה.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, באק עזר לגייס את בני המאורי שהיו יכולים להתנדב להצטרף לצבא. הוא הועבר למזרח התיכון כקצין רפואה בשנת 1915, השתתף במערכת גליפולי וזכה בעיטור ה-DSO. בהמשך נלחם בצרפת ובבלגיה לפני שהוצב בבית החולים הכללי מספר 3 של ניו זילנד בקודפורד (Codford), אנגליה.

עם שובו לניו זילנד, היה באק קצין רפואה הראשי הראשון של המאורים, ובשנת 1921 מונה למנהל אגף ההיגיינה של המאורים במשרד הבריאות.

אנתרופולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התעניינותו של באק באנתרופולוגיה של פולינזיה הפכה אותו למומחה המוביל לתרבות המאורית מסוף שנות העשרים של המאה ה-20. בשנת 1926 הוצע לו תפקיד חוקר למשך חמש שנים במוזיאון בישופ (אנ') שבהונולולו בהוואי, אותו קיבל. תפקיד זה איפשר לו להרחיב את מחקריו ולכלול גם עמים פולינזיים אחרים. הוא היה מרצה מוערך הן בהוואי והן בארצות הברית וזכה בפרסים אקדמיים רבים. בשנים 1932–1933 היה באק פרופסור אורח לאנתרופולוגיה באוניברסיטת ייל. הוא מונה למנהל מוזיאון בישופ בשנת 1936, תפקיד אותו מילא עד מותו בשנת 1951. הוא שימש גם כנאמן וכנשיא חבר הנאמנים של המוזיאון.

בשנת 1946 הוא מונה ל"אביר מפקד" של מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש (בראשי תיבות KCMG), שעל פי הכללים העניק לו גם תואר אצולה בריטי\ת. סר פיטר באק קיבל גם את הכבוד הגבוה ביותר בשוודיה, מסדר כוכב הצפון (אנ').

למרות היעדרות ממושכת, המשיך באק לעבוד מרחוק למען הבריאות של המאורים. הוא ביקר פעם אחרונה בניו זילנד בשנת 1949, כשהוא כבר סובל מסרטן. הוא מת ב-1 בדצמבר 1951 בהונולולו. אפרו נקבר במקום הולדתו אורנואי.

מדליית טה רנגי הירואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1997 החלה החברה המלכותית של ניו זילנד (אנ') לחלק את "מדליית טה רנגי הירואה" כדי לכבד הישגים במדעי החברה והכלכלה. הוא מוענק אחת לשנתיים.^[3]

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Ethnology of Mangareva ,Bernice P. Bishop Museum Bulletin No. 157, Honolulu 1938. 519 pp.
Vikings of the Sunrise, Frederick A. Stokes Company, 1938 - 335 pages. Reprint: Whitcombe and Tombs, Christchurch 1975.ISBN 0-7233-0021-6
Les migrations of Polynesia. Les Vikings du soleil levant. Payot, Paris 1952.
Arts and Crafts of Hawaii, Bishop Museum Press 1964 - 606 pages. ISBN 0-910240-34-5

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Boon, Kevin (c. 1996), Peter Buck, Wellington,N.Z: Kotuku Pub., ISBN 0-908947-16-X
Condliffe, J. B. (1971), Te Rangi Hiroa: the life of Sir Peter Buck, Christchurch, N.Z.: Whitcombe & Tombs, ISBN 0-7233-0316-9
Ramsden, Eric (1954), A memoir -- Te Rangihiroa: memorial to Sir Peter Buck, Wellington, N.Z.: Dept. of Maori Affairs
Sorrenson, M. P. K., Buck, Peter Henry 1877?-1951 Dictionary of New Zealand Biography, updated 7 April 2006.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא טה רנגי הירואה בוויקישיתוף

University announces name of new residential facility: Te Rangi Hiroa College
טה רנגי הירואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Sorrenson, M. P. K. (1 בספטמבר 2010). "Buck, Peter Henry - Biography". Dictionary of New Zealand Biography. {{cite web}}: (עזרה)
^ Buck, P. H. (1910). Medicine amongst the Maoris in ancient and modern times (Thesis, Doctor of Medicine). University of Otago. Retrieved from http://hdl.handle.net/10523/10413
^ Te Rangi Hiroa Medal

[DNZB_updateme-1] Sorrenson, M. P. K. (1 בספטמבר 2010). "Buck, Peter Henry - Biography". Dictionary of New Zealand Biography. {{cite web}}: (עזרה)

[2] Buck, P. H. (1910). Medicine amongst the Maoris in ancient and modern times (Thesis, Doctor of Medicine). University of Otago. Retrieved from http://hdl.handle.net/10523/10413

[3] Te Rangi Hiroa Medal

[1]

[2]

[3]