טירת מיר
אתר מורשת עולמית | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
מידע כללי | |||||||
סוג | טירה | ||||||
מיקום | מיר | ||||||
מדינה | בלארוס | ||||||
בעלים | Jerzy Iwanowicz Ilinicz | ||||||
מבקרים בשנה | 275,500 (נכון ל־2012) | ||||||
הקמה ובנייה | |||||||
חומרי בנייה | לבנה | ||||||
סגנון אדריכלי | אדריכלות גותית, אדריכלות גותית בלארוסית, אדריכלות הרנסאנס, אדריכלות הבארוק | ||||||
מידות | |||||||
שטח | 27 הקטאר | ||||||
קואורדינטות | 53°27′05″N 26°28′22″E / 53.451266666667°N 26.472894444444°E | ||||||
mirzamak | |||||||
טירת מיר (בבלארוסית: Мі́рскі за́мак, ברוסית: Мирский замок), היא טירה בבלארוס, ליד העיירה מיר בראיון קרליץ במחוז הורדנה. הטירה היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנייתה של הטירה החלה בסוף המאה ה-15. הטירה נבנתה בסגנון גותי והקמתה הושלמה על ידי הדוכס איליניץ' בתחילתה של המאה ה-16. בסביבות שנת 1568 עברה טירת מיר לידיו של הדוכס הליטאי ממשפחת רדזיוויל, שסיים לבנות את הטירה בסגנון הרנסאנס. שלוש קומות נוספות נבנו בחומות הצפוניות והמזרחיות של הטירה, וחלקה הקדמי קושט ושופץ.
לאחר שננטשה משך קרוב למאה שנים וניזוקה קשות במהלך המלחמות הנפוליאוניות, שוקמה הטירה בסוף המאה ה-18. בשנת 1895 נקנתה על ידי ניקולאי סוויאטופולק-מירסקי, ובנו החל לבנות את הטירה מחדש לפי תוכניתו של האדריכל תאודור בורס. משפחת סוויאטופולק-מירסקי הייתה בעלת הטירה עד לשנת 1939. בזמן מלחמת העולם השנייה, היה האזור היה תחת ריבונות גרמנית נאצית, והטירה שימשה כגטו לאוכלוסייה היהודית המקומית.
הטירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורכו של המבנה הוא 78 מטר, רוחבו 72 מטר והוא משתרע על שטח של 18,750 מ"ר. יחד עם הגנים שסביבו והמבנים הנוספים הכלולים בהכרזה הוא מגיע לשטח כולל של 270 דונם.
חומות הטירה יוצרות מרובע לא משוכלל ובארבע פינותיו ניצבים מגדלי שמירה הנישאים לגובה של חמש קומות ולהם גגות רעפים משופעים. גובה המגדלים נע בין 22 ל-26 מטר. במרכז החזית המערבית, מעל לשער, ניצב מגדל חמישי הנישא לגובה של שש קומות. קומותיהם הנמוכות של כל המגדלים רבועות בעוד שהקומות הגבוהות יותר וגגות הרעפים בנויים בצורת מתומנים. במרכזה של הטירה חצר מרכזית רבועה שאורך כל אחת מצלעותיה הוא 42 מטר. חזיתות המבנה בנויות מלבנים ומסגרות החלונות והדלתות וכן המרפסות מאבן חול. כל גגות הטירה עשויים מרעפים ומגיעים לגובה של 17 מטר.
מזרחית לטירה שוכנת קפלה ובה קבריהם של בני משפחת סוויאטופולק-מירסקי. לקפלה ספינה בודדת, קריפטת קבורה ומגדל פעמונים, והיא עשויה לבנים אדומות ועליה מתנוסס פסיפס גדול של ישו. ארמון מרובע נוסף בן שתי קומות נבנה בסוף המאה ה-19, והוא שוכן בקצהו המזרחי של המתחם. עוד כולל המתחם מספר מבנים נוספים וביניהם קפלה נוספת ובית השומר.
בצידו הצפוני של המתחם ניצבת אנדרטה בצורת אסטלה לזכר יהודי מיר שנרצחו במקום בשואה. גיא ההריגה עצמו מסומן במשטח ריצוף על הקרקע.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
שער הטירה הנושא את תיעוד ההכרזה כאתר מורשת עולמית
-
אחד ממגדלי הטירה
-
מראה בחצר המרכזית
-
קפלת הקבורה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של טירת מיר
- אודות הטירה
- תמונות ומפות האתר
אתרי מורשת עולמית בבלארוס | |
---|---|
|