יוהנה אלברסקירכן
 | |
| לידה |
11 באפריל 1864 בון, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
17 במאי 1943 (בגיל 79) רידרסדורף, גרמניה הנאצית |
| מדינה |
הרייך הגרמני |
| השכלה |
אוניברסיטת ציריך |
| מפלגה |
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה |
  | |
יוהנה אלברסקירכן (בגרמנית: Johanna Elberskirchen; 11 באפריל 1864 בון, ממלכת פרוסיה – 17 במאי 1943, רידרסדורף, גרמניה הנאצית) הייתה סופרת, פמיניסטית ופעילה למען לזכויות נשים, הומוסקסואלים ולסביות ועובדי צווארון כחול. היא פרסמה ספרים על מיניות ובריאות נשים ונושאים אחרים.[1] הופעתה הציבורית האחרונה הייתה ב-1930 בווינה, שם דיברה בוועידה שאורגנה על ידי הליגה העולמית לרפורמה מינית (אנ'). אלברסקירכן הייתה פתוחה לגבי נטייתה המינית, עובדה שהפכה אותה, במידת מה, לדמות יוצאת דופן בתנועה הפמיניסטית של זמנה. הקריירה שלה כפעילה הסתיימה ב-1933, עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון.[2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוהנה קרולינה אלברסקירכן נולדה ב-11 באפריל 1864 בבון. היו לה, אח גדול ושלוש אחיות צעירות. הוריה ניהלו חנות קטנה לפירות וירקות במרכז העיר. בהמשך עבד אביה במסחר וכסוכן נדל"ן. אלברסקירכן למדה בבית הספר הגבוה לבנות לבונאר. עם סיום הלימודים (שנת 1884), עבדה כקופאית ובהמשך כמנהלת חשבונות בעיר רינטלן. היא הייתה צריכה לשכנע את הוריה שיאפשרו לה ללמוד ולעבוד בעיר אחרת.[3] ב-1891 היא נסעה ללמוד בשווייץ, משום שמוסדות אקדמיים היו סגורים בפני נשים בגרמניה. תחילה למדה רפואה בברן והמשיכה ללימודי משפטים בציריך עד שנת 1898. אין מידע על סיום לימודיה. בשווייץ, היא הכירה פעילים סוציאל-דמוקרטיים והתפתחה אצלה המחויבות לשיפור תנאי העבודה של נשים והגנה על עובדים.[4] אלברסקירכן הסתכסכה עם המנהיגות הסוציאל-דמוקרטית כאשר מתחה ביקורת על "מערכת הניצול המיני" והמוסר הכפול של הסוציאל-דמוקרטים בשעה שיצאה בגלוי נגד הפוליטיקאי קרל מור, שאנס עובדת והשתיק גברים ונשים שידעו על הפרשה.[4] בסביבות 1900 היא חזרה לגרמניה והתגוררה בבון, מחלם (Mehlem) ואלפתר (Alfter).
משנת 1911 כיהנה אלברסקירכן כיושבת ראש ועדת הנוער וכמזכירת האגודה הסוציאל-דמוקרטית בבון-ריינבאך. היא נחשבה על ידי המשטרה כאחת "המתסיסות העיקריות" בעיר. ב-1913 היא סולקה מהפלגה מאחר שהייתה מעורבת גם בתנועה הסופרג'יסטית הגרמנית, שנחשבה על ידי פעילים במפלגה כפעילות בורגנית.[4]
בשנת 1914 נבחרה אלברסקירכן ליושבת ראש הוועדה המדעית-הומניטרית והייתה לאחת הנשים הבודדות שהיו פעילות בה.[5]
בשנת 1915 עברה אלברסקירכן לברלין, שם עבדה בטיפול בתינוקות. חמש שנים לאחר מכן, אלברסקירכן ובת זוגה, הילדגרד מוניאק (1891–1967), מורה וחברה במפלגה הקומוניסטית, עברו להתגורר ברודרסדורף, מחוץ לברלין[6] יחד עם שתי אחיותיה של אלברסקירכן, אידה ולורה.[7] שם ניהלה מרפאה הומיאופתית.[6]
יוהנה אלברסקירכן נפטרה ב־17 במאי 1943, בגיל 79, ברודרסדורף, ליד ברלין. כד האפר שלה, כנראה, נקבר בחשאי, ביוני 1975, על ידי שתי נשים בקבר של שותפתה לחיים הילדגרד מוניאק בבית הקברות רודולף-ברייטשיידשטראסה ברודרסדורף ליד ברלין. ב-5 בדצמבר 2002 החליטה מועצת העיר רודרסדורף לסמן את הקבר כמקום קבורה משותף של הילדגארד מוניאק ויוהנה אלברסקירכן.[7]
כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלברסקירכן קיבלה ממשפחתה את הכינוי Hannes בשל סקרנותה האינטלקטואלית, והשתמשה בו כשם עט "הנס קרולאן"; אולם לאחר תקופה קצרה חזרה לכתוב תחת שמה האמיתי.[3] ב־1896 היא פרסמה בעלון מאמר בשם "זנות גברים", שעסק בתרבות המינית של גברים. במאמר טענה שבכל הנוגע למין, לגברים אין קוד מוסרי. בשעה שהם מקיימים יחסי מין, הם תוקפים את האישה שאיתם וממררים ומאמללים את חייה. ההתנהגות של גברים הופכת את העולם לבית בושת.[8][9]
בטקסט שפורסם ב-1903 או 1904 כתבה אלברסקירכן על היותה לסבית: "אם אנו, נשות האמנציפציה, הומוסקסואליות - הניחו לנו! [אם] אנחנו כאלה, הרי שזה בצדק".[5][10] ב-1904 היא אף פרסמה מאמר שנועד לסקסולוגים, "אהבת המין השלישי. הומוסקסואליות, ביסקסואליות אינה פריצות - ללא אשמה". במאמר היא טוענת שהומוסקסואליות היא מצב טרנזיציונלי בין גבר לאישה, הנובעת מהביסקסואליות הפיזיולוגית הבסיסית של האנושות. אלברסקירכן טוענת שאמבריולוגיה, אנטומיה ופיזיולוגיה מראות שיש דמיון רב בין גברים לנשים. היא טוענת שהביולוגיה האנושית יצרה מגוון סובייקטים בין גברים לנשים, ושהמגדר והמיניות תלויים בגירויים פיזיולוגיים, ועל כן אין גבר "מוחלט" ואין אישה "מוחלטת" – יש רק צורות של ביסקסואליות. ביולוגיה ביסקסואליות, על פי אלברסקירכן, מבנה לא רק הופעות מגדריות אלא גם סוגים שונים של משיכה מינית. על כן היא ההתנגדה לתאוריית הנטייה המינית ההפוכה שהייתה פופולרית בזמנה ביחס להומוסקסואליות.[11]
פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Die Prostitution des Mannes. Auch eine Bergpredigt – Auch eine Frauenlektüre. In: Verlags-Magazin. J. Schabelitz, Zürich 1896.
- Socialdemokratie und sexuelle Anarchie. In: Verlags-Magazin. J. Schabelitz, Zürich 1897. (online)
- Das Weib, die Klerikalen und die Christlichsocialen. Schabelitz, Zürich 1898.
- Feminismus und Wissenschaft. 2. Auflage. Magazin-Verlag, Leipzig/ Rednitz 1903.
- Die Liebe des dritten Geschlechts. Homosexualität, eine bisexuelle Varietät keine Entartung – keine Schuld. Verlag von Max Spohr, Leipzig 1904. (online)
- Die da am Manne leiden … IV. Stück. Παντα ρει. 3. Auflage. Magazin-Verlag, Berlin um 1905.
- Was hat der Mann aus Weib, Kind und sich gemacht? Revolution und Erlösung des Weibes. Eine Abrechnung mit dem Mann – Ein Wegweiser in die Zukunft! 3. Auflage. Magazin-Verlag, um 1904.
- Geschlechtsleben und Geschlechtsenthaltsamkeit des Weibes. Seitz u. Schauer, München 1905. (online)
- Die Mutterschaft in ihrer Bedeutung für die national-soziale Wohlfahrt. Seitz u. Schauer, München 1905.
- Mutter, Seitz & Schauer, München 1905.
- with Max Below: Kinderheil. Zeitschrift für Mütter zur leiblichen und geistigen Gesundung und Gesunderhaltung der Kinder. Seitz & Schauer, München 1905–1907.
- with Anna Eysoldt: Die Mutter als Kinderärztin. Seitz u. Schauer, München 1907.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Johanna Elberskirchen, BUNDESSTIFTUNG MAGNUS HIRSCHFELD (בגרמנית)
- ^ Leidinger, Christiane, 1969-, Keine Tochter aus gutem Hause : Johanna Elberskirchen (1864-1943), Konstanz: UVK Verlagsgesellschaft, 2008, עמ' 10
- ^ 1 2 Johanna Elberskirchen, Digitales Deutsches Frauenarchiv (בגרמנית)
- ^ 1 2 3 Johanna Elberskirchen, www.fembio.org (בגרמנית)
- ^ 1 2 Christiane Leidinger, "Anna Ruling": A Problematic Foremother of Lesbian Herstory, Journal of the History of Sexuality 13, 2004, עמ' 477–499 doi: 10.1353/sex.2005.0030
- ^ 1 2 Kirsten Leng, Sex, Science, and Fin-De-Siècle Feminism: Johanna Elberskirchen Interprets The Laws of Life, Journal of Women's History 25, 2013, עמ' 38–61 doi: 10.1353/jowh.2013.0034
- ^ 1 2 Lesbengeschichte - biographical sketches - Johanna Elberskirchen, www.lesbengeschichte.de
- ^ Johanna Elberskirchen: Sexual Radical and Woman of Her Time, NOTCHES, 2017-03-07 (באנגלית)
- ^ Die Prostitution des Mannes. Auch eine Bergpredigt – Auch eine Frauenlektüre. In: Verlags-Magazin. J. Schabelitz, Zürich 1896.
- ^ המקור בגרמנית: Sind wir Frauen der Emanzipation homosexuell – nun dann lasse man uns doch! Dann sind wir es doch mit guten Recht
- ^ Leng, Kirsten, 1979-, Sexual politics and feminist science : women sexologists in Germany, 1900-1933, Ithaca, NY: Cornell University Press, 2018, עמ' 140-141