הוועדה המדעית-הומניטרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הוועדה המדעית-הומניטריתגרמנית: Wissenschaftlich-humanitäres Komitee, בראשי תיבות: WhK) היה ארגון אשר הוקם בברלין ב-14 או ב-15 במאי 1897, במטרה לנהל מערכה שתביא להכרה חברתית בלסביות, הומוסקסואלים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב) ולפעול נגד אפלייתם בחוק. הארגון היה הראשון מסוגו בהיסטוריה.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורת יולי 1914 של "השנתון לחקר דרגות-הביניים המיניות"

החברים המקוריים בוועדה המדעית-הומניטרית היו הרופא מגנוס הירשפלד, המו"ל מקס שפור (Spohr), עורך הדין אדוארד אוברג (Oberg) והסופר פרנץ יוזף פון בילוב (von Bülow). הסופר אדולף בארנד, הסקסולוג בנדיקט פרידלנדר והעיתונאי קורט הילר הצטרפו אל הארגון בהמשך. בשנת 1914 נבחרה יוהנה אלברסקירכן, ליושבת ראש הארגון והייתה לאחת הנשים הבודדות שהיו פעילות בו.[2] בשנת 1929 ירש הילר מהירשפלד את תפקיד יושב-ראש הוועדה.

בתחילה התמקדה הוועדה בסעיף 175 לחוק העונשין הגרמני, אשר אסר על יחסים אינטימיים בין גברים. הוועדה סייעה לגברים אשר הועמדו לדין בגין הסעיף, וקיימה הרצאות ציבוריות בנושא. בנוסף, עסקה הוועדה באיסוף חתימות לעצומה הקוראת לביטולו של החוק, שעליה חתמו בין היתר לב טולסטוי, ריינר מריה רילקה, אלברט איינשטיין, הרמן הסה ותומאס מאן. העצומה הוגשה לפרלמנט הגרמני ב-1898, 1922 וב-1925, אך נכשלה ולא זכתה לתמיכת הפרלמנט. סעיף 175 נשאר על כנו והמשיך להוציא אל מחוץ לחוק הומוסקסואליות בגרמניה עד לשנת 1969, ולא הוסר לחלוטין עד לשנת 1994.

הוועדה המדעית-הומניטרית הוציאה לאור את ה"השנתון לחקר דרגות-הביניים המיניות" (Jahrbuch für sexuelle Zwischenstufen), שבו נמסרו בין היתר דיווחים על פעילויות קהילתיות, ופורסמו בו מאמרים בעלי אופי ספרותי או פולמוסי. מהדורות של האלמנך יצאו באופן קבוע בין השנים 1899 ל-1923 (לעיתים מדי שלושה חודשים), והמשיכו להתפרסם באופן ספוראדי עד לשנת 1933.[1]

בשיא פעילותה היו חברים בוועדה כ-500 איש, ושלוחות שלה פעלו בכ-25 ערים ברחבי גרמניה, אוסטריה והולנד. הוועדה התפזרה בשנת 1933, לאחר הרס המכון לסקסולוגיה,[3] שממנו פעלה הוועדה, בידי המפלגה הנאצית.

ניסיונות הקמה מאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 1949 חָבר הנס גיזה (Giese) להרמן ובר (1882–1955), ראש הסניף בפרנקפורט בין השנים 1921 ל-1933, בניסיון להקים מחדש את הוועדה בקרונברג. קורט הילר פעל עמם למשך זמן קצר, אך נאלץ לפרוש לאחר מספר חודשים על רקע קשיים אישיים. הקבוצה החדשה התפרקה בתחילת 1950, ובמקומה הוקמה "הוועדה לרפורמה בחוק פשעי המין",[4] אשר התקיימה עד לשנת 1960.[5][6]

קורט הילר, אשר שרד את מחנות הריכוז הנאציים, ניסה בשנת 1962 להקים את הוועדה המדעית-הומניטרית מחדש בהמבורג, אך הדבר לא עלה בידו.[7]

מאה שנים לאחר הקמת הקבוצה המקורית הוקמה בשנת 1998 קבוצה חדשה תחת אותו שם.[8] הוועדה הנוכחית דומה לזו המקורית בשם ובתחום העיסוק בלבד, והיא פועלת למען זכויות להט"ב בגרמניה באופן רדיקלי יותר מארגונים מודרניים דומים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 John Lauritsen; David Thorstad (1974), The Early Homosexual Rights Movement (1864–1935), New York: Times Change Press, ISBN 0-87810-027-X. Revised edition published 1995, ISBN 0-87810-041-5.
  2. ^ Christiane Leidinger, "Anna Ruling": A Problematic Foremother of Lesbian Herstory, Journal of the History of Sexuality 13, 2004, עמ' 477–499 doi: 10.1353/sex.2005.0030
  3. ^ "Institut für Sexualwissenschaft"
  4. ^ "Gesellschaft für Reform des Sexualstrafrechts e. V."
  5. ^ Bernd-Ulrich Hergemöller (2001), Mann für Mann. Ein biographisches Lexikon, Frankfurt am Main: Suhrkamp-Taschenbuch-Verlag, 2001, ISBN 3-518-39766-4 , ISBN 3-928983-65-2. Entries for Hans Giese p. 278, and Kurt Hiller p. 357: Citation.
  6. ^ Jürgen Müller, Review of: Andreas Pretzel (Ed.): NS-Opfer unter Vorbehalt. - Homosexuelle Männer in Berlin nach 1945, LIT-Verlag, Münster 2002
  7. ^ Online exhibition of the Magnus Hirschfeld Society: Kurt Hiller
  8. ^ whk - wissenschaftlich-humanitäres komitee
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)
ערכי ליבה
נטייה מינית הומוסקסואליותלסביוּ‏תביסקסואליותהטרוסקסואליותקווירפאנסקסואליותמונוסקסואליותא-מיניות
זהות מגדרית מגדרהתפתחות הזהות המגדריתהתאמה מגדריתניתוח להתאמה מגדריתחרטה על הליך התאמה מגדריתטרנסג'נדרטרנסקסואליותקרוס-דרסינגג'נדרקווירביג'נדראינטרסקס
מושגי יסוד גיבוש זהותיציאה מהארוןאאוטינגמצעד הגאווהטיפול המרההומופוביההומופוביה מופנמתהטרוסקסיזםהטרונורמטיביותגאווה
סמלי להט"ב משולש ורודמשולש שחורדגל הגאווהדגלי גאווה נוספים
Rainbow flag and blue skies.jpg
זכויות להט"ב
מעמד חברתי וחוקי נישואים חד-מינייםאיחוד אזרחיהורות הומו-לסביתשירות צבאיטרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורטהתנגדות לזכויות להט"ב
זכויות להט"ב בעולם באוקיאניהבאירופהבאמריקהבאסיהבאפריקההצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדריתההחלטה הברזילאית
יחס הדת ללהט"ב יהדותנצרותאסלאםהדת הבהאיתסיקיזם
חברה ותרבות
כללי סרט להט"ביהומוארוטיקההומוסוציאליזציההמשחקים הגאים • דראג (דמותלבושקוויןקינג) • קאמפויגסטוקכסף ורודתיירות גאה (‏Europride‏ • ‏WorldPride‏) • קולנוע קוויריגיי ברגיי ויליג'קוד המטפחת
סלנג ומונחים אקטיביות ופסיביותארוןבוצ'ה ופמיתגייגיי פרנדליגיידארדוביםסטרייט אקטינגפאג האג
קטגוריות מחזות להט"בסדרות להט"בספרות להט"בסרטי להט"בעיתונות להט"ב
היסטוריה
עד העת החדשה הומוסקסואליות בתנ"ךהומוסקסואליות ביוון העתיקהפדרסטיה ביוון העתיקהבית מולי
המאה ה-20 באירופה הומוסקסואלים בגרמניה הנאציתסעיף 175לסביות בגרמניה הנאציתDer Eigeneסעיף 28
המאה ה-20 באמריקה אגודת מאטאשיןבנותיה של ביליטיסבהלת הלבנדרמהומות סטונוולאיום הלוונדרמהומות ליל וייטיוזמת בריגס
בישראל
מעמד אישי וחברתי זכויות להט"בהומופוביהנישואים חד-מינייםפונדקאות להומוסקסואלים ישראליםמצעד הגאווה והסובלנות בירושליםמצעד הגאווה בתל אביבמצעד הגאווה בחיפהמצעד הגאווה באילתכרונולוגיהפעילים למען זכויות להט"בלהט"ב דתיים
ארגונים ומוסדות אגודת הלהט"בבית גאה בבאר שבעהבית הפתוחחוש"ןאיגי - ארגון נוער גאהתהל"המעבריםפרויקט גילההו"דחברותאכמוךבת קולבית דרורסגו"להעשירון האחרהמרכז הגאההפורום החיפאיהקבוצה הירושלמיתכביסה שחורההצבעים שלנוקל"ף
לקטגוריהלפורטל