יוליאן פלאט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוליאן פלאט
Julian Fałat
לידה 30 ביולי 1853
Tulyholove, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 ביולי 1929 (בגיל 75)
Bystra, Bielsko County, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • האקדמיה לאמנות יפה, מינכן
  • אקדמיית יאן מטייקו לאמנות יפה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Ash Wednesday, View of Cracow עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מפקד במסדר פולוניה רסטיטוטה
מפקד עם כוכב של מסדר פולוניה רסטיטוטה
מסדר כתר הברזל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוליאן פלאטפולנית: Julian Fałat‏; 30 ביולי 18539 ביולי 1929) אחד מצייר צבעי המים הפולניים הבולטים ביותר, מייצג נופים של ריאליזם ונוף אימפרסיוניסטי. בשנים 1895–1909 כיהן כרקטור האקדמיה לאמנויות יפות בקרקוב.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכוחות עצמו, ללא עזרת משפחתו או מלגות השיג השכלה אמנותית. נרשם לבתי ספר, בין היתר בלבוב. הוא סיים את לימודיו בגימנסיה בפשמישל, ובשנת 1869 נרשם לבית הספר לאמנויות יפות בקרקוב. הוא לא יכול היה להרשות לעצמו לקנות צבעי שמן, ולכן פנה לציור בצבעי מים.

לאחר סיום לימודיו הוא עזב לשנה לאוקראינה הרחוקה, שם מצא עבודה כצייר בחפירות ארכאולוגיות. בהמשך עבד בסטודיו של האדריכל פליקס גאסיורובסקי באודסה. לאחר מכן יצא ללימודים נוספים בציריך ובמינכן (באמצע אוקטובר 1875 נכנס לאקדמיה לאמנויות יפות).[1] הוא קטע את לימודיו כדי להרוויח כסף והחל לעבוד כטכנאי בבניית רכבת. הוא למד עד 1880 ובתקופה זו צייר בעיקר נופים, סצינות ז'אנר ודיוקנאות.

הוא נסע לרומא לשנה. הציור "הזקן המתפלל" (1881) צויר בתקופה זו. בשנים 1882–1886 הוא היה קשור לקהילת אמני ורשה. כדי להיות מסוגל לפרנס את עצמו הוא יצר סצינות ז'אנריות, למשל תמונות מחיי החצר של ורשה, שפורסמו ב"קלוסי "בשנת 1882. בשנת 1884 נסע לשנה לספרד ואז נסע ברחבי העולם. הוא תיעד את המסע הזה בעזרת ציורים בצבעי מים, שרק מעטים מהם שרדו עד היום. לאחר שחזר לפולין בשנת 1887, הופיעו סצינות צייד בציוריו של פלאט. המפורסמים יותר הם "אנשי הכידון" משנת 1890 ו"החזרה מציד הדובים" משנת 1892. הוא צייר בעלי חיים - צבאים, איילים. הוא מחבר נופי החורף בפנורמה של ברז'ינה, שנחתכה לחלקים בשנת 1907 על ידי הקוזאקים.

בשנים 1886–1895 עבד בחצר הקיסר וילהלם השני בברלין. הוא זכה במדליות בתערוכות בברלין, מינכן ווינה. באפריל 1895 הפך למנהל בית הספר לאמנויות יפות בקרקוב, שם עשה רפורמה על ידי הצגת פרופסורים חדשים. הוקמה קתדרה לציור נוף שהשתלט עליה יאן סטניסלבסקי. הוא היה ממייסדי אגודת האמנים הפולנים "אגודת שטוקה".[2]

בשנת 1900 נישא יוליאן פלאט לאיטלקייה מריה לואיזה קומלו סטוקנפלד, עמה נולדו לו שלושה ילדים.

נוף חורפי הופיע בציוריו - הראשון צויר על ידי האמן בשנת 1902, האחרון מתוארך לשנת 1913. פלאט צייר גם מוטיבים של קרקוב - נוף חומות העיר, מצוירים מחלונות הסטודיו בשעות שונות של היום. לעיתים קרובות הוא נסע לזאקופנה, ונופי הרים הופיעו בעבודותיו. בשנת 1902 הוא בנה וילה עם סטודיו בביסטרה, ובשנת 1910, לאחר שהתפטר מתפקיד הרקטור של האקדמיה לאמנויות יפות, התיישב שם לצמיתות.

לאחר קבלת העצמאות הוא הצטרף לשיקום חיי התרבות הפולניים. בשנים 1919–1922 התגורר בטורון, שם קנה בית שהפך למרכז חיי התרבות בטורון. שם התכנסו אמנים, דיפלומטים ואנשי תרבות מטורון ושאר פולין.

לאחר מות בנו לוקיאן העביר את ביתו לידי האגודה הפומרנית להגנת ילדים. הוא הפך למייסד משותף ונשיא של אחוות האמנים. במהלך הפגישות של יום חמישי נולדו יוזמות חשובות נוספות, כמו החברה למוזיקה פומרניאנית וקונסרבטוריון המוזיקה, אגודת ידידי האמנויות.

הוא השתתף בישיבות מועצת העיר כאשר נדונו ענייני תרבות, ישב בוועדות כבוד, ותמך בפעולות חברתיות שונות. הוא צייר את נופי הוויסלה ופינות בטורון. עד סוף ימיו נותר נשיא של האחווה והיה בקשר מתמיד עם טורון. הוא מונה להיות מנהל המחלקה לאמנות בלשכתו של השר אנטוני פוניקובסקי.

בסוף ימיו ארגן תערוכות רטרוספקטיביות בקרקוב ובוורשה בשנת 1925.

הוא נקבר בבית העלמין בביסטרה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוליאן פלאט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]