יוליוס שטוקהאוזן
 | |
| לידה |
22 ביולי 1826 פריז, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
22 בספטמבר 1906 (בגיל 80) פרנקפורט, הקיסרות הגרמנית |
| מקום קבורה |
בית הקברות אולסדורף |
| מוקד פעילות |
הנובר |
| מקום לימודים |
הקונסרבטואר של פריז |
| סוג קול |
בס-בריטון |
| שפה מועדפת |
גרמנית |
  | |
יוליוס כריסטיאן שטוקהאוזן (בגרמנית: Julius Christian Stockhausen 22 ביולי 1826 בפריז - 22 בספטמבר 1906 בפרנקפורט) היה זמר ומנחה זמרים גרמני.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוריו של שטוקהאוזן, פרנץ שטוקהאוזן (1868-1792), נבלן ומלחין, ומרגרתה שטוקהאוזן, זמרת סופרן, היו מוזיקאים מוכשרים, שזיהו את כישרונו ועודדו את פיתוחו.
עוד לפני שמלאו לו עשרים, הצטיין שטוקהאוזן בנגינה בפסנתר, עוגב, כינור וצ'לו. בשנת 1845 החל את לימודיו בקונסרבטואר של פריז, שם למד נגינה בפסנתר אצל צ'ארלס האלה וקאמיל-מארי סטאמאטי ופיתוח קול אצל מנואל גארסיה. ב-1849 המשיך את לימודיו אצל גארסיה בלונדון. עד מהרה יצא שמו כזמר בריטון קונצרטי ראוי לציון. מ-1862 עד 1869 התגורר בהמבורג כמנצח על האגודה הפילהרמונית והאקדמיה לזמרה.
את חמש השנים הבאות עשה בשטוטגרט כזמר החצר של מלך וירטמברג, אחר התמנה למנצח התאחדות הזמרים של יוליוס שטרן בברלין, שם נשאר עד 1878, כאשר הוזמן לקונסרבטוריון הוך בפרנקפורט כפרופסור לזמרה. חילוקי דעות עם יואכים ראף, המנהל, הובילו לפרישתו כעבור שנה וייסוד בית ספר משלו, שהתפרסם עד מהרה ברחבי העולם.
לאחר מותו של ראפ (1882), חזר שטוקהאוזן לקונסרבטוריון, אבל המשיך לנהל את בית ספרו הוא. בין תלמידיו של שטוקהאוזן היו קלאריס וייטהיל, קרל פרון, אנטון סיסטרמאנס, מקס פרידלנדר, ג'ני האן, יוהאן מסכרט, הרמינה ספיז, הוראשו קונל והוגו גולדשמידט. הוא יצר "שיטת שירה", (Gesangsmethode) סשנת 1884, מדריך, שתלמידתו סופי לווה תרגמה לאנגלית. אחיו, פרנץ שטוקהאוזן הבן, היה מנצח מקהלה ידוע-שם, שלמד אצל איגנץ מושלס. בתו, יוליה שטוקהאוזן-וירת' נישאה ליוזף, בנו של הכנר הגרמני המפורסם עמנואל וירת'. היא כתבה את הביוגרפיה של שטוקהאוזן.
כתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Julius Stockhausens Gesangsmethode. Leipzig: C. F. Peters, 1884.
- Stockhausen, Julius. A Method of Singing. Translation: Sophie Löwe. London: Novello, Ewer and Co., 1884.
- Julius Stockhausens Gesangstechnik und Stimmbildung. Frankfurt am Main: C. F. Peters, 1886/87.
ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Julia Wirth|Wirth, Julia Julius Stockhausen: der Sänger des Deutschen Liedes. Frankfurt am Main: Englert/Schlosser, 1927.
- Stiftung Dr. Hoch's Konservatorium Joseph Hoch zum 100. Todestag, Frankfurt am Main: Kramer, 1974.
- Peter Cahn,Das Hoch'sche Konservatorium in Frankfurt am Main (1878–1978), Frankfurt am Main:Kramer, 1979.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוליוס שטוקהאוזן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
.svg){kind=logo}
- Biography in German
- The grave of Julius Stockhausen at the Ohlsdorfer Friedhof, Hamburg
- Julius Stockhausen's Gesangsmethode and A Method of Singing