יוליוס שטרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוליוס שטרן
Julius Stern.jpg
לידה 8 באוגוסט 1820
ורוצלב, ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בפברואר 1883 (בגיל 62)
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מנצח, מלחין, מחנך מוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יוליוס שטרןגרמנית: Julius Stern;‏ 8 באוגוסט 1820 - 27 בפברואר 1883) היה מנצח יהודי-גרמני.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימודים וראשית קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטרן נולד ב-1820 בברסלאו שבפרוסיה (כיום ורוצלב בפולין). את ראשית השכלתו המוזיקלית קיבל אצל הכנר פטר ליסטנר וכבר בגיל תשע הופיע בקונצרטים. בשנת 1832 עבר עם הוריו לבירה ברלין, שם למד תחילה אצל מורים שונים ולבסוף אצל קרל פרידריך רונגנהאגן באקדמיה המלכותית לאמנויות. כמה חיבורים מוזיקליים שכתב בתקופת לימודיו באקדמיה הגיעו לידי המלך פרידריך וילהלם הרביעי וזה, כחובב אמנות נלהב, העניק לשטרן מלגה שאפשרה לו להמשיך בלימודיו. הוא נסע לדרזדן ללמוד שירה ומשם לפריז, שם התמנה למנצח על אגודת השירה הגרמנית (Deutscher Gesangverein). בשבתו בפריז ניצח בין השאר על המוזיקה של מנדלסון למחזה אנטיגונה של סופוקלס, הופעה שמנדלסון ציין במכתב מ-27 במאי 1844. מנדלסון המליץ גם על שיריו של שטרן.[1]

אגודת השירה בברלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שובו לברלין בשנת 1846 ייסד שטרן את אגודת שטרן לשירה, שעליה ניצח עד 1874. ביצוע הבכורה של האורטוריה "אליהו" מאת מנדלסון בשנת 1847 ביסס את מעמדו כאחד המנצחים המצליחים באירופה באותן שנים. בניצוחו התרחבה המקהלה והגדילה את רפרטואר ביצועיה, שכלל לא רק יצירות סטנדרטיות משל הנדל, באך והיידן אלא גם יצירות של מלחינים בני זמנו. בשנת 1872 חגגה אגודת השירה 25 שנים לייסודה. שנתיים לאחר זאת נאלץ שטרן לפרוש מניהולה מחמת בריאות לקויה. בין 1869 ל-1871 ניצח שטרן על התזמורת הפילהרמונית של ברלין וניהל את שתי העונות של "קונצרטי הרייכסהָאלֶּה" הפופולריים (1873-75),[2] שם הייתה לו ההזדמנות להוציא לפועל את שאיפתו להציג לקהל המאזינים יצירות של מלחינים צעירים ומוכשרים.

קונסרבטוריון שטרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1850 הקים עם תיאודור קולאק ואדולף ברנהרדט מרקס את בית הספר הברלינאי למוזיקה. לאחר פרישתם של קולאק ומרקס נודע המוסד בשם קונסרבטוריון שטרן. שטרן המשיך לנהל את הקונסרבטוריון עד מותו ובניהולו נחל המוסד הצלחה רבה ונחשב לאחד המעולים ביותר באירופה.

בשנת 1849 קיבל שטרן את התואר "מנהל מוזיקלי מלכותי", ובשנת 1860 היה לפרופסור.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטרן כתב מספר רב של יצירות ווקאליות ועיבודים וכן אופרה בשם "איזמנה" ואי-אילו יצירות קאמריות שלא הגיעו לכלל ביצוע. תרגילי שירה שחיבר והוציא לאור זכו לתפוצה רחבה.[2]

נפטר בברלין בשנת 1883, בן 62.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Richard Stern, Erinnerungsblätter an Julius Stern, Berlin, 1886;
  • Mendel, Musikalisches Konversations-Lexikon;
  • Riemann, Musik-Lexikon;
  • Meyers Konversations-Lexikon.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוליוס שטרן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'ורג' גרוב ומלקולם מילר, "יוליוס שטרן" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  2. ^ 2.0 2.1 גרוב