יוסף לייטס
 | |
| לידה |
22 בנובמבר 1901 ורשה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
27 במאי 1983 (בגיל 81) סנטה מוניקה, ארצות הברית |
| מדינה |
פולין |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
יוסף לייטס (בפולנית: Józef Lejtes, 22 בנובמבר 1901, ורשה – 27 במאי 1983, קליפורניה) היה מפיק, תסריטאי ובמאי קולנוע וטלוויזיה יהודי-פולני.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לייטס היה בנם של יהודים מתבוללים, שעברו מרוסיה לפולין בסוף המאה ה-19. מילדותו גילה תחומי עניין אמנותיים - הוא למד בבית ספר למוזיקה, התבלט בציור והיה אורח תדיר בבתי הראינוע. למרות שהתנדב ב-1920 ולחם במלחמה הפולנית-סובייטית בקרב על ורשה נכלא במחנה המעצר יבלונה בשל יהדותו. בתום המלחמה החל בלימודי פילוסופיה באוניברסיטה היגלונית ולאחר שנתיים עבר ללימודי כימיה. עקב התעניינותו הגוברת בקולנוע, נסע לווינה, שם הפך לעוזרו של מיכאי קרטש (לימים, מייקל קורטיז, במאי הסרט המצליח "קזבלנקה")
לייטס היה במאי מרכזי בהיסטוריה הקולנועית של פולין לפני מלחמת העולם השנייה. בשנת 1924, כשהוא רק בן 23, הקים לייטס חברה להפקת סרטים דוקומנטריים. סרטיו בפולין עסקו לרוב בקטעים מההיסטוריה הפולנית הלאומית. סרטו העלילתי המלא הראשון, "הוריקן", נעשה בשנת 1928, עסק ב"מרד ינואר" שהתרחש ב-1863, שבו הפולנים התקוממו נגד הרוסים.
לייטס הצטרף לצבא אנדרס והגיע בעזרתו לארץ ישראל. בשנת 1943 יצר במסגרת צוות הצילום הצבאי את הסרט "מלטרון לעזה" שלא שרד עד ימינו. בשנים 1944 ל-1947 ביים את "דמעת הנחמה הגדולה", המספר על שלושה לוחמי בריגדה המנסים לשכנע ניצול שואה מיואש כי צופן לו עתיד בארץ ישראל. בסוף 1946 החל בעבודה על סרט הקולנוע "בית אבי", לפי תסריט של מאיר לוין, בבימויו של הרברט קליין ובצילומו של זוכה פרס אוסקר, פלויד קרוסבי. הסרט דובר האנגלית הופק במימון הקק"ל במטרה לשמש כסרט הסברה ליהודי ארצות הברית. מטרתו הייתה להעלות את בעיית ניצולי השואה הנקלטים בארץ ישראל ובאותה הזדמנות להראות את נופי הארץ. בשנת 1949 יצר את סרט הדרמה התיעודי "אין ברירה". בסרט השתתף מיכאל גור והמספר היה תיאודור ביקל. בשנת 1952 היה הבמאי של הסרט "קריה נאמנה". זהו אחד מהסרטים העלילתיים הראשונים שנעשו בארץ. סיפור אודות קבוצת ילדים ניצולי השואה המגיעים לפנימיית כפר הנוער הציוני בירושלים ערב מלחמת העצמאות, ועל יחסם עם מדריכיהם על רקע המלחמה והמצור על ירושלים.
בתחילת שנות ה-50 היגר לבריטניה, בה יצר זמן קצר ומשם המשיך לארצות הברית, שם המשיך בקריירה כבמאי. התמקד בעיקר בהפקות לטלוויזיה, כגון הסדרה בוננזה והסדרה "אלפרד היצ'קוק מגיש".
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נורית גרץ, מקהלה אחרת: ניצולי שואה, זרים ואחרים בקולנוע ובספרות הישראליים, תל אביב: עם עובד (אפקים) והאוניברסיטה הפתוחה, תשס"ד – 2004, עמ' 22, 28–29, 34 ועל פי המפתח, מסת"ב 9651316985 - על הסרט "דמעת הנחמה הגדולה"
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסף לייטס, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
יוסף לייטס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
יוסף לייטס, באתר AllMovie (באנגלית)
יוסף לייטס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
