צבא אנדרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמרון של צבא אנדרס ברוסיה, בחורף 1941/1942. אנדרס ישוב מימין.
מתנדבים לצבא אנדרס, 1941
חיילים מצבא אנדרס, תל אביב 1942
אנדרטה לצבא אנדרס בהר ציון
חרוטת הנשר הפולני ב"מערה הפולנית" במרשה

צבא אנדרס (פולנית Armia Andersa), על שם מפקדו הפולני, הגנרל ולדיסלב אנדרס, מתייחס לצבא הפולני במזרח (Armia Polska na Wschodzie) או הכוח הפולני המזוין בברית המועצות (Polskie Siły Zbrojne w ZSRR)[1]). היה זה כוח צבאי פולני, נאמן לממשלה הפולנית הגולה בלונדון, שהוקם בברית המועצות במלחמת העולם השנייה. לאחר ההשתלטות האנגלו-סובייטית הוא הועבר לפרס ככוח כיבוש צבאי. סופח לבעלות הברית במערב, והיווה את עיקר הכוח של הקורפוס הפולני השני של הכוחות הפולנים המזוינים במערב. לחם בהצלחה בחזית איטליה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרוץ מלחמת העולם השנייה ב־1 בספטמבר 1939 היה אנדרס מפקד חטיבת פרשים. הפרשים הפולניים לא היו יריב ראוי לתנופת השריון הגרמני והם נאלצו לסגת. אנדרס נפל בשבי הסובייטים שפלשו לפולין ממזרח ונכלא בכלא לוביאנקה הידוע לשמצה במוסקבה, נחקר ועונה בידי אנשי הנ.ק.ו.ד.

הקמת צבא אנדרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הפלישה הגרמנית לברית המועצות, ב־22 ביוני 1941, הסכימה הממשלה הפולנית הגולה לשתף פעולה עם ברית המועצות כנגד גרמניה. הסכם שיקורסקי–מייסקי, שנחתם ב־30 ביולי 1941 בין הממשלה הפולנית הגולה לבין שגרירו של סטלין בלונדון, איוואן מאיסקי, קבע שיוקם צבא פולני באדמת רוסיה שיהיה כפוף לפיקוד העליון הסובייטי[2]. מספר שמות הועלו לפיקוד על הצבא הפולני ברוסיה[3][4] ולאחר כשבוע עלה השם של אנדרס[5]. אנדרס שוחרר משביו והחל לארגן את הכוח הפולני שיילחם לצד הסובייטים[6][7] שקיבל את הכינוי "צבא אנדרס". באמצע אוגוסט 1941 הודיעו הצדדים על חתימת חוזה מפורט לגבי הקמת הצבא[8].

חיילים וקצינים פולניים ששוחררו ממאסרם בגולאגים בסיביר, קזחסטן ואזורים אחרים בברית המועצות הצטרפו לצבא אנדרס. בנוסף, חיילים פולנים שהיו בצבא הרוסי שוחררו כדי להצטרף לצבא הפולני[9]. יחידה ראשונה של הצבא יצא לאימונים בסוף אוגוסט 1941[10].

כשסקר אנדרס לראשונה את גייסותיו, הוא מצא אנשים מזי רעב ועטויים בלויי סחבות. מתוך כמיליון וחצי פולנים שגורשו לברית המועצות ממזרח פולין עם תפיסתה על ידי הסובייטים בשנת 1939 נותרו בחיים מאות אלפים ספורים בלבד. אנדרס קומם את אנשיו והפך אותם לצבא מאורגן. פליטים פולניים בלתי לוחמים, נשים, ילדים וזקנים, נלוו לצבא אנדרס, ומזונם ניתן להם ממנות הקרב של החיילים.

באוקטובר 1941 דווח שלצבא יש שלוש דיוויזיות והוא מחכה לכניסה ללחימה בחזית[11]. בנובמבר 1941 היו בצבא הפולני כ-60 אלף חיילים. עוד כ-100,000 פולנים בדרום רוסיה חיכו לקבלת נשק כדי שיוכלו להצטרף לצבא[12]. הצבא כולו המתין לאספקה מבריטניה וארצות הברית כדי שיוכל להיכנס ללחימה בחזית[13]. בדצמבר 1941 שונו התוכניות והוחלט שהצבא יעבור לפחות בחלקו למזרח התיכון[14][15].

אנדרס קיווה שצבאו יוביל את הכוחות שישחררו את פולין[16]. אולם חילוקי הדעות הפוליטיים הביאו לכך שצבא אנדרס לא לחם בחזית הרוסית. על פי הסכמה בין סטלין, צ'רצ'יל והממשלה הפולנית הגולה, צבא אנדרס שמנה כ־100,000 חיילים ופליטים אזרחיים לצידם, הועבר דרך פרס והוצב במזרח התיכון[17]. באמצע ספטמבר 1942 דיווח אנדרס לשיקולסקי שצבאו ערוך במזרח התיכון תחת פיקוד בעלות הברית[18]. בעלות הברית הועידו לצבא אנדרס את המשימה להלחם בחזית איטליה. לאחר מספר חודשים בפרס יצא צבא אנדרס לכיוון המזרח התיכון בדרכו לחזית האיטלקית.

עיראק וטורקיה סירבו לאפשר מעבר בשטחן לצבא אנדרס ולפליטים שנלוו אליו, ועל כן הם הפליגו בים דרך קראצ'י (אז בהודו, כיום בפקיסטן) לפורט סעיד שבמצרים ומשם יצאו ברכבת לארץ ישראל, אליה הגיעו ב־18 בפברואר 1943.

בעת שהייתם בארץ ישראל עברו באזור תל מרשה (הידוע כיום כבית גוברין), נכנסו לאחת המערות וחרטו שם את המילה "POLONIA". עקב כך נקראת אותה מערה כיום "המערה הפולנית".

קרבות צבא אנדרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבא אנדרס הפך להיות כוח קרבי רציני. בפברואר 1944 הגיע לאיטליה[19], בה זכה לניצחונו הגדול בקרב על מנזר מונטה קאסינו ב־17-18 במאי 1944[20]. אנדרס כבש את המנזר, שהפך למבצר מוגן היטב, לאחר ששלושה ניסיונות קודמים של בעלות הברית לכבוש אותו כשלו. בהמשך השתתף צבא אנדרס בקרבות בחוף הים האדריאטי ובטיהור עמק הנהר פו. שיחרר את הערים אנקונה ובולוניה, שבפאתיה הוקם בית קברות שבו קבורים החיילים הפולנים שנפלו באותם קרבות, בנוסף לבית הקברות הצבאי הפולני בקאסינו. אנדרס קיבל אזרחות של כבוד בשתי הערים כאות הוקרה על פועלו.

אחרית הצבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבא המשיך להתקיים באיטליה ובאנגליה תחת פיקוד בריטי, אל תוך 1946[21]. כ-125,000 חיילים שהו באיטליה ועוד כ-75,000 חיילים היו בבריטניה. השלטונות הקומוניסטיים דרשו את החזרת הצבא כולו לפולין למרותם, תוך התחייבות שרק אלו שהיו נאצים לשעבר יועמדו לדין. ממשלת אטלי הודיעה שהחיילים המעוניינים לכך יוכלו לשוב לפולין והאחרים יורשו להשאר מחוץ לפולין[22]. בתחילת 1946 הודיעה ממשלת בריטניה על פירוק הצבא, אולם הדבר נדחה[23]. באוגוסט 1946 הגיעו כ-70,000 חיילים מצבא אנדרס לבריטניה[24] והצבא המשיך להתקיים עד אמצע 1947[25].

היהודים בצבא אנדרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין המתגייסים לצבא אנדרס היו אלפי יהודים, שחיפשו דרך להשתחרר ממחנות הכפייה ולעזוב את ברית המועצות. מספרם הרב של היהודים, בעיקר ביחידות הראשונות, עורר חשד והתנגדות מצד הפולנים. בשנת 1942 אמר הגנרל אנדרס שבשלבים הראשונים כלל צבא אנדרס 60% יהודים[26]. במאי 1942 דווח ש-15% מהצבא הפולני הם יהודים[17]. לעתים קרובות היו יחסים מעורערים בין החיילים היהודים לבין קציני הצבא והופנו נגדם טענות הגובלות באנטישמיות, כמו על "התנהגות בלתי לויאלית" של היהודים בזמן הכיבוש הסובייטי. בתחילת 1942 הוצאה פקודה מיוחדת האוסרת על גילויי אנטישמיות בשורות הצבא[27]. יהודים רבים שביקשו להתקבל לצבא נדחו בטענות שונות, לרוב על ידי וועדה רפואית. הצעה להקים במסגרת הצבא "לגיון יהודי" נדחתה[28][29][30]. דווח שלצבא יגויסו רבנים צבאיים[31].

משפחותיהם של כמה מאות מהחיילים היהודים הצטרפו לצבא במסעו לארץ ישראל[32], איתם גם באו 716 ילדי טהראן. בהגיעם לארץ ישראל ערקו חיילים יהודים רבים ונשארו בארץ ישראל כמעפילים בלתי לגליים. אחרים עלו לארץ ישראל עם פירוק הצבא בשנת 1947[33].

אחד החיילים בצבא אנדרס היה מנחם בגין. בהגיעו לארץ ישראל קיבל חופשה מצבא אנדרס ונתמנה למפקד ארגון האצ"ל. הפולנים קראו לו לחזור לשירות ואילו חבריו באצ"ל קראו לו לערוק, אך הוא סירב וחזר לשירות. רק לאחר ששוחרר כדין חזר לשמש מפקד האצ"ל.

חייל נוסף היה ד"ר מירון שסקין המפקד הראשי של ברית החייל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צבא אנדרס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יתרת הלוחמים הפולנים בברית המועצות לאחר עזיבת צבא אנדרס לפרס במחצית השנייה של 1942 אוגדו לכוח בחסות ובפיקוד סובייטי שכונה הקורפוס הפולני הראשון בברית המועצות. במהלך 1944 אורגן הכוח הזה מחדש פעמיים. הארגון-מחדש הראשון הפך את הכוח לצבא הפולני הראשון (צבא ברלין) והשני, כאשר שני הצבאות כפופים לפיקוד צבא העם הפולני (Ludowe Wojsko Polskie, LWP). הארגון-מחדש השני הפך את ה-LWP לצבא של הרפובליקה העממית הקומוניסטית של פולין.
  2. ^ הסכם רוסיה - פולין לעזרה הדדית במלחמה נגד גרמניה, הצופה, 31 ביולי 1941
  3. ^ על ההסכם הפולני רוסי, המשקיף, 3 באוגוסט 1941
  4. ^ לארגון הצבא הפולני ברוסיה, הצופה, 6 באוגוסט 1941
  5. ^ נקבעו כבר שמותיהם של הקצינים והדיפלומאטים הפולניים, המשקיף, 8 באוגוסט 1941
  6. ^ מתי תשוחרר הגולה היהודית ברוסיה הרחוקה?, הצופה, 10 באוגוסט 1941
  7. ^ אין אישור להודעת הגרמנים על כיבוש נובגורוד,נארוה וחרסון, דבר, 22 באוגוסט 1941
  8. ^ נחתם ההסכם על הקמת הצבא הפולני ברוסיה, דבר, 17 באוגוסט 1941
  9. ^ ממשלת רוסיה מכירה רשמית באזרחותם הפולנית של תושבי השטחים הפולניים שנכבשו על ידה, המשקיף, 25 באוגוסט 1941
  10. ^ הוחל בהקמת הצבא הפולני ברוסיה, המשקיף, 2 בספטמבר 1941
  11. ^ לקראת השתתפות צבא פולני בקרבות ברוסיה, המשקיף, 8 באוקטובר 1941
  12. ^ הצבא הפולני ברוסיה, דבר, 16 בנובמבר 1941
  13. ^ צבא פולין ברוסיה יילחם בדרום, המשקיף, 30 בנובמבר 1941
  14. ^ הצבא הפולני מרוסיה לבריטניה ולמזרח התיכון, הבוקר, 19 בדצמבר 1941
  15. ^ הצבא הפולני ברוסיה מ-2 ל-6 דיוויזיות, דבר, 11 בינואר 1942
  16. ^ אנו נצעד ראשונים לתוך גבולות מולדתנו, הבוקר, 16 בספטמבר 1942
  17. ^ 17.0 17.1 היהודים ־ 15% בצבא הפולני היוצא מרוסיה לא"י, הבוקר, 31 במאי 1942
  18. ^ כל הצבא הפולני מרוסיה רוכז במזרח התיכו, הבוקר, 18 בספטמבר 1942
  19. ^ צבא פולני בחזית איטליה, על המשמר, 21 בפברואר 1944
  20. ^ ברכות לגנראל אנדרס, על המשמר, 23 במאי 1944
  21. ^ הצבא הפולני באיטליה ובאנגליה יחדל להתקיים ככח נפרד, המשקיף, 27 בפברואר 1946
  22. ^ שאלת הצבא הפולני ופתרונה, דבר, 24 במרץ 1946
  23. ^ צבא אנדרס—מרכז תנועת ההתנגדות לממשלת וארשה, דבר, 28 במאי 1946
  24. ^ 70 אלף חיילי אנדרס בבריטניה, המשקיף, 20 באוגוסט 1946
  25. ^ היפורק צבא אנדרס?, על המשמר, 27 באפריל 1947
  26. ^ לא יהיה דגל יהודי בשורות הצבא הפולני, הבוקר, 6 במאי 1942
  27. ^ אסור התעמולה האנטישמית בצבא הפולני, דבר, 2 בפברואר 1942
  28. ^ ישראל גוטמן, יהודים בצבא אנדרס בברית-המועצות, באתר "יד ושם"
  29. ^ נדחתה ההצעה להקים גדוד יהודי מבין פליטי־פולין היהודים ברוסיה, הבוקר, 24 בנובמבר 1941
  30. ^ מי הכשיל את הצעת היחידות העבריות בצבא הפולני?, המשקיף, 27 בנובמבר 1941
  31. ^ גם רבנים צבאיים יצורפו לצבא הפולני ברוסיה, המשקיף, 24 באוקטובר 1941
  32. ^ הסכמה סובייטית ליציאת יהודי פולין, הצופה, 9 באוקטובר 1942
  33. ^ 129 חיילי הצבא הפולני עלו לארץ, משמר, 1 בדצמבר 1947