יעקב נחמני

רבי יעקב נחמני
	אין תמונה חופשית
לידה	1871; ה'תרל"ב; מרקש
פטירה	1954 (בגיל 83 בערך); ה'תשט"ו; מרקש
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	מרוקו
מקום פעילות	מרקש
תקופת הפעילות	?–1954
תחומי עיסוק	הלכה, דרושים, גמרא, קבלה
רבותיו	רבי אלעזר הלוי, רבי דוד סוויסא, רבי מרדכי אסבעוני
תלמידיו	רבי לוי סעדיה נחמני הרב יהודא ליאון אשכנזי
בני דורו	רבי יעקב חזוט, רבי יעקב דהאן, רבי אברהם אביטבול
חיבוריו	בית יעקב, לקח יעקב, מעט דבש, רוח יעקב, טוב טעם, מעין גנים
בת זוג	רינה לבית רובאס
אב	רבי שלמה נחמני
צאצאים	רבי לוי סעדיה נחמני

רבי יעקב נחמני (ה'תרל"ב 1871 - ט"ז סיון ה'תשט"ו, 6 במאי 1955) היה רב, מקובל ומחבר ספרים במרקש.

ביוגרפיה

נולד לרב שלמה נחמני בעיר מרקש שבמרוקו בשנת ה'תרל"ב (1871), בן למשפחה שלפי המסורת מיוחסת לרי"ף ולרמב"ן, ודרכם לדוד המלך^[1]. בצעירותו למד תורה אצל חכמי מרקש, בהם רבי אלעזר הלוי, רבי דוד סוויסא ורבי מרדכי אסבעוני^[2]^[3].

כדי לא לבטל את זמנו^[4], בהפסקות הצהריים היה נוהג להישאר בישיבה, ולא ללכת לביתו, כדי להמשיך ללמוד תורה. לשם כך היה מביא עמו לחם לארוחת הצהריים. באותה תקופה סופר עליו שזכה לגילוי אליהו.^[^{דרוש מקור]}

בשנת ה'תרמ"ח (1888), בגיל 17, נישא לרינה לבית רובאס. שמונה מילדיהם נפטרו בצעירותם^[5], ושלושה שרדו - הרב לוי סעדיה, גבריאל ורבקה.

הרב נחמני עבד לפרנסתו כצורף תוך שילוב לימוד תורה. בהגיעו לגיל 50 עזב את עבודתו והתמסר ללימוד התורה ולכתיבת ספריו. הוא עמד במשך עשרות שנים בראש "חברת הזוהר" במרקש, שעסקה בלימוד ספר הזוהר וקבלה וערכה "תיקון כרת".

הלך לעולמו בט"ז בסיוון ה'תשט"ו (1955) ונקבר במרקש. במלאת 50 שנה לפטירתו, בט"ז בחשוון ה'תשס"ה (2005) הועלו עצמותיו לארץ ישראל ונקברו בהר המנוחות בירושלים^[6].

על מצבתו נכתב:

ימי עברו קידש בכשר\ נחלת חבלו מנת נצחו יושר.
יראה ענוה קשר בקשר\ נצוצי ח"ן מזיק נפשו יאשר.
אחי אם ישאלוכם למי המצבה ומה היה עמל האיש ויגיעו\ ואמרתם האיש שלא דאג למעצבה ומיין התורה ממלא גביעו.
ומלאכתו כתוב ועשות חבורים כמה בב' תורות אשר מוחו יגל\ ומנוחתו הגות לאור נר ולנוגה החמה עד יום נוחו למטה לגל\ אישיותו תם ענו וירא כרצון הנשמה ועל לשונו דבה לא רגל.
שמו [הגאון החסיד המקובל האלוקי^[7]] כמוהר"ר יעקב (לבית^[8]) נחמני זצוק"ל אשר בן פ"ג פג לבו וישן\ אכן ותחי רוח יעקב ביום שני ט"ז לסיון התשט"ו ותדושן.
[ויבא יעקב ויטמן שנית פעיה"ק ירושלים חמדת עולם ט"ז למרחשון התשס"ה "ושבו בנים לגבולם"^[7]] תנצב"ה.

חיבוריו

הרב נחמני כתב ספרים רבים, שחלקם יצאו לאור לאחר מותו, וחלקם עדיין בכתב יד.

מבין ספריו:

'מעט דבש' - פירושים על התנ"ך.
'בית יעקב' - דרשות
'רוח יעקב' - דרשות
'לקח יעקב' - ביאור על מסכתות הש"ס
'טוב טעם' - על שולחן ערוך אורח חיים
'מעיין גנים' - חיבור על מאמר "פתח אליהו".

ראו גם

קישורים חיצוניים

'לקח יעקב', באתר 'אוצר החכמה'
'מעט דבש', באתר 'אוצר החכמה'

הערות שוליים

^ הקדמה לספר מעט דבש, עמוד 1 ב'תולדות הגאון המחבר'. הובא גם בספר פעולת צדיק.
^ פתיחה לספר לקח יעקב, עמוד 8
^ בהקדמת ספרו כתבו שהיה תלמיד רבי נסים (ב)כייאט, וזהו שיבוש, שכן הקטע שבו כתוב שהוא תלמידו מועתק מספר בגדי אהרן פרץ^[^{דרוש מקור]}.
^ לקח יעקב ב'תולדות המחבר', עמוד ראשון; מעט דבש, עמוד 1.
^ חכם יעקב נחמני, באתר "החכם היומי"
^ לקח יעקב, עמוד 18
^ ¹ ² הוספה זו נוספה בארץ ישראל.
^ נשמט בארץ ישראל.

[1] הקדמה לספר מעט דבש, עמוד 1 ב'תולדות הגאון המחבר'. הובא גם בספר פעולת צדיק.

[2] פתיחה לספר לקח יעקב, עמוד 8

[3] בהקדמת ספרו כתבו שהיה תלמיד רבי נסים (ב)כייאט, וזהו שיבוש, שכן הקטע שבו כתוב שהוא תלמידו מועתק מספר בגדי אהרן פרץ^[^{דרוש מקור]}.

[4] לקח יעקב ב'תולדות המחבר', עמוד ראשון; מעט דבש, עמוד 1.

[הערה_מספר_20180919111041:1-5] חכם יעקב נחמני, באתר "החכם היומי"

[6] לקח יעקב, עמוד 18

[הערה_מספר_20180919111041:0-7] ¹ ² הוספה זו נוספה בארץ ישראל.

[8] נשמט בארץ ישראל.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]