ישראל פוזננסקי
 | |
| ישראל פוזננסקי | |
| לידה |
25 באוגוסט 1833 אלכסנדר לודז', רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
28 באפריל 1900 (בגיל 66) לודז', האימפריה הרוסית |
| מדינה |
פולין, האימפריה הרוסית |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי החדש בלודז' |
| בן או בת זוג |
Leonia Poznańska |
| פרסים והוקרה |
מסדר סטניסלב הקדוש |
  | |
ישראל פוזננסקי (בפולנית: Izrael Poznański; ביידיש: ישראל פאזנאנסקי; 25 באוגוסט 1833 – 28 באפריל 1900) היה איש עסקים יהודי-פולני, איל טקסטיל ופילנתרופ שחי ופעל בלודז'.
נולד באלכסנדר לודז' לקלמן פוזננסקי, בנו של יצחק פוזננסקי מקובאל שבמחוז קויאוויה, ולמלכה לובינסקה. בשנת 1834, כשנה לאחר לידתו, עברה משפחתו ללודז'. שם האב רכש את הזכות לסחור בטקסטיל, בעיקר בכותנה ובפשתן. האב בנה את בית הדירות הראשון בן שתי הקומות בעיר העתיקה, ובסמוך אליו הקים חנות לממכר בדים ותבלינים.
בלודז' סיים ישראל את בית הספר היסודי ואת מה שנקרא חטיבת ביניים. בגיל 17, בשנת 1851, נישא לליאוניה הרץ, בתו של משה הרץ, סוחר עשיר מוורשה. בשטר הנישואין כונה ישראל בתואר "אמן מקצוע האריגה". לנדוניה הוא הביא עמו 500 רובל.
שנה לאחר מכן, בדצמבר 1852, קיבל ישראל פוזננסקי את ניהול העסק המשפחתי מאביו, והרחיב אותו בהדרגה במהלך חצי המאה הבאה. העסק המשפחתי עבר לשליטתו, והוא פיתח אותו לכדי תאגיד ענק שעסק בעיקר בכותנה על כל שלבי עיבודה עד לכדי מוצר מוגמר, ללא צורך במיקור חוץ. בכך השאיר פוזננסקי את מרבית הרווח בתוך התאגיד. בשנות ה-70 וב-80 של המאה ה-19 התרחב התאגיד במהירות רבה, והקנה לפוזננסקי את הכינוי "מלך הכותנה" ברחוב הפולני. לקראת סוף המאה היה התאגיד מושא לביקורת על ניצול עובדים והנהלתו דיכאה שביתות מאורגנות חוזרות ונשנות. בשל כך, שימש פוזננסקי כמודל לדמותו של מקס אשכנזי בספרו של הסופר היידי ישראל יהושע זינגר "האחים אשכנזי" הנחשב לספר מופת בשפה היידית ומציג את אנשי ההון באור לא מחמיא.
לפוזננסקי היו ארבעה בנים: איגנץ, הרמן, קרול ומאוריצי. ושתי בנות: אנה איידל'ה שנישאה ליעקב הרץ ויוהאנה נטליה שנישאה לזיגמונט לוינסקי.
פוזננסקי נפטר בסוף אפריל 1900 ונקבר בבית הקברות היהודי החדש בלודז'. אחוזת הקבר של ישראל ואלינורה הרץ פוזננסקי מתוארת לעיתים כאנדרטת הקבר היהודית הגדולה בעולם, המאוזוליאום והפסיפס המכסה את חלקה הפנימי של הכיפה שוקמו בשנת 1993. ארמון מגוריו המפואר (אנ') עומד במרכז לודז' והחל מ-1975 שוכן בו המוזיאון ההיסטורי של העיר והוא מכונה לעיתים "הלובר של לודז'"; ב-2015 הוכרז המבנה כמונומנט היסטורי.
חברת פוזננסקי המשיכה להתקיים לאחר פטירתו בהנהלת בני המשפחה עד שנת 1930, אז השתלט עליה בנק איטלקי מנושיה.
