כריסטינה נילסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כריסטינה נילסון
Christina Nilsson
לידה 20 באוגוסט 1843
Vederslövs församling, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בנובמבר 1921 (בגיל 78)
וקשה, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Tegnér cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1859 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת שוודית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Ángel Vallejo Miranda עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית (1871) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נילסון בתפקיד אופליה, קריקטורה של אנדרה גיל, 1868
תצלום של כריסטינה נילסון בחתימת ידה

כריסטינה נילסוןשוודית: Kristina Nilsson‏; 20 באוגוסט 184320 בנובמבר 1921) הייתה זמרת סופרן אופראית שוודית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נילסון נולדה בשם כריסטינה יונאסדוטר בכפר בקרבת וקשה, בחבל סמולנד, לאיכרים האריסים יונאס נילסון וקייסה-סטינה מונסדוטר. כשהייתה בת ארבע-עשרה וניגנה בכינור בשוק בעיירה יונגבי, גילה אותה עובד מדינה בכיר. האיש היה לפטרונה ואיפשר לה לקבל הדרכה ווקאלית.

בשנת 1860 הופיעה נילסון בקונצרטים בסטוקהולם ובאופסלה. אחרי ארבע שנות לימודים בפריז, הופיעה לראשונה באופרה בשנת 1864, בתפקיד "ויולטה" בלה טרוויאטה של ג'וזפה ורדי, ואחר כך בתפקיד מלכת הלילה בחליל הקסם של מוצרט בתיאטרון הלירי בפריז.

אחרי ההצלחה הזו היא שרה בבתי אופרה חשובים בלונדון, בסנקט פטרבורג, בווינה ובניו יורק. בשנת 1868 השתתפה בבכורה של "המלט" מאת אמברואז תומא בתפקיד אופליה. היא שרה במופע חנוכת הבית של המטרופוליטן אופרה ב-22 באוקטובר 1883, ב"פאוסט" של גונו.

נילסון נישאה לבנקאי הצרפתי אוגוסט רוזו, שמת בשנת 1882. בשנת 1887 נישאה לאנחל ראמון מריה ואלחו אי מירנדה, רוזן דה קאזה מירנדה. הרוזן הלך לעולמו בשנת 1902. במכתבים נהגה נילסון לחתום בשם כריסטין ובחלק האחרון של חייה נודעה על פי רוב כרוזנת דה קאזה מירנדה.

קולה של נילסון הצטיין בצלילות גבישית, בגמישות ובניקיון מופתי בכל המשלבים. תקופת חייה הקבילה בדיוק לזו של יריבתה הגדולה, הסופרן אדלינה פאטי.

יש דמיון רב בין נילסון לבין אופייה של כריסטין דאה בפנטום האופרה, רומן מאת גסטון לרו, ורבים סבורים שלרו ביסס את הדמות הבדויה שלו על נילסון, אף כי אין ראיה לדבר.

לצייר ההולנדי אנטון פיק (1895–1987) יש איור של תמונת רחוב, שבה אדם נושא שלטי פרסום המודיעים על הצגת "לוצ'יה די למרמור" של גאטנו דוניצטי בבית האופרה, בכיכובה של כריסטין נילסון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Compelling: A Performance-Oriented Study of the Singer Christina Nilsson, Ingegerd Björklund, Göteborg, 2001
    • Die Goede Oude Tyd, by Anton Pieck and Leonhard Huizinga, Zuid-Hollandsche Uitgeversmaatschappy, Amsterdam, 1980, page 31.
    • De Werelde van Anton Pieck, text by Hans Vogelesang, La Riviere & Voorhoeve, Kampen, 1987, page 197.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כריסטינה נילסון בוויקישיתוף