לדלג לתוכן

לוטוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיסולי בודהה יוצא מלוטוס במערות לונגמן (龍門石窟) שבמחוז חנאן שבסין

לוֹטוּס הוא שם לא טקסונומי למספר מיני צמחים, בעיקר צמחי מים. באגדות, בדתות וביצירות האמנות של מצרים העתיקה, הודו ויוון העתיקה נקראו בשם זה צמחי מים בעלי עלים צפים ושושנות מים.

הלוטוס בתרבויות השונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במצרים העתיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במצרים העתיקה נקראו בשם לוטוס צמחים מהסוג נימפאה (נימפאה כחולה (Nymphaea caerulea), נימפאת הלוטוס (Nymphaea lotus) ועוד). הנימפאה הכחולה, הנקראת גם "לוטוס כחול" או "לוטוס מצרי קדוש", מופיעה בציורי קיר ובתבליטים ממצרים העתיקה. נמצא[1] כי המצרים הקדמונים נהגו לשתות את תמצית הפרחים, שהיא בעלת השפעה נרקוטית בשל החומרים הפסיכואקטיביים שבה, ומביאה את המשתמשים בה לתחושת אופוריה ולהזיות. אף על פי שהשם לוטוס מופיע בשמה המדעי של נימפאת הלוטוס, הרי שמציורי הקיר המצריים עולה כי הצמח אותו צרכו היה נימפאה כחולה.

ביוון העתיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אודיסאוס גורר בכח את אוכלי הלוטוס

בתרבות היוונית ייחסו לפרח הלוטוס את השכחה, על פי סיפור מתוך האודיסיאה של הומרוס, המספר כי חבריו של אודיסוס שאכלו את פרח הלוטוס אצל ה"לוטופאגים" ("אוכלי לוטוס") שכחו את מולדתם ולא רצו לשוב אליה[2]. ביוון העתיקה התייחס המונח היווני לוטוס למינים נוספים של צמחים, בנוסף לנימפיאה, שאינם צמחי מים:[3]

בתרבות ההודית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
האלה ההודית לקשמי עומדת על צמח לוטוס, ראג'ה ראבי וארמה (Raja Ravi Varma)

הלוטוס בשמו העממי הוא סמל חשוב בבודהיזם ובמיתולוגיה הברהמינית, שם הוא מסמל את הכוח האלוהי, את היופי, הטוהר וחיי הנצח, משום יופיו של הצמח והיותו צמח מים. כמו כן, מוזכרות דמויות רבות בדתות הללו, שנולדו מתוך פרח הלוטוס. בתרבויות אלו נהוג היה לפזר פרחי לוטוס על מצבות ובזמן טקסי כבוד לנשמות המתים. ביצירות אמנות ברהמה, בעל ארבעה ראשים המופנים לארבע רוחות השמים וארבע ידיים, מוצג יושב על פרח לוטוס.

בהודו, הצמחים שנקראו בשם לוטוס היו מהמין נלומבו נאכל (Nelumbo nucifera), הידוע גם כ"לוטוס הודי קדוש", המשתייך לסוג נלומבו, ממשפחת הנופריים, שבו מין נוסף: נלומבו צהוב (Nelumbo lutea), הנקרא גם לוטוס אמריקאי.

בתרבות הסינית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במניכאיזם הסיני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

(Chinese Manichaeism)

זרתוסטרה (Zarathustra in Manichaeism), בודהה (The Buddha in Manichaeism), ישו (Jesus in Manichaeism) ומאני (Mani (prophet)) יושבים על כיסאות לוטוס (Lotus throne)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לוטוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מקור
  2. ^ הומרוס, אודיסיה, ספר 9, 90-100
  3. ^ לקסיקון יווני-אנגלי