לונדה שייבינגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לונדה שייבינגר
Londa Schiebinger
לידה 13 במאי 1952 (בת 71)
לינקולן, נברסקה, ארצות הברית
ענף מדעי היסטוריה, מגדר, טכנולוגיה ורפואה
עיסוק פרופסורית להיסטוריה של המדעים, במחלקה להיסטוריה
מקום לימודים אוניברסיטת הרווארד
מוסדות אוניברסיטת סטנפורד
פרסים והוקרה פרס אלכסנדר פון הומבולדט למחקר (1999), פרס בהיסטוריה אטלנטית, איגוד בתי החולים האמריקאים (2005), פרס מנהיגות בין-תחומית, החברה השוויצרית למיקרוביולוגיה
בן זוג רוברט נ. פרוקטור
צאצאים ג'פרי שייבינגר, ג'ונתן פרוקטור
מספר צאצאים 2
האתר הרשמי
תרומות עיקריות
חידושים במדע, רפואה וסביבה

לונדה שייבינגר (באנגלית: Londa Schiebinger; נולדה ב-13 במאי 1952) היא פרופסורית להיסטוריה של המדעים, במחלקה להיסטוריה, אוניברסיטת סטנפורד. היא קיבלה את הדוקטורט שלה מאוניברסיטת הרווארד ב-1984. מחקרה עוסק בסמכות בינלאומית לתיאוריה, פרקטיקה, היסטוריה של מגדר והצטלבות במדע, טכנולוגיה ורפואה. היא המנהלת המייסדת של חידושים מגדריים במדע, רפואה, הנדסה וסביבה. היא חברה באקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים. שייבינגר קיבלה תוארי דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה החופשית בריסל, בלגיה (2013), מהפקולטה למדע, אוניברסיטת לונד, שוודיה (2017), ומאוניברסיטת ולנסיה, ספרד (2018). היא הייתה האישה הראשונה בתחום ההיסטוריה שזכתה בפרס המחקר היוקרתי אלכסנדר פון הומבולדט ב-1999.

פעילותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שלושים השנים האחרונות, עבודתה של שייבינגר הוקדשה לניתוח שלושה חלקים נפרדים מבחינה אנליטית אך שמשתלבים יחד בפאזל המגדר והמדע[1] : ההיסטוריה של השתתפותן של נשים במדע, מבנה המוסדות המדעיים, והמגדר של הידע האנושי. כתוצאה מעבודה זו, היא גויסה למכון קליימן לחקר מגדר של אוניברסיטת סטנפורד, תפקיד בו כיהנה בין 2004 ל-2010. תפקידה היה לקדם ולתמוך במחקר על נשים ומגדר ברחבי אוניברסיטת סטנפורד – מהנדסה, לפילוסופיה ועד לרפואה ולעסקים. בשנים 2010 ו-2014 היא הציגה בנאום המרכזי את המאמר שכתבה[2] עבור פגישת קבוצת המומחים של האו"ם בנושא מגדר, מדע וטכנולוגיה.[3] במאמר נכתב שהחלטות האו"ם ממרץ 2011 קוראות ל"ניתוח מבוסס מגדר... במדע וטכנולוגיה" ולשילוב של "פרספקטיבה מגדרית בתוכניות לימודים במדע וטכנולוגיה". בדומה לכך, בשנת 2022, היא הכינה את המאמר לכנס ה-67 של האו"ם בנושא מעמד האישה בראש סדר העדיפויות, חדשנות ושינוי טכנולוגי, וחינוך בעידן הדיגיטלי להשגת שוויון מגדרי והעצמת כל הנשים והבנות.[4]

בשנת 2013 הציגה שייבינגר את פרויקט החידושים המגדריים בפרלמנט האירופי.[5] היא הציגה חידושים מגדריים גם בפני האספה הלאומית של דרום קוריאה ב-2014.[6] בשנת 2015, היא הציגה ל-600 משתתפים מ-40 מדינות בנושא חידושים מגדריים ב-פסגת המגדר 6 - אסיה פסיפיק, מפגש שהוקדש לחידושים מגדריים במחקר. היא מדברת ברחבי העולם על חידושים מגדריים – מברזיל ועד יפן, ועבודתה אף הוצגה בכנס בארמון המלוכה באמסטרדם למלך ומלכת הולנד. בשנים 2018–2020 היא הובילה קבוצת מומחים של הנציבות האירופית להפקת חידושים בנושא: "חידושים מגדריים 2: כיצד ניתוח כולל תורם למחקר ולחדשנות".[7]

כהוקרה על עבודתה היצירתית על פני תחומי מחקר אקדמיים, שייבינגר זכתה בפרסים רבים בניהם: הפרס למנהיגות הבינתחומית בבית הספר לרפואה בסטנפורד בשנת 2010, פרס לינדה פולין למנהיגות לבריאות הלב של נשים מהמרכז הרפואי "סדרס סיני" בלוס אנג'לס בשנת 2015, פרס על היותה חלוצה מבין משפיעני מגדר/סקס על חדשנות וטכנולוגיות חדשות לשנת 2016, ופרס ההכרה של נשיא איגוד הנשים הרפואי האמריקאי לשנת 2017.[8] היא החזיקה במלגות יוקרתיות במכון מקס פלנאק לתולדות המדע בברלין (1999–2000) ובמרכז למדעי הרוח של סטנפורד (2010/2011, 2017/2018, 2022/2023). בנוסף לכך, שימשה כיועצת לברית אוניברסיטת ברלין, 2022/23.[9]

עבודות מרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חידושים מגדריים במדע, בריאות ורפואה, הנדסה וסביבה (2009)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שייבינגר טבעה את המונח "חידושים מגדריים" ב-2005. בשנת 2009, היא השיקה חידושים מגדריים במדע, בריאות ורפואה, הנדסה וסביבה, תחום מחקר ומתודולוגיה, באוניברסיטת סטנפורד. לפרויקט הצטרפה הנציבות האירופית ב-2011, והקרן הלאומית למדע בארצות הברית ב-2012. חידושים מגדריים קיבלו שוב מימון מהנציבות האירופית ב-2018/20 ומהקרן הלאומית למדע בארצות הברית (2020/22 כדי להרחיב מתודולוגיות ומקרי מקרים. פרויקט זה ריכז למעלה מ-220 מדעני טבע, מהנדסים ומומחי מגדר בסדרה של סדנאות שיתופיות ששאבו כישרונות מרחבי ארצות הברית, אירופה, קנדה, אסיה ובהמשך גם דרום אפריקה ואמריקה הלטינית. הפרויקט שימש כבסיס האינטלקטואלי לדרישות "המימד המגדרי במחקר" במסגרת המימון "אופק 2020" של הנציבות האירופית.

המכון לחקר מין ומגדר בסטנפורד פיתח שיטות מעשיות הקשורות בסקס, מין וניתוחים נוספים הקשורים במדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. בנוסף, מכון זה סיפק דוגמאות לאופן שבו סוג זה של ניתוח מוביל לגילוי וחידושים.[10] הפרויקט מדגיש מקרים ממחקרים, החל ממחקר תאי גזע, למחקר אוסטאופורוזיס בגברים, ועד בובות כוללות של מבחני ריסוק, רובוטים חברתיים, למידת מכונה, כוסות מחזור, נוטריגנומיקה, מדעי ימי, טכנולוגיות רפואיות וטכנולוגיה מסייעת לקשישים.

יש לציין במיוחד את המקרה של גוגל תרגום. בשנת 2012, צוות החידושים המגדריים גילה שגוגל תרגום משתמש כברירת מחדל לכינוי זכר מכיוון ש"הוא אמר" נפוץ יותר באינטרנט מאשר "היא אמרה". אף על פי שהטיה זו אינה מודעת, יש לה השלכות חמורות.[11] הטיה מגדרית לא מודעת מהעבר מגבירה את אי השוויון המגדרי בעתיד. כאשר מתאמנים על נתונים היסטוריים (כמו גוגל תרגום), המערכת יורשת הטיה (כולל הטיה מגדרית). במילים אחרות, הטיית העבר מונצחת אל העתיד, גם כאשר ממשלות, אוניברסיטאות וחברות, כמו גוגל, יישמו בעצמן מדיניות לטיפוח שוויון. המטרה של חידושים מגדריים היא לספק שיטות ניתוח שיעזרו למדענים ומהנדסים לבצע את המחקר ממש מההתחלה.

שייבינגר גם פעלה ליצירת תשתית למדע אחראי על מגדר על פני שלושת עמודי התשתית האקדמית: סוכנויות מימון, כתבי עת שנבדקו על ידי עמיתים ואוניברסיטאות.[12] היא ייעצה לסוכנויות מימון, כולל קרן המדע הגרמנית והקרן הלאומית למדע של ארצות הברית, לגבי מדיניות לשילוב ניתוח מין, מגדר וגיוון במחקר. היא ועמיתיה פרסמו הנחיות לעורכי כתבי עת רפואיים להערכת ניתוח מין ומגדר בכתבי יד שהוגשו לפרסום. היא גם עזרה לאוניברסיטאות לשלב ניתוח חברתי בתוכניות הליבה של מדעי הטבע והנדסה. לבסוף, היא ייעצה לתעשייה בפיתוח מוצרים העונים על הצרכים של קבוצות משתמשים מורכבות ומגוונות.[13]

האם הפמיניזם שינה את המדע? (1999)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרה של שייבינגר, "האם הפמיניזם שינה את המדע?", חולק לשלושה חלקים: 'נשים במדע', 'מגדר בתרבויות המדע' ו'מגדר במהות המדע'. לאורך הספר היא מתארת את הגורמים שהובילו לאי השוויון בין זכר לנקבה בתחום המדעי. בנוסף, היא נתנה דוגמאות לסוגים שונים של נשים בחברה. רעיון חשוב שהועלה בספר היה הפרטי מול הציבורי, שבו הספירה הפרטית נתפסת כנחלת הנשים והספירה הציבורית כתחום שמתייחס לגברים. נקודה חשובה נוספת שהיא העלתה היא שהרעיון של שילוב נשים בתחומי המדע אינו אומר שהמדעים יאמצו נקודת מבט פמיניסטית יותר. גידול פשוט במספר הנשים בתחום נתון אינו משנה את התרבות של אותו תחום. הבנייה של מגדר ומדע היא מחזורית בכך שרעיונות של מגדר מובאים לשולחן כבר בעת עיסוק במדע ויכולים להודיע אילו ראיות אנשים מחפשים או תחומים שהם בוחרים ללמוד, ושכל מה שנמצא אז משפיע על תיאוריות של מגדר. הסתירות השונות שהוצגו באמצעות ההישגים וההשתקה של נשים במדע לאורך ההיסטוריה מלמדות כיצד הטבע והחברה יכולים להשפיע על המגדר והמדע. שייבינגר לא רק מתייחסת למגדר בהקשר של מדע, היא גם מתארת את הפמיניזם משתנה דרך ההיסטוריה והתרבות. חשוב לציין שהספר כתוב מנקודת מבט מערבית ושהתרבות בה היא דנה היא של העולם המערבי, ובמקרים רבים, של ארצות הברית.

החלק הראשון מבין שלושת החלקים של הספר בוחן את ההשפעות של כמה מהנשים הראשונות שנודע שהשתתפו במדע, כמו כריסטין דה פיזן ומארי קירי.[14]: 21–32 

המדור בוחן גם את הספירה המספרית של נשים בתחומי המדע השונים באקדמיה בסוף המאה ה-20 בארצות הברית, וכן בוחן את התפלגות גורמים נוספים, כגון שיעורי שכר ורמת התואר, ביחס ל-מגדר.[14]: 36, 55 

הסעיף ממשיך בתיאוריה שהחיזוק התרבותי של תפקידים מגדריים עשוי לשחק גורם מדוע יש פחות נשים במדע.[14]: 54–64 

הסעיף השני, 'מגדר בתרבויות המדע', טוען שהמדע הוגדר כתחום גברי ושנשים מדווחות על סלידה מהתחרות המוגזמת שמטפחת המדע האקדמי.[14]: 67–91 

הסעיף טוען גם שפיצול תפקידים מגדריים בחיים האישיים, שבהם נשים עדיין לוקחות על עצמן את רוב האחריות הביתית, עשוי להיות סיבה שמפריעה לנשים בתחומים מדעיים להשיג יותר.[14]: 92–103 

החלק השלישי של הספר, "מגדר במהות המדע" מפרט את נקודות המבט שהביאו נשים לתחומים כמו רפואה, פרימטולוגיה, ארכאולוגיה, ביולוגיה ופיזיקה. למעשה, שייבינגר קובעת כי בזמן כתיבת הספר, גילתה שנשים קיבלו כמעט 80 אחוז מכלל הדוקטורנטים בפרימטולוגיה ולמרות זאת, קיום מספר רב של נשים מדעניות בתחום אינו מוביל בהכרח לשינוי בהנחות של המדע, או בתרבות המדע.[14] : 127–136

למוח אין מין? נשים במקורות המדע המודרני (1989)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצעות תיאוריה שטבע פרנסואה פולין דה לה בר, עבודתו ההיסטורית עטורת הפרסים של שייבינגר מתמקדת בהיסטוריה של המאה השמונה עשרה של המדע והרפואה. "למוח אין מין? נשים במקורות המדע המודרני" (1989) היא אחת העבודות המדעיות הראשונות שחקרו נשים ומגדר במקורותיו של המדע המערבי המודרני. למוח אין מין? חשף את "התאומים הבכורים" המיוחסים של המדע המודרני: מיתוס הגוף הטבעי, והמיתוס של ידע נייטרלי ערכי. כפי שמדגימה שייבינגר, הטענה של המדע לאובייקטיביות היוותה חלק מרכזי המחזיק מערכת שהפכה את הדרת הנשים מהמדע לבלתי נראית, וגרמה להדרה זו להיראות הוגנת וצודקת.[15] היא טוענת שנשים היו מוכנות לתפוס את מקומן במדע בתקופה המודרנית המוקדמת באסטרונומיה, בפיזיקה, במתמטיקה, באנטומיה ובבוטניקה, אך לא כך היה.

שייבינגר מזהה לראשונה את הנשים הללו ואת המבנים של החברה האירופית המודרנית המוקדמת שאפשרו להן מקום במדע. עבודתה על נשים גרמניות שעובדות במדעים דמויי גילדה - מריה סיבילה מריאן ומריה מרגרטה ווינקלמן, ראויה לציון. שייבינגר חשפה את סיפורה של ווינקלמן, אסטרונומית ידועה, ותיארה דרכים חשובות שלא נעשו ביחס לנשים במדע במאה השמונה עשרה. ווינקלמן, למשל, ביקשה להיות האסטרונומית של האקדמיה המלכותית למדעים בברלין כשבעלה נפטר ב-1710. למרות תמיכתו של הפילוסוף הדגול גוטפריד וילהלם לייבניץ, היא נדחתה. בנוסף, הדלת נטרקה לנשים אסטרונומיות במשך מאות השנים הבאות.

לא רק נשים, כמו מריאן ווינקלמן, הודרו מהמדע המודרני, אלא גם המושג "נשיות" הפך לחריג.[16] החלק הידוע ביותר בספר זה הוא הפרק של שייבינגר על "שלדים בארון", שבו היא מספרת את סיפורם של האיורים הראשונים של שלדים נשיים באנטומיה האירופאית. שיבינגר טוענת שהניסיון להגדיר את מעמדה של נשים (בעיקר נשים לבנות ממעמד הביניים) בחברה האירופית בכלל ובמדע בפרט הוא שהוליד את הייצוגים הראשונים של השלד הנשי. ויכוח גדול התעורר על החוזקות והחולשה המיוחדות של השלדים הנשיים הללו, והתמקד במיוחד בתיאורים של הגולגולת כמדד לאינטליגנציה והאגן כמדד לנשיות. לאחר שנות ה-50, האנטומיה של ההבדל בין המינים סיפקה מעין סלע שעליו ניתן היה לבנות יחסים טבעיים בין המינים. המבנה הנעלה לכאורה של הגוף (והנפש) הגברי צוטט כדי להצדיק את תפקידו החברתי. עם זאת, מאפייני הגוף הנשי הצדיקו את תפקידה הטבעי כאישה וכאם. נשים לא היו אמורות להיות שוות לגברים במדע ובחברה, אלא המשלימות שלהן.

ספר זה שזכה לשבחים בינלאומיים תורגם ליפנית, גרמנית, סינית, פורטוגזית, ספרדית, קוריאנית ויוונית.

הגוף של הטבע: מגדר בהתהוות המדע המודרני (1993)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זה, שנכתב מיד לאחר "למוח אין מין?", מתמקד באופן שבו ידע מגדר. הוא בוחן כיצד מגדר בנה היבטים חשובים של התוכן של המדע המודרני המוקדם, עם תיאורי מקרה בוחנים את מינון הצמחים, את הפוליטיקה המגדרית של טקסונומיות ומינוחים, מגדר של קופי אדם, והסוכנות המיוחסת לנשים בעיצוב אופי גזע. הפרק שלה על "חיים פרטיים של צמחים", מתמקד בקארולוס ליניאוס ובאופן שבו הטקסונומיות שלו תרמו לאזרח את תפקידה של "האישה" בתרבות המודרנית. היפרבול מוזר של צמחים החוגגים נישואים מהבילים על ערוגות מדוושות מבושמות בעדינות הקיפו את גילוי מיניות הצמח. מיניות הצמח הוטמעה מאוד במודלים הטרוסקסואלים של חיבה אנושית, אף על פי שרוב הפרחים הם הרמפרודיטיים. כאן מגלה שייבינגר כיצד הטקסונומיה הלינאית משחזרת היררכיות חברתיות על ידי קביעת הטקסון המוגדר על ידי האבקנים הזכריים מעל זה המוגדר על ידי אבקנים נשיים.

הפרק הידוע שלה "למה יונקים נקראים יונקים", מספר את ההיסטוריה של השד באירופה של המאה השמונה עשרה. חשוב מכך, פרק זה מסבירה כיצד מושגים של מגדר יצרו טקסונומיות מדעיות, וכיצד הטקסונומיות הללו חיזקו את תפקידי המגדר במדע ובחברה. על ידי הדגשת עד כמה טבעי זה היה לנקבות – הן אנושיות והן לא אנושיות – להניק את ילדיהן.

ספר זה מכיל גם פרקים על מקורות המאה השמונה-עשרה של מחקרים מדעיים של מין וגזע, והקשר שלהם לשאלות לגבי מי צריך להיכלל ומי להדיר ממוסדות מדעיים חדשים שצצו.

הספר זכה בפרס לודוויק פלק לספר לשנת 1995 מהחברה למחקרים חברתיים של המדע, והמאמר שלה, "למה יונקים נקראים יונקים", המופיע על שער הפרסום הרשמי של התאחדות ההיסטוריונים האמריקאית, זכה בפרס ההיסטוריה של נשים במדע לשנת 1994.

צמחים ואימפריה: חיפוש ביולוגי קולוניאלי בעולם האטלנטי (2004)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהעבירה את תשומת הלב מאירופה לעולם האטלנטי, שייבינגר פרסמה את "צמחים ואימפריה" ב-2004. בספר מפותחת מתודולוגיה חדשה, "אגנוטולוגיה " (מוגדרת כהיסטוריה התרבותית של הבורות), בה נחקרים התנועה, הניצחון, הדיכוי וההכחדה של הידע המגוון במהלך מפגשים של המאה השמונה-עשרה בין האירופים לתושבי האיים הקריביים – גם אמריקאים ילידים וגם עבדים אפריקאים. בעוד שההיסטוריה הרבה של המדע הקולוניאלי התמקדה באופן שבו הידע נוצר ונע בין יבשות ומסורות הטרודוקסיות, שייבינגר בוחנת מקרים של אי העברת גופי מידע חשובים מהעולם החדש לאירופה.

בספר שייבינגר מספרת את סיפורה המדהים של מריה סיבילה מריאן, אחת הנשים האירופיות הבודדות שהפליגו למדע במאה השמונה עשרה.[17] בקטע מרגש ב-"מטמורפוזה של חרקים בסורינאם" הספר הידוע שלה משנת 1705, חוקרת הטבע ילידת גרמניה מריה תיעדה כיצד אוכלוסיות העבדים ההודיות והאפריקניות בסורינאם, אז מושבה הולנדית, השתמשו בזרעים של צמח שהיא זיהתה כפלוס פאבוניס, שהם קראו לו "פרח הטווס", במטרה לגרום להפלת ילדיהם כדי שלא יהפכו לעבדים כמותם. ספר זה חושף כיצד יחסי המגדר באירופה ובמושבותיה המערב-הודיות השפיעו על מה שהפרוספקטים האירופיים אספו – ולא הצליחו לאסוף – כאשר נכנסו למסורות הידע העשירות של האיים הקריביים. כפי ששייבינגר מספרת, המידע על ההפלות היה ידע שלא הסתובב בחופשיות בין איי הודו המערבית לאירופה.

ספר זה זכה בפרסים להלן: היסטוריה אטלנטית מטעם האגודה ההיסטורית האמריקאית בשנת 2005, בפרס ספר אלף אנדרו הגוי מהחברה ההיסטורית הקולוניאלית הצרפתית בשנת 2005, ובפרס "ג. ערך הנכסים" לתולדות הפרמקולוגיה מהאגודה האמריקאית להיסטוריה לרפואה בשנת 2005. פרסים אלה מדגימים את יכולתה לזכות בהערצה של חוקרים במגוון רחב של דיסציפלינות.

תרופות סודיות של עבדים: אנשים, צמחים ורפואה בעולם האטלנטי של המאה השמונה-עשרה (2017)[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1932 עד 1972, 600 בעלי מניות אפרו-אמריקאים עניים מבני אלבאם נוצלו על ידי שירות הבריאות הציבורי האמריקני במחקר העגבת של טוסקגי (1932–1972). ספר זה בוחן את הרקע של המאה השמונה עשרה של ניסויים רפואיים בבני אדם, ושואל במיוחד אם האוכלוסיות הגדולות של אנשים משועבדים, המרוכזים במטעים אמריקאים, שימשו כשפני ניסיונות אנושיים.

ממצא מרכזי של "תרופות סודיות של עבדים" הוא שבמקרים רבים, רופאים אירופאים באיי הודו המערבית הבריטית והצרפתית לא השתמשו – כפי שניתן לצפות – באנשים משועבדים כשפני ניסיונות. פועלים משועבדים נחשבו לרכוש יקר ערך של בעלי מטעים רבי עוצמה שרופאים הועסקו לשרתם. לרופאים קולוניאליים לא תמיד הייתה יד חופשית בתכנון ניסויים רפואיים כדי לענות על שאלות מדעיות.

עם זאת, אנשים משועבדים נוצלו במאה השמונה עשרה. שייבינגר מספרת את הסיפורים הללו, וגם מציבה את הממצאים הללו בהקשר של עבדות, התרחבות קולוניאלית, פיתוח בדיקות סמים ואתיקה רפואית של אותה תקופה. היא ביקשה לענות על שאלות על מין וגזע בבדיקות רפואיות, ובאופן ספציפי, כיצד נבחרו נבדקים אנושיים בתקופה זו לניסויים, וכיצד התפתחו מושגים של אחידות ושונות בין אורגניזמים חיים? האם רופאים דמיינו גוף אנושי טבעי שנבדק פעם אוניברסלי? האם בוצעו בדיקות בגופים לבנים שיתקיימו עבור גופים שחורים (ולהפך)? האם גופם של גברים ונשים נחשבו ניתנים להחלפה בהקשר זה?

שייבינגר גם מרחיבה את הידע על תרומות אפריקאיות ואמריקניות לבריאות ולרפואה. האירופאים, מהמאה השש-עשרה ועד סוף המאה השמונה-עשרה, נטו להעריך ידע רפואי של העמים שהם פגשו ברחבי העולם, במיוחד אלה שהיו מנוסים במה שאנו מכנים היום רפואה טרופית. באיים הקריביים, האירופאים בדקו טכניקות רבות משיטות אלה. שייבינגר חוקרת את מה שנחשב בזמנו כ"רפואת עבדים" (לעיתים קרובות שילוב של תרופות אמריקאיות ואפריקאיות) באיי הודו המערבית של המאה השמונה-עשרה על מנת לאסוף ולהעריך תרומות אפריקאיות ואמריקאיות לבריאות ולריפוי. היא טוענת שטיפול נאות באנשים משועבדים כמו גם בחיילים ובמלחים היה עניין של דאגה מוסרית בתקופה זו, ללא ספק, אך גם אמצעי להבטיח את עושרן של אומות. שייבינגר מנתחת את מחזור הידע הרפואי בין אפריקה, אירופה ואמריקה, ומדגישה שידע שנוצר בתקופה זו לא הגיב למדע לשמו, אלא הותך בכור הקולוניאלי של כיבוש, עבדות, אלימות וסודיות.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן זוגה הוא רוברט נ. פרוקטור, וילדיה הם ג'פרי שייבינגר, פרופסור למתמטיקה וביולוגיה חישובית, וג'ונתן פרוקטור, פרופסור לכלכלת סביבה. היא נתנה את שם המשפחה שלה לאחד הילדים ובעלה נתן את שם המשפחה שלו לילד האחר.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרסים של שיבינגר כללו:[18]

  • 1980–1981 מלומד בוגר פולברייט-הייז בגרמניה
  • קיץ 1982 מלגת מריון וג'ספר וויטינג, פריז
  • 1983–1984 מלגת דוקטורט של שרלוט וו. ניוקומב, קרן וודרו וילסון
  • קיץ 1985 מענק שירות חילופיים אקדמאיים בגרמניה
  • מלגת קרן רוקפלר 1985–1986
  • 1986–1987 המלגה הלאומית למדעי הרוח
  • 1988–1989 קרן רוקפלר הומניסט במגורים[19]
  • 1991–1992 עמית גוגנהיים
  • 1995 קרן המחקר הגרמנית
  • 1991–1993, 1996 פרס המלומדים של הקרן הלאומית למדע
  • 1994 פרס מרגרט וו. רוסיטר להיסטוריה של נשים במדע
  • 1998 המכונים לאומיים לבריאות, מלגת הספרייה הלאומית לרפואה
  • 1999–2000 מקס-פלנק-מכון למדעי הרוח, עמית מחקר בכיר בברלין
  • 2001–2004 מענק של קרן המדע הלאומי
  • 2002–2004 פרס המלומדים של קרן המדע הלאומית
  • פרס מחקר אלכסנדר פון הומבולדט לשנת 1999, ברלין
  • 2005 יו"ר ג׳נטין טמס, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, אוניברסיטת חרונינגן, הולנד
  • פרס J. Worth Estes לשנת 2005 לתולדות הפרמקולוגיה, האגודה האמריקאית להיסטוריה של הרפואה, להיסטוריה פמיניסטית של המדע הקולוניאלי
  • 2005 פרס אלף אנדרו הגוי, החברה ההיסטורית הקולוניאלית הצרפתית, לצמחים ואימפריה
  • פרס 2005 בהיסטוריה האטלנטית, האגודה ההיסטורית האמריקאית, לצמחים ואימפריה
  • 2006 מריה גופרט – מאייר מובהקת מבקרת, אוניברסיטת אולדנבורג, גרמניה
  • 2007–2009 חבר הנאמנים, RWTH Aachen, גרמניה
  • פרס מנהיגות בין-תחומית, 2010, בריאות האישה, בית הספר לרפואה בסטנפורד
  • חבר הנאמנים, המכון ללימודים מתקדמים, 2011 – האוניברסיטה הטכנית, מינכן
  • פרופסור מוסמך מכובד, 2011 – האוניבריסטה הטכנית, מינכן
  • דוקטור לשם כבוד 2013, אוניברסיטת בריסל
  • נבחר לאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, 2014
  • לינדה פולין פרס מנהיגות לבריאות לב נשים, המרכז הרפואי סידרס-סיני, 2015
  • השפעת מגדר/מין על חדשנות ופרס חלוץ הטכנולוגיות החדשות, 2016
  • פרס הוקרה לנשיאת אגודת נשים רפואיות, 2017
  • דוקטור לשם כבוד, הפקולטה למדעים, אוניברסיטת לונד, שוודיה, 2017
  • דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת דה ולנסיה, ספרד, 2018
  • זוכה פורצת דרך של חומות נופלות בברלין בניהול מדע וחדשנות, 2022
  • חבר מועצת הניווט העולמית, אוניברסיטת טוקיו, יפן, 2023

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Hunt, L., Nielsen, M. W., & Schiebinger, L. (2022). A framework for sex, gender, and diversity analysis in research. Science, 377(6614), 1492-1495.
  • Tannenbaum, C., Ellis, R. P., Eyssel, F., Zou, J., & Schiebinger, L. (2019). Sex and gender analysis improves science and engineering. Nature, 575(7781), 137-146.
  • Zou, J., & Schiebinger, L. (2018). AI can be sexist and racist—it’s time to make it fair.
  • Schiebinger, L. (2017). Secret cures of slaves: People, plants, and medicine in the eighteenth-century Atlantic world. Stanford University Press.
  • Schiebinger, L. (2014). Women and gender in science and technology. GRL 主催 「科学とジェンダー」 シンポジウム開催にあたって………… 國枝秀世 30, 6.
  • Schiebinger, L., Klinge, I., & European Commission. (2013). Gendered innovations. How gender analysis contributes to research. Publications Office of the European Union.
  • Schiebinger, L. (2008). Changing assumptions. American Scientist, 96(5), 428-431.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "The Clayman Institute for Gender Research (home page)". California: The Clayman Institute for Gender Research, Stanford University.
  2. ^ Schiebinger, Londa (באוקטובר 2010). Gender, science and technology (PDF). Paris, France: UN Division for the Advancement of Women and UNESCO. EGM/ST/2010/BP.1. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ gender news (8 באוקטובר 2010). "Londa Schiebinger keynotes UN conference on gender, science and technology". California: The Clayman Institute for Gender Research, Stanford University. אורכב מ-המקור ב-12 במרץ 2018. נבדק ב-13 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "CSW67 Expert Group Meeting". UN Women – Headquarters. נבדק ב-2023-02-17.
  5. ^ ""Gendered Innovations in Science, Health & Medicine, Engineering, and Environment (home page)"". California: Stanford University.
  6. ^ ""Interview with Londa Schiebinger"". South Korea. 1 בינואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ http://genderedinnovations.stanford.edu/GI%202%20How%20Inclusive%20Analysis%20Contributes%20to%20R&I.pdf
  8. ^ ""American Medical Womens Association"". CA. 27 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ ""Diversität in der Wissenschaft: Gleichstellung und Exzellenz: Ein Widerspruch?"". המראה היומית באינטרנט (בגרמנית). ISSN 1865-2263. נבדק ב-2023-02-01.
  10. ^ Tannenbaum, Cara; Ellis, Robert P; Eyssel, Friederike; Zou, James; Schiebinger, Londa (2019-11-01). ""Sex and gender analysis improves science and engineering"". Nature. 575 (7781): 137–146. doi:10.1038/s41586-019-1657-6. ISSN 1476-4687. PMID 31695204.
  11. ^ ""Association for Women in Science"" (PDF). Summer 2016.
  12. ^ Hunt, Lilian; Nielsen, Mathias Wullum; Schiebinger, Londa (2022-09-30). ""A framework for sex, gender, and diversity analysis in research"". Science. 377 (6614): 1492–1495. doi:10.1126/science.abp9775. ISSN 0036-8075. PMID 36173857.
  13. ^ ""Londa Schiebinger: Inclusive Design Will Help Create AI That Works For Everyone"". Stanford HAI. נבדק ב-2023-02-01.
  14. ^ 1 2 3 4 5 6 Schiebinger, Londa (1999). Has feminism changed science? (3 ed.). Harvard University Press. ISBN 0-674-00544-9.
  15. ^ Govoni, Paola; Franceschi, Zelda Alice (2014). Following the Story: From the Mind Has No Sex? to Gendered Innovations. ISBN 9783847102632.
  16. ^ Schiebinger, Londa L. (1989). The mind has no sex? : women in the origins of modern science. Cambridge, Mass: Harvard University. pp. 233–237. ISBN 0-674-57625-X. OCLC 25341982.
  17. ^ Lost in Translation, Science 14 Jan 2005
  18. ^ Londa Schiebinger biography at Stanford University
  19. ^ ""scholar updates"". Irw.rutgers.edu. נבדק ב-2012-07-23.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=לונדה_שייבינגר&oldid=38021071"