לורנס סטייגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לורנס סטייגר
Lawrence Stager
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1943
קנטון, אוהיו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2017 (בגיל 74 בערך)
קונקורד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ארכאולוגיה
מקום לימודים אוניברסיטת הרווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה פרס פרשיה שימל (2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חפירות באשקלון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לורנס "לארי" סטייגראנגלית: Lawrence E. "Larry" Stager; ‏5 בינואר 194329 בדצמבר 2017) היה ארכאולוג אמריקאי, פרופסור לארכאולוגיה של ארץ ישראל במחלקה לשפות ולציוויליזציות של המזרח התיכון הקדום באוניברסיטת הרווארד ומנהל המוזיאון השמי. בין השנים 1985 ל-2016 ניהל את חפירות משלחת ליאון לוי לאשקלון.[1]

קורות חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטייגר נולד בעיירה קטנה כחמישים ק"מ מצפון-מערב לקולומבוס, אוהיו, ולמד באוניברסיטת הרווארד, שם סיים תואר ראשון בהצטיינות ב-1965. את עבודות התואר השני והשלישי עשה בהנחיתם של חוקרי המקרא פרנק מור קרוס (אנ') וג'ורג' ארנסט רייט (אנ'), שניהם תלמידיו של אולברייט. נושא התזה שלו היה "חקלאות עתיקה במדבר יהודה: מקרה בוחן של הבקעה בתקופת הברזל".

לאחר שסיים את הדוקטורט שלו ב-1972 הועסק באוניברסיטת שיקגו בתפקידי הוראה ומחקר במסגרת המכון האוריינטלי וקודם במשך הזמן עד לדרגת פרופסור מן המניין.

ב-1986 חזר סטייגר להרווארד וקיבל את קתדרת קרן דורות לארכאולוגיה של ישראל, בה החזיק עד לפרישתו. סטייגר לימד קורסים בארכאולוגיה של ארץ ישראל ובתנ"ך והיה חבר פעיל בבית הספר האמריקאי לחקר המזרח (ASOR).

עבודתו הארכאולוגית החשובה ביותר של סטייגר נעשתה במשלחת ליאון לוי לאשקלון, שאותה ניהל מאז 1985. זה הוא אחד המיזמים הארכאולוגיים הגדולים והממושכים ביותר בישראל. תוצאות החפירות פורסמו על ידי המוזיאון השמי בהרווארד והוצאת Eisenbrauns (אנ') בסדרה בת עשרה כרכים שכותרהּ "Ashkelon".[2] אחד הממצאים ייחודיים שנמצאו על ידי משלחתו של סטרינגר באשקלון היה בית קברות לכלבים, ובו שרידי 1,000 כלבים קבורים בצורה מכוונת.

לפני עבודתו באשקלון פעל סטייגר בחפירות בקרתגו בתוניסיה,[3] באידליון (אנ') שבקפריסין, בתל גזר ובתל חסי. סטייגר דבק בדרך כלל בתיארוך המסורתי של ממלכת ישראל המאוחדת של דוד ושלמה.

בשנת 2009, יצא ספר יובל לכבודו של סטייגר – Exploring the Longue Durée: Essays in Honor of Lawrence E. Stager, בעריכת ג'יי דייוויד שלון, ובהוצאת Eisenbrauns.[4]

ביולי 2016 הוענק לסטייגר פרס פרשיה שימל מטעם מוזיאון ישראל על תרומתו לארכאולוגיה של ארץ ישראל וארצות המקרא.[5]

ב-2018 ראה אור ספר סטייגר – כרך ל"ג בסדרת "ארץ ישראל" בהוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה בשיתוף המכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://digashkelon.com/staff
  2. ^ https://semiticmuseum.fas.harvard.edu/publications/ashkelon-1
  3. ^ לורנס א. סטייגר, "קארתאגו הפיניקית - הנמל המסחרי וה'תופת'", קדמוניות י"ז (תשמ"ד-1884), עמ' 49-39
  4. ^ https://www.eisenbrauns.org/books/titles/978-1-57506-161-0.html
  5. ^ דברים על אודותיו באתר המוזיאון (באנגלית)