לדלג לתוכן

לחץ תוך-גולגולתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
לחץ תוך-גולגולתי
שיוך לחץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
קוד MeSH G11.561.170.505 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D007427 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לַחַץ תּוֹךְ-גֻּלְגָּלְתִּיאנגלית: Intracranial pressure; בראשי תיבות: ICP) הוא הלחץ המופעל על ידי הגולגולת על רקמות המוח, על הנוזל התוך-מוחי ועל מחזור הדם המוחי.

לחץ תוך-גולגולתי הוא דינמי ונתון לשינויים הנגרמים ממגוון גורמים כמו פעילות גופנית, שיעול, מאמץ, דופק עורקי ומערכת הנשימה. לחץ דם תוך-גולגולתי נמדד ביחידות של מילימטר כספית (mmHg), והערך הנורמלי נע בין 10 ל-15 מילימטר כספית. עליית הלחץ בגלל דימום עקב פגיעה חיצונית למשל, כתוצאה מקרע של כלי דם או בשל מבנה חריג של כלי דם במוח, עלולה לגרום לפגיעה מוחית שתוביל להידרדרות ברמת ההכרה, ואף יכולה להיגמר במוות.

שבץ מוחי המורגי עלול להביא לעלייה בלחץ התוך-גולגולתי, והוא אחד ממצבי החירום המסוכנים ביותר. אצל מבוגרים עלייה בלחץ זה לערכים שמעל ל-40 מילימטר כספית, נחשבת למסוכנת. גם לחץ הנע בין 25 ל-30 מילימטר כספית נחשב מסוכן יחסית, אם הוא נמשך לאורך זמן. אצל ילדים הפגיעה תתרחש בדרך כלל מאוחר יותר מאשר אצל מבוגרים.

לחץ תוך-גולגולתי מוגבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגולגולת היא קופסה סגורה המורכבת מעצמות המחוברות זו לזו. בגולגולת ישנו פתח אחד, נקב העורף הגדול, אליו מתחבר עמוד השדרה. עליית הלחץ התוך-גולגולתי, בשל דימום תוך-גולגולתי או בגלל הצטברות של נוזל המוח (ה-CSF) או בשל גידול, יוצרת לחץ על גזע המוח ותביא לדחיקתו לכיוון נקב העורף הגדול בתהליך הנקרא הרניאציה (Herniation), מה שגורם לסימנים שונים - כמו האטה בדופק ושינויים בדפוסי הנשימה - זהו תהליך מסוכן ביותר העלול לגרום למוות.

בנוסף, עלייה בלחץ התוך-גולגולתי פוגעת באפשרות של דם מחומצן להיכנס למוח, וכך פוגעת בפרפוזיה (זילוח דם) למוח, מונח המוכר בשם CPP - (Cerebral Perfusion Pressure). הגוף מנסה לפצות על ההפרעה בפרפוזיה לרקמת המוח ולשם כך הוא מעלה את לחץ הדם - מה שעלול מצידו להגביר את הדימום. לחץ הדם הממוצע מוכר במונח MAP - Mean Artrial Pressure. כדי שדם יצליח להיכנס למוח דרך העורקים התרדמניים (הקרוטידים) צריך לחץ הדם הממוצע להיות גבוה מהלחץ התוך-גולגולתי. הנוסחה המוכרת היא: CPP = MAP - ICP.

במקרים של חשד ללחץ תוך-גולגולתי מוגבר יש להשגיח על החולה היטב ולפנותו למרכז רפואי. האבחון יעשה בבדיקת עיניים- פונדוס (הרחבת האישונים) לאיתור בצקת, בהדמיה (CT/MRI מוח) לשלילת ממצא מוחי חריג (תהליך תופס מקום) כגון גידול או קריש דם, וכן בדיקת ניקור מותני. לחץ זה יכול להביא ליצירת בצקת ראש עצב הראיה.

תסמיני לחץ תוך-גולגולתי מוגבר כוללים כאבי ראש, טשטוש ראייה, בחילות והקאות וכן את המשולש של רפלקס קושינג הכוללת: דופק איטי, לחץ דם גבוה ונשימות לא-סדירות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לחץ תוך-גולגולתי בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.