ליאו ויסמן
 | |
| לידה |
15 בנובמבר 1905 Künzelsau, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
6 בפברואר 1989 (בגיל 83) |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
  | |
ליאו ויסמן (15 בנובמבר 1905 - 6 בפברואר 1989) היה תעשיין ישראלי, מחלוצי הנגרים בירושלים בעת החדשה.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ויסמן נולד בקונצלסאו (Künzelsau) בגרמניה, שם למד בבית ספר ריאלי. בגיל 14, כשהחלה האנטישמיות באירופה, החליט ללמוד מלאכה ולעלות לארץ ישראל. תחילה למד נגרות בנגריית וינקלר שליד כנסיית יוהנס. בהמשך למד בבתי מלאכה שונים בפרנקפורט, גיסן, ברלין ופירט, וב-1927 עבר לנירנברג. ב-1931 עבר בנירנברג מבחן הכשרה כנגר מוסמך. שם הכיר את יהודית, לה נישא ב-1932, אז עלו בני הזוג לארץ ישראל.
תחילה עבד בירושלים העתיקה בקושי רב במקצוע הנגרות. במלחמת העצמאות התנדב לצה"ל ונפל בשבי הירדני. כשהוחזר לישראל עבד עשרות שנים בנגרות ובניית ריהוט עבור בתי חולים, בתי כנסת, האוניברסיטה העברית, ספריות ומלונות יוקרה. בנוסף ריהט בתים פרטיים בהתאם לשרטוטים שהכין בעצמו. מפעל תעשיות העץ שהקים, רכש בהמשך את רשת הרהיטים ועיצוב הבית "שמרת הזורע" מהקיבוצים שמרת והזורע.
ויסמן עסק גם בהכשרת עובדים בנגרות, שחלקם פתחו בתי מלאכה משלהם. כאיש ציבור השקיע ויסמן בפעילות במסגרת התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל וכן בהקמת הבנק למלאכה עבור בעלי מלאכה ועולים חדשים ממרכז אירופה.
בעבור תרומתו לירושלים וחלקו בהקמת התעשייה בעיר, קיבל לאו ויסמן את אות "יקיר ירושלים". רחוב הנושא את שמו בשכונת בית וגן בירושלים מנציח את זכרו.
בשנת 1962 נסע ויסמן לנסיעה ראשונה מני רבות לגרמניה. בנסיעותיו עסק בשימור זיכרון היהודים שנרצחו בשואה, ופעל להקמת אתר הנצחה גם בעיר הולדתו קונצלסאו, שנחנך ב-1986. הוא גם תרם ארון קודש לזכר הקהילה היהודית הגרמנית, לבית כנסת בירושלים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ליאו ויסמן באתר ארגון יוצאי מרכז אירופה
- פרטים ביוגרפים באתר חברת שמרת הזורע
- עמירם ברקת, הכיף בעץ, באתר גלובס, 23 בספטמבר 2009
- זיו קריסטל, "ערפאת קנה כיסא שלנו", באתר גלובס, 16 בפברואר 2006