מדד ביג מק
מדד ביג מק (מכונה Burgernomics) הוא השוואה של מחירי כריך המבורגר "ביג מק" ברשת "מקדונלד'ס" במדינות שונות, שעורך השבועון "האקונומיסט". ההשוואה היא דרך לא פורמלית למדוד את שווי כוח הקנייה של מטבעות, והיא מהווה מדד להערכת שערי חליפין ועלויות סחורה במדינות שונות. כפי שצוין באקונומיסט, זוהי "דרך נוספת להשוות שערי חליפין".
לחצו כדי להקטין חזרה
 |
מדד ביג מק נובמבר 2022 |
סקירה כללית
[עריכת קוד מקור | עריכה]האקונומיסט הציג את מדד ביג מק בספטמבר 1986 כדוגמה משעשעת. מאז פרסם כתב העת את המדד מדי שנה. המדד הוביל להמצאת המילה "בורגרנומיקס" (בתרגום חופשי לעברית: "כלכלת המבורגר")[1].
ההנחה ביסוד השיטה היא כי שער החליפין בין שני מטבעות מתכייל באופן טבעי כך שכל דוגמה לסל סחורות ושירותים (ובפרט, סחורה או שירות ספציפי) תימכר במחיר שקול במדינות שונות. כלומר, מחירי הסל אמורים להיות זהים לאחר שהומרו לאותו מטבע. אם אין המצב כך, לכאורה ניתן לנבא שינוי עתידי בשער החליפין כך שיתקרב לשער הצפוי (שאם לא כן, יתאפשר ארביטראז' לאורך זמן). במדד ביג מק, ה"סל" הוא כריך של ביג מק יחיד כפי שנמכר על ידי רשת המזון המהיר "מקדונלד'ס".
ביג מק נבחר כיוון שזהו מוצר שניתן להשיגו במדינות רבות, ועם זכיינים מקומיים של מקדונלד'ס קיימת מגמה לניהול מחירי עלות לפי האספקה המקומית. בנסיבות האלה, המדד מאפשר השוואה בין שערי מטבעות רבים.
לדוגמה, על פי נתונים מיולי 2008, מחירו של ביג מק בארצות הברית הוא $3.57 ובבריטניה הוא £2.29. על כן צפוי שער ההמרה בין המטבעות להיות 3.57/2.29 ≈ 1.56 דולר אמריקני לכל לירה שטרלינג, לעומת יחס ההמרה האמיתי – $2.00 לכל £1. בהתאם, המדד קובע שהלירה מוערכת יתר על המידה ב-(2.00 – 1.56) / 1.56 ≈ 28% יחסית לדולר.
מדד ביג מק אינו כלי כלכלי מדעי במיוחד, שכן מחיר הקציצה מושפע מפרמטרים רבים, ששער החליפין הוא רק אחד מהם. במדינות רבות, מזון מהיר ברשתות בינלאומיות (כמו "מקדונלד'ס") יקר יחסית למזון במסעדה מקומית, והדרישה לביג מק בארצות כמו הודו קטנה במידה ניכרת מאשר בארצות הברית. בין הסיבות הנוספות לפערי מחיר גם תחרות מוגברת (או מעטה יותר) בשוק המזון המהיר בהשוואה לתחרות בארצות הברית, סוג הקטשופ בו נעשה שימוש, ומכסי מגן על מרכיבי הכריך.
במאי 1997 מדינת ישראל דורגה כמדינה השלישית היקרה בעולם מבחינת מחיר הביג-מק[2]. בינואר 2001 תפסה ישראל לראשונה את המקום הראשון במדד[3][4]. לאחר מכן סירב משרד האוצר במשך כשלוש שנים לספק נתונים לאקונומיסט, ומדינת ישראל לא נכללה במדד[5]. בעשור השני של המאה ה-21, דורג השקל לרוב בין המטבעות שנסחרים מתחת ל"שוויים ההוגן"[6][7][8], כלומר מחיר הביג מק גבוה יחסית.
על פי המדד, בשנים 2000–2019 ירד כוח הקנייה של משק הבית החציוני האמריקאי ב-36%. שכר משק הבית החציוני האמריקאי החודשי ב-2000 עמד על $3,512 ומחיר הביג מק עמד על $2.51, כך ששכר משק הבית החציוני היה 1,399 המבורגרי ביג מק. ב-2019 עמד השכר החציוני על כ-$5,170 ומחיר הביג מק על $5.74, ועל כן ירד השכר ל-901 המבורגרי ביג מק בחודש[9].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מדד ביג מק- הארץ, מדד ביג-מק של ה"אקונומיסט": השקל מיוסף ב-30% מעל ערכו, באתר גלובס, 6 בינואר 1998
- מקדונלד'ס - חישוב שער חליפין לפי עלות המבורגר, באתר TheMarker, 12 ביוני 2008
- יורם גביזון, אזהרה: מדד ביג מק מסוכן לבריאותך הפיננסית, באתר TheMarker, 28 ביולי 2008
עמי גינזבורג, מדד ביג מק, באתר TheMarker, 15 בינואר 2017- נטע צ'חנובסקי, האם ארוחה במקדולנד'ס ישראל יקרה יותר משאר העולם?, באתר מאקו, 18 ביולי 2023
- אקונומיסט, מדד הביג מק: השקל נמוך ב-17% מערכו ההוגן מול הדולר, באתר TheMarker, 4 באוגוסט 2023
- אלון לנדאו, שני צידי המטבע, מדד הביג מק, ינואר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הארץ, מדד הביג מק כבר בן 20, באתר TheMarker, 30 במאי 2006
- ^ מאת מרי שגיא, כתבת גלובס בניו יורק, מדד "ביג-מק" של האקונומיסט: ישראל - השלישית בעולם מבחינת גובה מחירים, באתר גלובס, 26 במאי 1997
- ^ איי אונליין, האקונומיסט: מחיר הביג - מק של מקדונלד'ס בישראל הוא הגבוה בעולם, באתר TheMarker, 15 בינואר 2001
- ^ זאב קליין, "אקונומיסט": קציצת ההמבורגר בישראל - היקרה בעולם, באתר גלובס, 14 בינואר 2001
- ^ זאב קליין, שווייץ, דנמרק ושבדיה מובילות את מדד 'ביג מק' של אקונומיסט, באתר גלובס, 18 בינואר 2004
- ^ אקונומיסט, סוכנויות הידיעות, מדד הביג מק של "אקונומיסט": השקל בין חמשת המטבעות היקרים בעולם, באתר TheMarker, 27 ביולי 2014
- ^ אקונומיסט, מדד הביג מק של "אקונומיסט": השקל נמוך ב-13% מערכו ההוגן, באתר TheMarker, 8 בינואר 2016
- ^ אקונומיסט, מדד ביג מק: השקל נמוך ב-15% מערכו ההוגן, באתר TheMarker, 14 ביולי 2018
- ^ חנן שטיינהרט, דעה: מה קרה למעמד הביניים האמריקאי? תשאלו את ביג מק, באתר גלובס, 7 במרץ 2020
