לודוביקו ספורצה – הבדלי גרסאות
מ בוט מוסיף: tr:Ludovico Sforza |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
כצייר החצר של דוכסות מילאנו צייר לאונרדו בין היתר את "מדונה בין הסלעים" (1483 - 1485) ואת "הסעודה האחרונה" (1495 - 1498), ועיצב דגם חומר ענק לאנדרטת פרש לזכר פרנצ'סקו ספורצה. לאונרדו שימש גם כמהנדס צבאי וכאדריכל ועסק בפרויקטים אמנותיים רבים. בינואר 1491 נשא ספורצה לאישה את ביאטריצה (ביאטריס), בתו של [[ארקולה הראשון ד'אסטה]] דוכס [[פרארה]], ודה וינצ'י ארגן עבורו את חגיגות הנישואים. לספורצה היו מאהבות רבות, אך המאהבת המועדפת עליו הייתה [[צ'צ'יליה גאלראני]], שילדה לו בן, צ'זארה ספורצה ויסקונטי, בשנה בה נישא לביאטריצה. צ'צ'יליה הצעירה הייתה המודל לציור "[[הגבירה עם החמוס]]" המוצג במוזיאון צ'רטוריסקי ב[[קרקוב]] וכן משערים שהייתה המודל של לאונרדו בציוריו "מדונה בין הסלעים". |
כצייר החצר של דוכסות מילאנו צייר לאונרדו בין היתר את "מדונה בין הסלעים" (1483 - 1485) ואת "הסעודה האחרונה" (1495 - 1498), ועיצב דגם חומר ענק לאנדרטת פרש לזכר פרנצ'סקו ספורצה. לאונרדו שימש גם כמהנדס צבאי וכאדריכל ועסק בפרויקטים אמנותיים רבים. בינואר 1491 נשא ספורצה לאישה את ביאטריצה (ביאטריס), בתו של [[ארקולה הראשון ד'אסטה]] דוכס [[פרארה]], ודה וינצ'י ארגן עבורו את חגיגות הנישואים. לספורצה היו מאהבות רבות, אך המאהבת המועדפת עליו הייתה [[צ'צ'יליה גאלראני]], שילדה לו בן, צ'זארה ספורצה ויסקונטי, בשנה בה נישא לביאטריצה. צ'צ'יליה הצעירה הייתה המודל לציור "[[הגבירה עם החמוס]]" המוצג במוזיאון צ'רטוריסקי ב[[קרקוב]] וכן משערים שהייתה המודל של לאונרדו בציוריו "מדונה בין הסלעים". |
||
ב-[[1494]] |
ב-[[1494]] מת אחיינו, וספורצה תפס את השלטון והוכתר לדוכס מילאנו. |
||
באותה שנה קרא ל[[שארל השמיני]] מלך [[צרפת]] לפלוש עם צבאו לאיטליה ולכבוש את [[נאפולי]], שהייתה בשליטת [[ספרד]]. אך בעוד שארל השמיני מתקדם אל עבר נאפולי, לואי השני דוכס אורליאן ([[לואי השנים עשר]] מלך צרפת לעתיד, שהיה |
באותה שנה קרא ל[[שארל השמיני]] מלך [[צרפת]] לפלוש עם צבאו לאיטליה ולכבוש את [[נאפולי]], שהייתה בשליטת [[ספרד]]. אך בעוד שארל השמיני מתקדם אל עבר נאפולי, לואי השני דוכס אורליאן ([[לואי השנים עשר]] מלך צרפת לעתיד, שהיה נכדה של [[ולנטינה ויסקונטי]] ונינו של [[ג'אן גאלצו הראשון, דוכס מילאנו]]) פלש אף הוא עם צבאו לאיטליה במטרה לכבוש את מילאנו. ספורצה התחרט עד מהרה על כך שהזמין את הצרפתים לאיטליה, והצטרף ל[[ליגה של ונציה]] שכללה את [[פרננדו השני, מלך אראגון]] את [[מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] ואת ה[[אפיפיור]] [[אלכסנדר השישי]]. |
||
ביולי [[1495]] |
ב - [[6 ביולי]] [[1495]] צבא הליגה של ונציה גבר על זה של שארל השמיני ב[[קרב פורנובו]], אבל האחרון הצליח לשוב עם צבאו לצרפת. ב-[[1498]] לואי השני דוכס [[אורליאן]], שבינתיים הפך ללואי השנים עשר מלך צרפת, פלש שוב לאיטליה עם צבאו וכבש את מילאנו באוקטובר [[1499]]. ספורצה נמלט אל חצרו של מקסימיליאן הראשון, אך שב עם צבא שכירים [[שווייץ|שווייצרי]], [[גרמניה|גרמני]] ואיטלקי וכבש את מילאנו מידי הצרפתים ([[5 בינואר]] [[1500]]). |
||
כעבור שלושה חודשים בלבד נתפס ספורצה בידי הצרפתים (10 באפריל |
כעבור שלושה חודשים בלבד נתפס ספורצה בידי הצרפתים ([[10 באפריל]] 1500). הוא נלקח כאסיר לצרפת ונכלא במצודת העיר לוש שב[[עמק הלואר]]. ב- [[1508]] ניסה להימלט מכלאו, אך נתפס שוב ונכלא באותה מצודה בתנאים מחמירים. לודוביקו ספורצה מת בכלא במאי של אותה שנה. |
||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
גרסה מ־14:21, 19 במרץ 2011
_crop.jpg)
לודוביקו מאריה ספורצה (באיטלקית: Ludovico Maria Sforza) (27 ביולי 1452 - 27 במאי 1508) היה דוכס מילאנו.
ספורצה, בנו של פרנצ'סקו ספורצה דוכס מילאנו, נולד בויג'באנו (כיום בחבל לומברדיה שבאיטליה). החל מ-1481 שימש כעוצר בשם אחיינו, ג'ן גאליאצו (שהיה נער חולני) ולמעשה ניהל את כל ענייני הדוכסות. החל מ-1483 היה פטרונו של לאונרדו דה וינצ'י שעבר להתגורר בעיר. הוא היה גם פטרונם של אמנים רבים אחרים (ובהם דונטו ברמנטה), הקים בניינים מפוארים, ייסד את האוניברסיטה של פאביה ופתח בתי ספר למדע במילאנו.
כצייר החצר של דוכסות מילאנו צייר לאונרדו בין היתר את "מדונה בין הסלעים" (1483 - 1485) ואת "הסעודה האחרונה" (1495 - 1498), ועיצב דגם חומר ענק לאנדרטת פרש לזכר פרנצ'סקו ספורצה. לאונרדו שימש גם כמהנדס צבאי וכאדריכל ועסק בפרויקטים אמנותיים רבים. בינואר 1491 נשא ספורצה לאישה את ביאטריצה (ביאטריס), בתו של ארקולה הראשון ד'אסטה דוכס פרארה, ודה וינצ'י ארגן עבורו את חגיגות הנישואים. לספורצה היו מאהבות רבות, אך המאהבת המועדפת עליו הייתה צ'צ'יליה גאלראני, שילדה לו בן, צ'זארה ספורצה ויסקונטי, בשנה בה נישא לביאטריצה. צ'צ'יליה הצעירה הייתה המודל לציור "הגבירה עם החמוס" המוצג במוזיאון צ'רטוריסקי בקרקוב וכן משערים שהייתה המודל של לאונרדו בציוריו "מדונה בין הסלעים".
ב-1494 מת אחיינו, וספורצה תפס את השלטון והוכתר לדוכס מילאנו. באותה שנה קרא לשארל השמיני מלך צרפת לפלוש עם צבאו לאיטליה ולכבוש את נאפולי, שהייתה בשליטת ספרד. אך בעוד שארל השמיני מתקדם אל עבר נאפולי, לואי השני דוכס אורליאן (לואי השנים עשר מלך צרפת לעתיד, שהיה נכדה של ולנטינה ויסקונטי ונינו של ג'אן גאלצו הראשון, דוכס מילאנו) פלש אף הוא עם צבאו לאיטליה במטרה לכבוש את מילאנו. ספורצה התחרט עד מהרה על כך שהזמין את הצרפתים לאיטליה, והצטרף לליגה של ונציה שכללה את פרננדו השני, מלך אראגון את מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ואת האפיפיור אלכסנדר השישי.
ב - 6 ביולי 1495 צבא הליגה של ונציה גבר על זה של שארל השמיני בקרב פורנובו, אבל האחרון הצליח לשוב עם צבאו לצרפת. ב-1498 לואי השני דוכס אורליאן, שבינתיים הפך ללואי השנים עשר מלך צרפת, פלש שוב לאיטליה עם צבאו וכבש את מילאנו באוקטובר 1499. ספורצה נמלט אל חצרו של מקסימיליאן הראשון, אך שב עם צבא שכירים שווייצרי, גרמני ואיטלקי וכבש את מילאנו מידי הצרפתים (5 בינואר 1500).
כעבור שלושה חודשים בלבד נתפס ספורצה בידי הצרפתים (10 באפריל 1500). הוא נלקח כאסיר לצרפת ונכלא במצודת העיר לוש שבעמק הלואר. ב- 1508 ניסה להימלט מכלאו, אך נתפס שוב ונכלא באותה מצודה בתנאים מחמירים. לודוביקו ספורצה מת בכלא במאי של אותה שנה.
