פרבז מושארף – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dinamik-bot (שיחה | תרומות)
מ r2.6.5) (בוט מוסיף: kk:Первез Мушарраф
הגהה, הוספת קטגוריה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Pervez Musharraf.jpg|שמאל|ממוזער|פרבז מושארף]]
[[קובץ:Pervez Musharraf.jpg|שמאל|ממוזער|פרבז מושארף]]
[[גנרל]] '''פרבז מושארף''' (נולד ב-[[11 באוגוסט]] [[1943]]) - נשיא [[פקיסטן]] בין השנים [[2008]]-[[1999]]. תפס את השלטון ב[[הפיכה צבאית]] ב-[[12 באוקטובר]] [[1999]] ושלט בפקיסטן עד התפטרותו ב-[[18 באוגוסט]] [[2008]]. נחשב למנהיג מתון ומקורב למערב.
[[גנרל]] '''פרבז מושארף''' (נולד ב-[[11 באוגוסט]] [[1943]]), [[נשיא]] [[פקיסטן]] בשנים [[1999]] - [[2008]]. תפס את השלטון ב[[הפיכה צבאית]] ב-[[12 באוקטובר]] [[1999]] ושלט בפקיסטן עד התפטרותו ב-[[18 באוגוסט]] [[2008]]. נחשב למנהיג מתון ומקורב למערב.


==שנים מוקדמות==
==שנים מוקדמות==
שורה 11: שורה 11:


==נשיא פקיסטן==
==נשיא פקיסטן==
ב-[[1999|12 באוקטובר 1999]], ראש הממשלה [[נוואז שריף]] (נבחר בשנת [[1997]]) ניסה להדיחו מתפקיד הרמטכ"ל, במסגרת נסיונו למנות מקורבים לתפקידי מפתח במטרה להגדיל את כוחו (כפי שעשה בבית המשפט העליון ובממשל האזרחי). בנוסף, ניסה שריף לשנות את החוקה, כדי למנוע בקרה על השלטון. שריף ניסה למנוע ממטוסו של מושארף לנחות בקראצ'י, וקצינים בכירים של הצבא החליטו להשתלט על שדה התעופה כדי לאפשר את נחיתתו של מושארף ואת הפיכת השלטון. שריף נעצר והוגלה, ומושארף הפך לשליט המדינה. הוא מונה רשמית לנשיא ב-[[20 ביוני]] [[2001]].
ב-[[12 באוקטובר]] [[1999]], ראש הממשלה [[נוואז שריף]] (נבחר בשנת [[1997]]) ניסה להדיחו מתפקיד הרמטכ"ל, במסגרת נסיונו למנות מקורבים לתפקידי מפתח במטרה להגדיל את כוחו (כפי שעשה בבית המשפט העליון ובממשל האזרחי). בנוסף, ניסה שריף לשנות את החוקה, כדי למנוע בקרה על השלטון. שריף ניסה למנוע ממטוסו של מושארף לנחות בקראצ'י, וקצינים בכירים של הצבא החליטו להשתלט על שדה התעופה כדי לאפשר את נחיתתו של מושארף ואת הפיכת השלטון. שריף נעצר והוגלה, ומושארף הפך לשליט המדינה. הוא מונה רשמית לנשיא ב-[[20 ביוני]] [[2001]].


בהוראת בית המשפט העליון נערכו בפקיסטן [[בחירות]] כלליות ב[[אוקטובר]] [[2002]], בהן נבחר מושארף. בזכות הסכם קואליציוני שנחתם עם מפלגה אחרת, הוא נהנה מרוב של שני שלישים ב[[פרלמנט]], שאישר תיקון לחוקה שהסדיר את חוקיות ה[[הפיכה]] של 1999.
בהוראת בית המשפט העליון נערכו בפקיסטן [[בחירות]] כלליות באוקטובר [[2002]], בהן נבחר מושארף. בזכות הסכם קואליציוני שנחתם עם מפלגה אחרת, הוא נהנה מרוב של שני שלישים ב[[פרלמנט]], שאישר תיקון לחוקה שהסדיר את חוקיות ה[[הפיכה]] של 1999.


במסגרת [[המלחמה בטרור]] שיזמה [[ארצות הברית]] בעקבות [[פיגועי 11 בספטמבר 2001]], נחשבה פקיסטן בהנהגת מושארף לבעלת ברית מרכזית של ארצות הברית, בעיקר ב[[מלחמת אפגניסטן (ארצות הברית)|מלחמת אפגניסטן]].
במסגרת [[המלחמה בטרור]] שיזמה [[ארצות הברית]] בעקבות [[פיגועי 11 בספטמבר 2001]], נחשבה פקיסטן בהנהגת מושארף לבעלת ברית מרכזית של ארצות הברית, בעיקר ב[[מלחמת אפגניסטן (ארצות הברית)|מלחמת אפגניסטן]].


ב-[[2005]] חלה התקרבות מסוימת בין פקיסטן לבין [[מדינת ישראל]]. ב-[[2005|1 בספטמבר 2005]] נפגשו ב[[טורקיה]] שר החוץ של ישראל ושר החוץ של פקיסטן. שבועים לאחר מכן, ב-[[14 בספטמבר]], נפגש ראש ממשלת ישראל [[אריאל שרון]] במסדרונות [[האו"ם]] עם הנשיא מושארף ושני האישים לחצו ידיים. ב-[[18 בספטמבר]] נפגש הנשיא מושארף עם מנהיגי הקהילות היהודיות ב[[ארצות הברית]] וכינה את המפגש "אירוע היסטורי".
ב-[[2005]] חלה התקרבות מסוימת בין פקיסטן לבין [[מדינת ישראל]]. ב-[[1 בספטמבר]] 2005 נפגשו ב[[טורקיה]] שר החוץ של ישראל ושר החוץ של פקיסטן. שבועים לאחר מכן, ב-[[14 בספטמבר]], נפגש ראש ממשלת ישראל [[אריאל שרון]] במסדרונות [[האו"ם]] עם הנשיא מושארף ושני האישים לחצו ידיים. ב-[[18 בספטמבר]] נפגש הנשיא מושארף עם מנהיגי הקהילות היהודיות ב[[ארצות הברית]] וכינה את המפגש "אירוע היסטורי".


ב-[[2005|14 בדצמבר 2005]] נכשל ניסיון [[התנקשות]] בו על ידי "צבא השחרור הבלוצ'י" המבקש עצמאות לחבל [[בלוצ'יסטן]].
ב-[[14 בדצמבר]] 2005 נכשל ניסיון [[התנקשות]] בו על ידי "צבא השחרור הבלוצ'י" המבקש עצמאות לחבל [[בלוצ'יסטן]].


ב-[[2006]] הצהיר כי מדינתו מוכנה לוותר על תביעותיה הטריטוריאליות בחבל [[קשמיר]] אם תקבל [[הודו]] את תוכנית השלום שלו, הכוללת הסגת כוחות וממשל עצמי בקשמיר.{{הערה|{{הארץ|סוכנויות הידיעות|הצעה פקיסטאנית להודו: מוכנים לוותר על קשמיר|797683|6 בדצמבר 2006}}}}
ב-[[2006]] הצהיר כי מדינתו מוכנה לוותר על תביעותיה הטריטוריאליות בחבל [[קשמיר]] אם תקבל [[הודו]] את תוכנית השלום שלו, הכוללת הסגת כוחות וממשל עצמי בקשמיר.{{הערה|{{הארץ|סוכנויות הידיעות|הצעה פקיסטאנית להודו: מוכנים לוותר על קשמיר|797683|6 בדצמבר 2006}}}}


===שנתו האחרונה כנשיא וסיום כהונתו===
===שנתו האחרונה כנשיא וסיום כהונתו===
[[2007|באוקטובר 2007]] זכה מושארף בבחירות לנשיאות, אך נאלץ להמתין לאישור מבית המשפט העליון לגבי חוקיות הבחירות, מאחר שעדיין כיהן כמפקד הצבא. בנובמבר 2007 הכריז על מצב חירום, שהסביר כתגובה לעלייה באלימות החמושים האסלאמיים. במהלך מצב החירום פיטר את נשיא בית המשפט העליון, כדי לסלול את הדרך לאישור מינויו מחדש לנשיא על ידי שופטים אוהדים יותר.
באוקטובר [[2007]] זכה מושארף בבחירות לנשיאות, אך נאלץ להמתין לאישור מבית המשפט העליון לגבי חוקיות הבחירות, מאחר שעדיין כיהן כמפקד הצבא. בנובמבר 2007 הכריז על מצב חירום, שהסביר כתגובה לעלייה באלימות החמושים האסלאמיים. במהלך מצב החירום פיטר את נשיא בית המשפט העליון, כדי לסלול את הדרך לאישור מינויו מחדש לנשיא על ידי שופטים אוהדים יותר.


[[2007|בנובמבר 2007]] פרש מתפקידו כראש הצבא ובדצמבר 2007 הסיר את מצב החירום וקבע תאריך לבחירות לפרלמנט. באותו חודש נרצחה מנהיגת ה[[אופוזיציה]] [[בנזיר בהוטו]] ובבחירות לפרלמנט ב[[2008|נובמבר 2008]], שנערכו באיחור בעקבות הרצח, ניצחו המפלגות של יריביו, בראשות בעלה של בהוטו, [[אסיף עלי זרדרי]], וראש הממשלה לשעבר אשר הודח ב-1999 על-ידי מושארף. ב-[[2008|7 באוגוסט 2008]] הכריזה ה[[קואליציה]] על כוונתה לפתוח בהליך להדחתו.
בנובמבר 2007 פרש מתפקידו כראש הצבא ובדצמבר 2007 הסיר את מצב החירום וקבע תאריך לבחירות לפרלמנט. באותו חודש נרצחה מנהיגת ה[[אופוזיציה]] [[בנזיר בהוטו]] ובבחירות לפרלמנט בנובמבר [[2008]], שנערכו באיחור בעקבות הרצח, ניצחו המפלגות של יריביו, בראשות בעלה של בהוטו, [[אסיף עלי זרדרי]], וראש הממשלה לשעבר אשר הודח ב-1999 על-ידי מושארף. ב-[[7 באוגוסט]] 2008 הכריזה ה[[קואליציה]] על כוונתה לפתוח בהליך להדחתו.
בעקבות הלחץ הרב שהפעילה עליו הממשלה להתפטר בטרם ידיח אותו הפרלמנט, הודיע מושארף ב-[[2008|18 באוגוסט 2008]] על התפטרותו, בנאום מיוחד לאומה.
בעקבות הלחץ הרב שהפעילה עליו הממשלה להתפטר בטרם ידיח אותו הפרלמנט, הודיע מושארף ב-[[18 באוגוסט]] 2008 על התפטרותו, בנאום מיוחד לאומה.


בספטמבר 2008 הוא הוחלף על ידי הנשיא הנוכחי, [[אסיף עלי זרדרי]] מ[[מפלגת העם של פקיסטן]].
בספטמבר 2008 הוא הוחלף על ידי הנשיא הנוכחי, [[אסיף עלי זרדרי]] מ[[מפלגת העם של פקיסטן]].
שורה 42: שורה 42:
[[קטגוריה:אנשי צבא פקיסטנים]]
[[קטגוריה:אנשי צבא פקיסטנים]]
[[קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים פקיסטנים]]
[[קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים פקיסטנים]]
[[קטגוריה:נשיאים]]


[[en:Pervez Musharraf]]
[[en:Pervez Musharraf]]

גרסה מ־15:37, 19 בינואר 2012

פרבז מושארף

גנרל פרבז מושארף (נולד ב-11 באוגוסט 1943), נשיא פקיסטן בשנים 1999 - 2008. תפס את השלטון בהפיכה צבאית ב-12 באוקטובר 1999 ושלט בפקיסטן עד התפטרותו ב-18 באוגוסט 2008. נחשב למנהיג מתון ומקורב למערב.

שנים מוקדמות

מושארף נולד בעיר דלהי שבהודו, וגדל בעיר קראצ'י שבפקיסטן. הוריו היו משכילים ובני המעמד הבינוני. אביו עבד במשרד החוץ הפקיסטני, ושירת מספר שנים בטורקיה עם משפחתו.

בשנת 1958 סיים את לימודי התיכון בקראצ'י והחל ללמוד בקולג' פורמן, קולג' פרטי יוקרתי בלאהור.

שירות צבאי

בשנת 1961 התקבל לאקדמיה הצבאית בקאקול, ובשנת 1964 הוצב כקצין ביחידת תותחנים. בשנת 1967 קודם לדרגת סרן, והתנדב לשרת ביחידת הקומנדו של הצבא. במלחמה נגד הודו בשנת 1971 שירת כמפקד פלוגת קומנדו, ובהמשך פיקד על יחידות תותחנים ודיוויזיה משוריינת. בשנת 1991 מונה למפקד דיוויזיה רגלית, ובשנת 1995 מונה למפקד חיל תקיפה מובחר. בשנת 1998 מונה לרמטכ"ל הצבא.

נשיא פקיסטן

ב-12 באוקטובר 1999, ראש הממשלה נוואז שריף (נבחר בשנת 1997) ניסה להדיחו מתפקיד הרמטכ"ל, במסגרת נסיונו למנות מקורבים לתפקידי מפתח במטרה להגדיל את כוחו (כפי שעשה בבית המשפט העליון ובממשל האזרחי). בנוסף, ניסה שריף לשנות את החוקה, כדי למנוע בקרה על השלטון. שריף ניסה למנוע ממטוסו של מושארף לנחות בקראצ'י, וקצינים בכירים של הצבא החליטו להשתלט על שדה התעופה כדי לאפשר את נחיתתו של מושארף ואת הפיכת השלטון. שריף נעצר והוגלה, ומושארף הפך לשליט המדינה. הוא מונה רשמית לנשיא ב-20 ביוני 2001.

בהוראת בית המשפט העליון נערכו בפקיסטן בחירות כלליות באוקטובר 2002, בהן נבחר מושארף. בזכות הסכם קואליציוני שנחתם עם מפלגה אחרת, הוא נהנה מרוב של שני שלישים בפרלמנט, שאישר תיקון לחוקה שהסדיר את חוקיות ההפיכה של 1999.

במסגרת המלחמה בטרור שיזמה ארצות הברית בעקבות פיגועי 11 בספטמבר 2001, נחשבה פקיסטן בהנהגת מושארף לבעלת ברית מרכזית של ארצות הברית, בעיקר במלחמת אפגניסטן.

ב-2005 חלה התקרבות מסוימת בין פקיסטן לבין מדינת ישראל. ב-1 בספטמבר 2005 נפגשו בטורקיה שר החוץ של ישראל ושר החוץ של פקיסטן. שבועים לאחר מכן, ב-14 בספטמבר, נפגש ראש ממשלת ישראל אריאל שרון במסדרונות האו"ם עם הנשיא מושארף ושני האישים לחצו ידיים. ב-18 בספטמבר נפגש הנשיא מושארף עם מנהיגי הקהילות היהודיות בארצות הברית וכינה את המפגש "אירוע היסטורי".

ב-14 בדצמבר 2005 נכשל ניסיון התנקשות בו על ידי "צבא השחרור הבלוצ'י" המבקש עצמאות לחבל בלוצ'יסטן.

ב-2006 הצהיר כי מדינתו מוכנה לוותר על תביעותיה הטריטוריאליות בחבל קשמיר אם תקבל הודו את תוכנית השלום שלו, הכוללת הסגת כוחות וממשל עצמי בקשמיר.[1]

שנתו האחרונה כנשיא וסיום כהונתו

באוקטובר 2007 זכה מושארף בבחירות לנשיאות, אך נאלץ להמתין לאישור מבית המשפט העליון לגבי חוקיות הבחירות, מאחר שעדיין כיהן כמפקד הצבא. בנובמבר 2007 הכריז על מצב חירום, שהסביר כתגובה לעלייה באלימות החמושים האסלאמיים. במהלך מצב החירום פיטר את נשיא בית המשפט העליון, כדי לסלול את הדרך לאישור מינויו מחדש לנשיא על ידי שופטים אוהדים יותר.

בנובמבר 2007 פרש מתפקידו כראש הצבא ובדצמבר 2007 הסיר את מצב החירום וקבע תאריך לבחירות לפרלמנט. באותו חודש נרצחה מנהיגת האופוזיציה בנזיר בהוטו ובבחירות לפרלמנט בנובמבר 2008, שנערכו באיחור בעקבות הרצח, ניצחו המפלגות של יריביו, בראשות בעלה של בהוטו, אסיף עלי זרדרי, וראש הממשלה לשעבר אשר הודח ב-1999 על-ידי מושארף. ב-7 באוגוסט 2008 הכריזה הקואליציה על כוונתה לפתוח בהליך להדחתו. בעקבות הלחץ הרב שהפעילה עליו הממשלה להתפטר בטרם ידיח אותו הפרלמנט, הודיע מושארף ב-18 באוגוסט 2008 על התפטרותו, בנאום מיוחד לאומה.

בספטמבר 2008 הוא הוחלף על ידי הנשיא הנוכחי, אסיף עלי זרדרי ממפלגת העם של פקיסטן.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים