זיכרון לטווח קצר

זיכרון לטווח קצר הוא זיכרון שבו מאוכסנים באופן זמני פרטי מידע שהתקבלו בחושים השונים מהזיכרון החושי ומקודדים לרוב על בסיס צלילי. המידע שמוחזק בזיכרון לטווח קצר יכול במסגרת תהליך של התגבשות לעבור לזיכרון לטווח ארוך, ממנו יוכלו להישלף שוב לזיכרון לטווח הקצר.

אחד ממרכיבי הזיכרון לטווח הקצר הוא זיכרון עבודה.

מאפיינים

הזיכרון לטווח הקצר מיוחס לשינוי הזמני שחל בפעילות החשמלית של נוירונים במסגרת תהליך הלמידה. החזקת המידע בזיכרון זה מתבססת על החזקה פעילה של המידע במודעות ויש בה גמישות מסוימת בכמות המידע ובמשך הזמן שאפשר לשמור אותו. פריטים אלו מקודדים לרוב באופן צלילי-פונולוגי המבוסס על השמיעה. זאת להבדיל מהמידע שלרוב מקודד בזיכרון לטווח ארוך בקוד סמנטי המייצג משמעות מופשטת ומיוצג על ידי שינויים מבניים ויציבים יותר במוח.

מגבלות זמן וקיבולת

הזיכרון לטווח הקצר מאופיין בדעיכה המגבילה את משך הזמן שמידע מסויים יכול להישמר בו. משך הזמן המיוחס לזיכרון לטווח הקצר משתנה בין שניות בודדות בפסיכולוגיה קוגניטיבית ועד דקות ושעות בספרות הפסיכו פיזיולוגית.

תהליך השינון הופך את מגבלת הזמן של הזיכרון לטווח קצר לגמישה יותר בכך שהוא מאפשר שימור של המידע למשך זמן ארוך יותר על ידי שימור רמת האקטיבציה הגבוהה של הפריטים המשוננים. עם זאת, השינון יכול לעקב את הדעיכה רק במשך החזרה על הפריטים, כך שבתום החזרתיות הזיכרון יתפוגג שוב. עם זאת, ככל שמידע מסויים עובר שינון למשך זמן ארוך יותר, כך גדל הסיכוי שהוא יצליח לעבור לזיכרון לטווח הארוך וכך ישמר ללא צורך בשינון נוסף.

מגבלה נוספת של הזיכרון לטווח קצר היא הקיבולת שלו למספר מוגבל של יחידות מידע נפרדות, אשר כל אחת מהן יכולה להכיל מקבץ של פריטים. קיבולת זו מתוארת על ידי המספר הקסום שבע, פלוס או מינוס שתיים. בהתאם לכך, תהליך השינון המיועד לשמר מידע בזיכרון לטווח הקצר מוגבל גם הוא לקצב השינון המשפיע על כמות הפרטים שעליהם ניתן לחזור בטרם תחול דעיכה של יחידת המידע הראשונה ברשימה. כמו כן, בעקבות הקידוד הצלילי של הזיכרון לטווח הקצר, היכולת להחזיק בו רשימת מילים מושפעת מגורמים פונולוגיים ואינה מושפעת מגורמים סמנטיים המשפעים על הזיכרון לטווח הארוך.