יוסף דמונטנייא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־22:06, 18 ביולי 2012

יוסף דמונטנייא (באיטלקית: da Montagna) היה איש ציבור, מלומד ובעל הון, מן העיר ונציה. אגרותיו של יוסף דמונטנייא הן מקור מידע על מצב האוכלוסייה בארץ ובמיוחד הקהילות והיישובים היהודים בשלהי המאה ה-15.

מסעו לארץ ישראל

בשנת ה'רמ"א 1481 עלה לארץ ישראל, וממנה שלח אגרות לצאצאיו באירופה. את מסעו עשה בצוותא עם רעייתו ושתי נשים יהודיות נוספות שנלוו אל בני הזוג. מסלול הנסיעה לארץ ישראל החל בנמל ונציה, בו הפליג באונייה ונציאנית לעיר ביירות; ממנה נסע שני ימים ומחצה אל העיר דמשק ושהה בקרב הקהילה היהודית בחגי תשרי: יום הכיפורים וסוכות. הוא מתארה כ"עיר עיר יפה ומקום סחורה", אשר יוקר המחייה בה נמוך מבוונציה, ושפע מזונות מצויים בה: "ויש בה כל טוב לחם בשר ויין וכמה מיני פירות"; הקהילה היהודית מנתה לפי ממצאיו כמאה משפחות "ויש מהם הרבה נכבדים ויודעי תורה".

אחר כך נסע לעיר צפת; ובדרכו אליה עבר "גשר של יעקב אבינו, אשר נקרא עוד היום על שמו והיא [כך!] על הירדן, ושם נכנסתי בארץ ישראל". הוא מספר כי מצא בצפת "קהילה יפה" המונה כשלוש מאות משפחות, אומדן שכלל גם את יהודי הכפרים שבסביבות העיר. הוא סייר באזור הגליל וכתב: "ושם קברי הרבה נביאים צדיקים ותנאים ואמוראים, וכן מצא ציוני קברים המיוחסים לאסתר המלכה, חבקוק הנביא ויתרו חותן משה. אחר כך, פנה דרומה, בדרכו עבר את הכפר כנה ("קני") ושכם; בסביבות העיר מצא ציוני קברים של אלעזר ואיתמר בני אהרן הכהן, וזיהה את הר גריזים והר עיבל. עד שהגיע אל ירושלים, בראשית חודש כסליו. הוא "מכחיש את השמועות הנפוצות באיטליה על רשעות הערבים",^[1] ומעיד כי מצב היחסים בין יהודים לבין ערבים בכי טוב:"היינו לפעמים על השדה בין הרבה ישמעאלים, ולא שמעתי שפצה איש פיו לרע. וגם פה ירושלם [כך!] ... אנשים ונשים הולכים בשוק באורך וברוחב ואין איש פוצה פיו לרע". יהודי ירושלים מוצאים את פרנסתם במסחר, בחנויות הפזורות בעיר. דמונטנייא סייר בעיר בסביבתה; בין השאר, הוא ביקר במבנה מגדל דוד, בעמק יהושפט, בקבר זכריה ובהר בית. אנשי ירושלים קבלו אותו בסבר פנים יפות "והבטיחוני לנהוג עמי כשורה וכהוגן".

לקריאה נוספת

אברהם יערי (עורך), אגרות ארץ ישראל, רמת גן: הוצאת מסדה, 1971, עמ' 93-89.

קישורים חיצוניים

* אגרות ארץ ישראל, באתר היברובוקס

הערות שוליים

^ אברהם יערי, אגרות ארץ ישראל, עמ' 90.

[1] אברהם יערי, אגרות ארץ ישראל, עמ' 90.

[1]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 ==מסעו לארץ ישראל ==
-בשנת [[ה'רמ"א]] [[1481]] [[עלייה|עלה]] ל[[ארץ ישראל]], וממנה שלח אגרות לצאצאיו באירופה. את מסעו עשה בצוותא עם רעייתו ושתי נשים יהודיות נוספות שנלוו אל בני הזוג. מסלול הנסיעה לארץ ישראל החל בנמל ונציה, בו הפליג באונייה ונציאנית לעיר [[ביירות]]; ממנה נסע שני ימים ומחצה אל העיר [[דמשק]] ושהה בקרב הקהילה היהודית בחגי תשרי: יום הכיפורים ו[[סוכות]]. הוא מתארה כ"עיר יפה ומקום סחורה", אשר יוקר המחייה בה נמוך מבוונציה, ושפע מזונות מצויים בה: "ויש בה כל טוב לחם בשר ויין וכמה מיני פירות"; הקהילה היהודית מנתה לפי ממצאיו כמאה משפחות "ויש מהם הרבה נכבדים ויודעי תורה".
+בשנת [[ה'רמ"א]] [[1481]] [[עלייה|עלה]] ל[[ארץ ישראל]], וממנה שלח אגרות לצאצאיו באירופה. את מסעו עשה בצוותא עם רעייתו ושתי נשים יהודיות נוספות שנלוו אל בני הזוג. מסלול הנסיעה לארץ ישראל החל בנמל ונציה, בו הפליג באונייה ונציאנית לעיר [[ביירות]]; ממנה נסע שני ימים ומחצה אל העיר [[דמשק]] ושהה בקרב הקהילה היהודית בחגי תשרי: יום הכיפורים ו[[סוכות]]. הוא מתארה כ"עיר עיר יפה ומקום סחורה", אשר יוקר המחייה בה נמוך מבוונציה, ושפע מזונות מצויים בה: "ויש בה כל טוב לחם בשר ויין וכמה מיני פירות"; הקהילה היהודית מנתה לפי ממצאיו כמאה משפחות "ויש מהם הרבה נכבדים ויודעי תורה".
-אחר כך נסע לעיר [[צפת]]; ובדרכו אליה עבר "גשר של יעקב אבינו, אשר נקרא עוד היום על שמו והיא [כך!] על הירדן, ושם נכנסתי בארץ ישראל". הוא מספר כי מצא בצפת "קהילה יפה" המונה כשלוש מאות משפחות, אומדן שכלל גם את יהודי הכפרים שבסביבות העיר. הוא סייר באזור הגליל וכתב: "ושם קברי הרבה נביאים צדיקים ותנאים ואמוראים, וכן מצא ציוני קברים המיוחסים ל[[אסתר המלכה]], [[חבקוק]] הנביא ו[[יתרו]] חותן משה. אחר כך, פנה דרומה, בדרכו עבר את הכפר כנה ("קני") ו[[שכם]]; בסביבות העיר מצא ציוני קברים של אלעזר ואיתמר בני אהרן הכהן, וזיהה את [[הר גריזים]] ו[[הר עיבל]]. עד שהגיע אל [[ירושלים]], בראשית חודש [[כסליו]]. הוא "מכחיש את השמועות הנפוצות באיטליה על רשעות הערבים":{{הערה|אברהם יערי, '''אגרות ארץ ישראל''', עמ' 90.}} "היינו לפעמים על השדה בין הרבה ישמעאלים, ולא שמעתי שפצה איש לרעה".
+אחר כך נסע לעיר [[צפת]]; ובדרכו אליה עבר "גשר של יעקב אבינו, אשר נקרא עוד היום על שמו והיא [כך!] על הירדן, ושם נכנסתי בארץ ישראל". הוא מספר כי מצא בצפת "קהילה יפה" המונה כשלוש מאות משפחות, אומדן שכלל גם את יהודי הכפרים שבסביבות העיר. הוא סייר באזור הגליל וכתב: "ושם קברי הרבה נביאים צדיקים ותנאים ואמוראים, וכן מצא ציוני קברים המיוחסים ל[[אסתר המלכה]], [[חבקוק]] הנביא ו[[יתרו]] חותן משה. אחר כך, פנה דרומה, בדרכו עבר את הכפר כנה ("קני") ו[[שכם]]; בסביבות העיר מצא ציוני קברים של אלעזר ואיתמר בני אהרן הכהן, וזיהה את [[הר גריזים]] ו[[הר עיבל]]. עד שהגיע אל [[ירושלים]], בראשית חודש [[כסליו]]. הוא "מכחיש את השמועות הנפוצות באיטליה על רשעות הערבים",{{הערה|אברהם יערי, '''אגרות ארץ ישראל''', עמ' 90.}} ומעיד כי מצב היחסים בין יהודים לבין ערבים בכי טוב:"היינו לפעמים על השדה בין הרבה ישמעאלים, ולא שמעתי שפצה איש פיו לרע. וגם פה ירושלם [כך!] ... אנשים ונשים הולכים בשוק באורך וברוחב ואין איש פוצה פיו לרע". יהודי ירושלים מוצאים את פרנסתם במסחר, בחנויות הפזורות בעיר. דמונטנייא סייר בעיר בסביבתה; בין השאר, הוא ביקר במבנה [[מגדל דוד]], בעמק יהושפט, ב[[קבר זכריה]] וב[[הר בית]]. אנשי ירושלים קבלו אותו בסבר פנים יפות "והבטיחוני לנהוג עמי כשורה וכהוגן".
 == לקריאה נוספת ==