הר עיבל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "עיבל" מפנה לכאן. לערך העוסק בספר מאת אברהם הפנר, ראו עיבל (ספר).
הר עיבל
Eival22.jpg
גובה 940 מטר
מיקום מרכז השומרון
מסלול ההעפלה הקל כביש
קואורדינטות 32°14′02″N 35°16′24″E / 32.234003°N 35.273323°E / 32.234003; 35.273323קואורדינטות: 32°14′02″N 35°16′24″E / 32.234003°N 35.273323°E / 32.234003; 35.273323
(למפת צפון השומרון רגילה)
North-shomron.svg
 
הר עיבל
הר עיבל
כתיבת ספר יהושע על מגילת קלף בהר עיבל, ניתן לראות את העיר שכם המשתרעת למרגלות ההר מול קבר יוסף, ואחריה הר גריזים
גוש דן בתצפית מהר עיבל. בחלק התחתון - פאתי העיר שכם
בית הכנסת בפסגת ההר, 10/10

הר עיבל (ערבית: جبل عيبال. נקרא גם جبل إسلامية - ג'בל אסלאמיה, או جبل الشمالي - ג'בל א-שמאלי - ההר הצפוני. בעברית מכונה גם 'הר הקללה' או 'הר הברית') הוא שמו של גוש הררי גדול מצפון לעיר שכם בגובה 940 מטר מעל פני הים. הר זה הוא הגבוה בהרי מרכז וצפון השומרון. מההר יש שליטה מלאה על העיר שכם. על פסגת ההר מתקן צבאי. גם בתקופת המנדט הבריטי היה מתקן צבאי דומה על ההר. פסגת ההר היא בשליטה ישראלית מלאה אך הדרך אליו עוברת באזור בו יש לישראל רק שליטה צבאית (אזור B). הדרך להר יוצאת מההתנחלות שבי שומרון ועוברת בשיפולי העיר שכם. אתר מזבח הר עיבל נמצא ליד שטח שבשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית (אזור A). עם זאת מתקיימים בהר ובאתר הארכאולוגי ביקורים, המתואמים עם כוחות הביטחון. באוקטובר 2014 נחנך שביל מסומן "סובב הר עיבל"[1].

אתרים ארכאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מזבח הר עיבל

בשיפולים הצפונים של ההר נתגלה אתר ארכאולוגי. האתר התגלה בשנת 1982 במסגרת סקר העתיקות ביהודה ושומרון, שנערך על ידי אגף העתיקות והמוזיאונים. במקום האתר התגלה גל אבנים גבוה במיוחד. במסגרת סקר הר מנשה התגלו ממצאים המעידים כי היה במקום אתר פולחני ישראלי מתקופת ההתנחלות. הר עיבל מוזכר במקרא כמקום בו הורה משה לזקני ישראל להקים מזבח וכמקום בו הקים יהושע מזבח כמצוות משה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התפתחות העיר שכם החלו עשירי העיר לבנות בתים על צלע הר עיבל ונוצרה בה שכונה חדשה. בשנות ה-20 סללו הבריטים כביש ממרכז שכם אל השכונה החדשה באורך 3 קילומטר[2][3].

בהר התרחשו שני אירועים מיוחדים:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יואל בן-נון, המבנה בהר-עיבל וזיהויו כמזבח, בתוך: "...לפני אפרים ובנימין ומנשה...", (עורך: זאב ח' ארליך), ירושלים, הוצאת המועצה האזורית מטה בנימין, תשמ"ה, עמ' 162-137.
  • נחמיה פרלמן, הר עיבל - "הר השמחה", קדומים תשנ"ט.
  • חיים גורי, עיבל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס"ט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]